נובה זמקי
שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר
'אזור זמן: 2+' אינו ערך חוקי
 | |
| הכיכר הראשית בנובה זמקי | |
| מדינה |
 סלובקיה |
|---|---|
| ראש העיר | גייז'ה פישינגר |
| תאריך ייסוד | 1573 |
| שטח | 72.565 קמ"ר |
| גובה | 119 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 39,585 (2011) |
| קואורדינטות | 47°59′N 18°09′E / 47.983°N 18.150°E |
| אזור זמן | UTC 2+ |
| אתר העיר | |
נובה זמקי (בסלובקית: Nové Zámky, בהונגרית: Érsekújvár, בגרמנית: Neuhäus[e]l, ביידיש: נייהייזל) היא עיירה בדרום מערב סלובקיה, בשפלות הדנובה, על הנהר ניטרה כ-100 ק"מ מברטיסלאבה וכ-25 ק"מ מגבול הונגריה. כשני שלישים מתושבי העיירה הם סלובקים וכשליש הם הונגרים.
מהמאה ה-10 עד 1918 הייתה העיירה בשטח ממלכת הונגריה. בשטח העיירה נבנה מבצר בצורת כוכב, נגד התקפות האימפריה העות'מאנית. העיירה התפתחה סביב המבצר, ומכאן שמה, שמשמעותו היא "טירתו החדשה של הארכיבישוף". בסוף המאה ה-16 ובאמצע המאה ה-17, עד 1685, שלטו הטורקים בנובה זמקי. עקב התקוממויות במאה ה-17 הרסו השליטים ההונגריים את העיירה בשנת 1724, כדי למנוע שימוש במבצרה בתור בסיס למרד.
בשנת 1920, לאחר פירוק האימפריה האוסטרו-הונגרית, נכללה העיירה בשטח צ'כוסלובקיה. בין השנים 1938-1945 נכללה העיירה בשטח הונגריה. בשנת 1944, במהלך מלחמת העולם השנייה, נפגעה העיירה קשות מהפצצות בעלות הברית. רק חלק קטן מהמבצר עדיין קיים היום, אך המבצר עדיין מופיע בסמל העיירה.
בעיירה כנסייה ומנזר פרנציסקניים שנבנו בסגנון הבארוק המוקדם במאה ה-17 ושופצו במאה ה-18 ובסוף המאה ה-19. בעיירה לוח הנצחה ליהודי העיירה שנרצחו בשואה. בית הכנסת האורתודוקסי של נובה זמקי שופץ ב-1992 והיום הוא אתר היסטורי סלובקי, ואחד מבתי הכנסת הבודדים שעדיין משמשים קהילות יהודיות בסלובקיה למטרות דתיות.
יהודי נובה זמקי
לפני מלחמת העולם השנייה היו בעיירה כ-2,500 יהודים, שהיוו כ-10% מתושבי העיירה. היו בעיירה שתי קהילות יהודיות, נֵאולוגית ואורתודוקסית, והן החזיקו בין היתר בית ספר יסודי (נפרד לכל זרם) חטיבת ביניים נאולוגית, תלמוד תורה אורתודוקסי וישיבה. פעלו בה ארגונים ציוניים ויהודיים שונים וכן מפלגה יהודית שנציגיה נבחרו למועצת העיר.
הצבא הגרמני כבש את הונגריה במרס 1944. במאי הועברו היהודים לגטו בעיר והקימו בו בית חולים כללי, בית חולים למחלות מידבקות ובית יולדות, שירות סדר יהודי ומכבי אש. ביוני פונו תושבי הגטו למרכז גירוש וגורשו לאושוויץ[1].
אישים ילידי נובה זמקי
- מרים רות, סופרת.
- ארנסט קליין, בלשן ורב.
- מרטינה סוחה, טניסאית.
- דליה שימקו, שחקנית.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
- ↑ הרב מרדכי אריה ושרה אונסדורפר שגרו בקהילה זו בסוף ימיהם גורשו עמם לאושוויץ ונספו בכ"ג בסיוון ה'תש"ד.