האנציקלופדיה של הגטאות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

האנציקלופדיה של הגטאותאנגלית: The Yad Vashem Encyclopedia of the Ghettos During the Holocaust) היא אנציקלופדיה מאת המכון הבינלאומי לחקר השואה ביד ושם בראשות דן מכמן, המהווה פרסום מתמשך של מחקר אודות כל הגטאות היהודיים שהתקיימו במהלך השואה. האנציקלופדיה ראתה אור לראשונה באנגלית בעריכת גיא מירון ושלומית שולחני בשני כרכים בשנת 2009 בתמיכת ועידת התביעות והכילה 1,100 ערכים. ביום הזיכרון הבינלאומי לשואה, 27 בינואר 2013 הושקה האנציקלופדיה בעברית ברשת האינטרנט.

המוטיבציה

רוב המחקר האקדמי, הן ב"יד ושם" והן במוסדות אחרים עסק בעיקר בהיסטוריה של הגטאות הגדולים והמפורסמים (גטו ורשה, גטו וילנה, גטו לודז', גטו טרזיינשטט וכדומה). זאת, בעוד למעלה מ-1,000 גטאות קטנים לא נחקרו כלל באופן אקדמי שיטתי (להבדיל מספרי יזכור ויומנים אישיים).

מטרת יצירת האנציקלופדיה, שהחלה ב-2003, הייתה מחקר ותיעוד שיטתי של כל הגטאות ברחבי אירופה, עבודה מתמשכת שלא הסתיימה עם פרסום האנציקלופדיה. לפיכך הוחלט על פרסום מתמשך ומתעדכן באופן שוטף ברשת האינטרנט ופתיחתה, פרט לכלי לחוקרים, גם לעיון חופשי של הציבור הרחב, בהם בני משפחות ניצולים ובני הדור הצעיר.

מקורות האנציקלופדיה והיקפה

האנציקלופדיה מבוססת על ריכוז של חומרים שנאספו באופן שיטתי מתוך מחקרים, עדויות ומסמכים ומידע היסטורי אודות למעלה מ-1,100 גטאות, בעיקר במזרח אירופה. אחת הבעיות המתודולוגיות בפיתוח האנציקלופדיה הייתה שאין בנמצא למעשה הגדרה מדויקת של "גטו". לפיכך הוחלט להתבסס על פנומנולוגיה (אוסף מאפיינים משותפים, שבהתקיימם יחד מעידים על המושג, שאינו מושתת על עיון תאורטי מקדים במונח, ואף לא על הדרך שבה השתמשו בו הנאצים[1]) מתוך ניתוח החומרים ההיסטוריים. בעוד חלק מהגטאות, בעיקר בתחומי הכיבוש של מבצע ברברוסה, התקיימו רק שבועות ספורים או מספר חודשים לפני חיסולם ושליחת אסיריהם להשמדה, הרי בפולין ובליטא היו גטאות שפעלו במשך שנים. ברבים מהגטאות הקטנים שהתקיימו זמן קצר לא נותרו כל ניצולים והמידע על קיומם לוקט והוצלב מתוך מכתבים אישיים ומסמכים אחרים. חלק גדול מחומר זה היה במשך שנים נחלת ארכיונים בברית המועצות, שהיו נעולים לחוקרים מן המערב וחלק ניכר ממנו אבד או הושחת במהלך הזמן.

עורכי האנציקלופדיה מציינים כי חלק ניכר מהחומר מתבסס על עדויות ישירות של ניצולים, כפי שכונסו באנציקלופדיה של הקהילות היהודיות בהוצאת יד ושם, ושנעשה ניסיון לאמת מידע זה תוך הצלבתו עם חומר מחקרי אחר במידת האפשר, אך מטבע הדברים והזמן שחלף, לא כל מידע ניתן לאימות.

המידע בכל ערך כולל מידע כמותי וכרונולוגי, תיאור תנאי המחיה, פירוט ההנהגה היהודית (יודנראט, אם היה וכדומה) ודרכי ההתמודדות של הפרט. האנציקלופדיה מאורגנת תוך הפניות רבות לערכים מקבילים הן בתוכה (גטאות אחרים) והן במחקר הכללי (שמות אישים ועניינים).

ארגון הערכים

כל הערכים כוללים את מיקום הגטו כולל קואורדינטות ואת כל השמות בהם נקרא במהלך המלחמה.

במידת האפשר, לפי כמות החומר המחקרי, מולאו לכל גטו גדול מספיק פרקים בנושאים: התקופה שלפני מלחמת העולם השנייה, הכיבוש הסובייטי (בהתאם להסכם ריבנטרופ–מולוטוב), הכיבוש הנאצי, הקמת הגטו, מוסדות הגטו וחיי היום-יום, מבצעי רצח ואקציות, מחתרת והתנגדות, מספר השורדים.

כמו כן מתלווים לערכים תצלומים, מפות, מסמכים ו-DVD ובו סרטים תיעודיים, המצורף למהדורה האנגלית.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ גיא מירון ושלומית שולחני, מבוא כללי
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0