שיהאב-2

שיהאב-2
شهاب 2
	טיל שיהאב-2 בתערוכה בטהרן
מידע בסיסי
קוד נאט"ו	SS-1d Scud-C
ייעוד	טיל בליסטי לטווח קצר
תקופת השירות	1994–הווה (כ־31 שנים)
פלטפורמת שיגור	משגר MAZ-543 (אנ') סובייטי
מאפיינים כלליים
הנעה	דלק נוזלי
משקל	בין 6,370 ל-6,500 ק"ג
ממדים
אורך	בין 11.37 ל-12.29 מטר
קוטר	0.885 מטר
ביצועים
טווח	300-700 ק"מ
תקרת גובה	כ-250 ק״מ
ראש קרב והנחיה
ראש קרבי	750-1,000 ק"ג
ניווט	אינרציאלי

שגיאות פרמטריות בתבנית:טיל
פרמטרים [ ארץ ייצור ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ משתמשים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

שיהאב-2 (شهاب-2; בפרסית: מטאור-2) הוא טיל בליסטי לטווח קצר מסדרת טילי השיהאב, יורשו של טיל שיהאב-1, פותח ויוצר במסגרת תוכנית הטילים האיראנית. הטיל יודע לשאת ראש קרב גדול של בין 750-1,000 ק"ג חומר נפץ, תלוי בטווח המעוף של הטיל.^[1]

היסטוריה

הטיל הוא גרסה של הסקאד-C. בין השנים 1990-1992 רכשה איראן טילי סקאד C מקוריאה הצפונית (שם הם מכונים הוואסונג 6). איראן ניסתה טילים אלו לראשונה במאי 1991, בניסוי בו שוגר טיל מאזור טהרן למרחק של 310 ק״מ. גרסת הייצור המקומי באיראן של טיל זה נקראה ״שיהאב-2״ וההערכה היא כי עד 1994 צברה איראן כ-200 טילים.^[1]

טילי השיהאב-2 נוסו פעמים רבות במסגרת תרגילים צבאיים בשם ״הנביא הגדול״ ב-2006^[2] ב-2011, בו הוכחה יכולת שיגור טילים ממשגרים מנויחים ותת-קרקעיים^[3] וב-2012.^[4] אך ככל הנראה לא שוגרו בפעילות מבצעית על ידי צבא איראן.

לטענת ״צבא השחרור הלאומי״, ארגון המורכב מאנשי צבא סורים שערקו, טילי השיהאב 2 מופעלים בצבא סוריה על ידי חטיבת טילי קרקע-קרקע 155, שמאחסנת את הטילים במתקנים תת-קרקעיים באזור אל-קטייפה.^[5]