משמרות המהפכה האסלאמית
  | |
| סמל משמרות המהפכה ודגלם | |
|
הכינו כוח לקראתם ככל שתוכלו ”هر نیرویی در قدرت دارید، برای مقابله با آنها (دشمنان)، آماده سازید” (מתוך הקוראן, סורה 8 פסוק 60) | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | משמרות המהפכה |
| מדינה |
 איראן |
| אירועים ותאריכים | |
| מלחמות |
מלחמת איראן–עיראק מלחמת האזרחים בלבנון מלחמת האזרחים בסוריה מלחמת האזרחים השנייה בעיראק |
| נתוני היחידה | |
| כוח אדם | 120,000–125,000 איש |
| פיקוד | |
| יחידות בת |
חיל היבשה חיל האוויר והחלל חיל הים כוח קודס הבסיג' |
| מפקד נוכחי | חוסיין סלאמי |
משמרות המהפכה, או בשמם הרשמי כוחות משמר המהפכה האסלאמית (בפרסית: سپاه پاسداران انقلاب اسلامی, בתעתיק עברי: ספאה-י פאסדאראן-י אנקלאב-י אסלאמי) הם כוח צבאי איראני אשר תפקידו העיקרי להגן על המשטר האסלאמי השיעי הקיים כיום במדינה, וכן לשרת את האינטרסים של איראן במדינות זרות. פעילותם כוללת מימון של ארגוני טרור, אימונם, ארגונם והדרכתם, אספקת אמצעי לחימה ואף ביצוע פעולות טרור עצמאיות.
משמרות המהפכה (הנקראים גם בשם הקיצור "פסדראן") מאורגנים בצורה הדומה לצבא איראן, אך בהיקף מצומצם יותר. משמרות המהפכה מורכבים מחמש "זרועות": זרוע יבשה, זרוע אווירית (האחראית גם על יחידת הטילים האסטרטגיים של איראן), זרוע ימית, כוחות מיוחדים המכונים "כוח קודס", ויחידות מיליציה בשם בסיג', הזוכות לאימון צבאי מועט יחסית ומשמשות גם ככוחות ביטחון פנים (כמין משטרה). כיום אין קשר בין הפיקוד של משמרות המהפכה לפיקוד של צבא איראן, אולם נערכים דיונים על כך.
משמרות המהפכה מוגדרות כארגון טרור על ידי ארצות הברית, בחריין וערב הסעודית.
היסטוריה
המשמרות הוקמו ב־5 במאי 1979 ככוח הנאמן לאייתוללה ח'ומייני, לאיזון נגד צבא איראן, שטופח על ידי השאה ונתפש על ידי מנהיגי המהפכה ככוח שאין לתת בו אמון[1]. לאחר המהפכה האסלאמית התנהל ויכוח בקרב המשטר האם להמשיך את קיומו של צבא איראן, או להסתפק בכוח המהפכני הלוחם של המשמרות. עם זאת, התקפות הכוחות הסדירים הגדולים של עיראק הפכו דיון זה לבלתי רלוונטי, ומשמרות המהפכה גדלו לכוח צבאי מלא במהלך מלחמת איראן–עיראק. במהלך המלחמה הוקצו לכוחות משמרות המהפכה משאבים גדולים יותר וחימוש עדיף על פני צבא איראן. כוחות המתנדבים של משמרות המהפכה, הבסיג', לא זכו לאימונים רציניים או לחימוש מעבר לנשק הקל במהלך מלחמת איראן–עיראק. הבסיג' היה אחראי לגלי המתאבדים שהפעילה איראן בהסתערות על כוחות עיראקיים וטיהור שדות מוקשים בגבול בדרום עיראק בין היתר על ידי "ילדי המפתחות". הכוח הסדיר של משמרות המהפכה מונה כיום כ-120 אלף חיילים, לאחר שירד משיאו ב-1988, אז מנה כ-300 אלף.
משנות האלפיים רבים מבכירי הממשל האיראני הנוכחי שירתו בעברם במשמרות המהפכה, כולל נשיא איראן לשעבר מחמוד אחמדינז'אד, ששירת במהלך מלחמת איראן–עיראק.
באוגוסט 2007 מונה למפקד משמרות המהפכה גנרל מוחמד עלי ג'עפרי[2], ששירת במסגרת זו החל מ-1981 ועודד שימוש בכוח צבאי נגד מהומות הסטודנטים באוגוסט 1999. כשבועיים לאחר הכרזת מחלקת המדינה האמריקנית כי הארגון הוכנס לרשימת ארגוני הטרור של ארצות הברית בספטמבר 2007, החליף ח'אמנאי את ראש המשמרות, וגנרל יחיא רחים ספאווי נתמנה ליועצו הצבאי.
עם כניסת ג'עפרי לתפקידו, הוא יזם שני שינויים מבניים במשמרות המהפכה: ראשית, הוא הכפיף באופן מוחלט את מפקדת הבסיג' להנהגת משמרות המהפכה. שנית, הוא יצר 31 מפקדות אזוריות (אחת לכל מחוז איראני ושתיים במחוז טהראן המאוכלס בצפיפות). יצירת המפקדות האזוריות נועדה להקל על גיוס חיילים לכוח, ונראה כי נועדה להקל על ההתמודדות עם איומים פנימיים של כוחות אופוזיציה אלימים וגם כדי למנוע מצב של קריסת מערך ההגנה של הכוח במקרה של תקיפת המפקדה בטהראן.[3]
ב-26 בספטמבר 2007 קיבל הסנאט של ארצות הברית החלטה תקדימית ברוב של 76 תומכים מול 22 מתנגדים, להצהיר על משמרות המהפכה כעל ארגון טרור[4].
ביולי 2012 הודו בפעם הראשונה באופן רשמי כוחות הביטחון בהודו כי משמרות המהפכה האיראניים הם שביצעו את פיגוע הטרור נגד רכב השגרירות הישראלית בניו דלהי[5].
ב-21 באפריל 2019 הודיע המנהיג העליון של איראן עלי ח'אמנאי על מינויו של חוסיין סלאמי, שהיה עד אז סגנו של המפקד מוחמד עלי ג'עפרי, למפקד משמרות המהפכה[6].
ב-8 באפריל 2019 הכריזה ארצות הברית על משמרות המהפכה כארגון טרור[7].
ארגון המודיעין של משמרות המהפכה
המבנה המשוער של ארגון המודיעין דומה למאפייני פעילותן המבוזרת של משמרות המהפכה בעשור האחרון, הפעילות נעשית, גם היא, באמצעות מרכזים מודיעיניים, הפועלים ב־31 המחוזות ברחבי המדינה. בכל מחוז פועלת יחידה מודיעינית בכפיפות לארגון המודיעין, שמרכזו בטהראן.
פעילות זו נועדה לשפר את יכולת השליטה וההתמודדות של הארגון עם אתגרים ביטחוניים פנימיים בשגרה ובמצבי חירום. ממידע חלקי וספורדי על אודות מבנה הארגון, עולה כי הוא מורכב ממספר מחלקות נושאיות, שאחראיות לתחומים מודיעיניים ונושאיים שונים בהתאם למשימות המוטלות על הארגון, בהן: מחלקת מיפוי, האחראית למיפוי כל הערים ברחבי איראן ואיתור מקומות בעלי רגישות פוליטית, כלכלית או חברתית. מחלקת איסוף, האחראית לאיסוף מודיעין באמצעים שונים והעברתו בין היחידות הרלוונטיות. מחלקה פוליטית המתמקדת באיסוף מודיעין ובמעקב אחר מפלגות פוליטיות ואישים פוליטיים. מחלקת מבצעים, האחראית לתכנון ולהוצאתם לפועל של מבצעים, כגון: מעצרים, חקירות, אספקת אמצעי לחימה, אספקת לבוש ותחבורה וכיוצא באלה. מחלקה חברתית, האחראית למאבק בפשיעה, בעבירות מוסר ובפעילות דתית "סוטה" (מסדרים צוּפים, בהאים, כת השטן וכיוצא באלה). מחלקת תיעוד, האחראית לשימור מסמכים ולתיעוד ממוחשב של מידע מודיעיני. מרכז טכני, שאחראי לטיפול בציוד האזנות, צילום ומחשוב, ולפיתוח תיעוד חזותי של הפגנות וזיהוי המשתתפים בהן ולהתקנת מצלמות וציוד האזנה. על פי מספר דיווחים, גם מערך הסייבר של משמרות המהפכה כפוף לארגון המודיעין של משמרות המהפכה, אם כי אין לכך עדות חד־ משמעית. "פיקוד הגנת הסייבר" של משמרות המהפכה הוקם בעשור האחרון כדי להגן על המשתמשים במערכות סייבר וליצור תכנים בסייבר. במסגרת הפיקוד, פועל מרכז לחקירת פשעי סייבר של משמרות המהפכה, שהוקם ב־2007 ( "צבא הסייבר") והיה מעורב במבצעי סייבר שונים, והפרויקט "גרדאב", שנועד לזהות גורמים העומדים מאחורי פעילותם של אתרים "בלתי מוסריים ובלתי הולמים". תת אלוף חוסיין טאיב (حسین طائب) עמד בראש הארגון החל מאוקטובר 2009 ועד 23 ביוני 2022, מחליפו תת אלוף מוחמד קזמי [8].
משימות הארגון
פרק זה טעון עריכה. אנא בין משימותיו המרכזיות של ארגון המודיעין של משמרות המהפכה ניתן לציין:
- סיכול טרור מצד ארגוני טרור, ארגוני אופוזיציה ומבקרי משטר מבית ומחוץ.
- סיכול חתרנות פוליטית של מתנגדי משטר. כחלק מאחריותו בתחום סיכול חתרנות פוליטית ודיכוי מתנגדי המשטר, אחראי ארגון המודיעין על אגף 2-A בכלא אווין בטהראן, המשמש לכליאת אסירים פוליטיים. פעילות זו התגברה לנוכח גלי המחאה העממי.
- השתתפות פעילה בדיכוי מחאות ומהומות. שפקדו את איראן בסוף 2017 תחילת 2018 ובסוף 2019 ("מהומות הדלק").
- מאבק ב"חדירה תרבותית מערבית" פיקוח ואכיפה במרחב הווירטואלי
- לכידת מתנגדי משטר בחו"ל. במסגרת פעילות של רוחאללה זם, עיתונאי ומתנגד המשטר, שהתגורר בשנים האחרונות בפריז ונחטף על ידי ארגון המודיעין עם הגעתו לנמל התעופה הבינלאומי של בגדאד. זם נודע בעיקר בהפעלת ערוץ טלגרם, שהקים בשנת 2015 ומילא תפקיד משמעותי בארגון גל המחאה, שפרץ באיראן בשלהי 2017.
- מעצר אזרחים איראנית בעלי אזרחות כפולה- בשנים האחרונות עצר ארגון המודיעין עשרות איראנים בעלי אזרחות כפולה והאשימם בריגול, בעיקר לצורך קידום עסקאות לשחרור אסירים בין איראן למדינות המערב או לצורך דרישת כופר.
- פעילות נגד בדלנות אתנית ונגד ביטויים של "כת השטן" וכיוצא באלה.
- סיכול פשיעה חמורה, כגון: הלבנת כספים, סמים, אלכוהול ואמצעי לחימה.
- מאבק בשחיתות הכלכלית, הנחשבת לאחד הפוליטית והכלכלית באיראן. סחר בלתי־חוקי במטבע חוץ והברחת סחורות,
- מאבק בקורונה, כחלק ממעורבות משמרות המהפכה בניהול המשבר ובפעולות למניעת התפשטות הנגיף: סיוע לנפגעים, ייצור וחלוקה של ציוד רפואי וסיכול אגירת ציוד רפואי, כגון: מסכות, כפפות כירורגיות וחומרי חיטוי.
מעמדו של ארגון המודיעין של משמרות המהפכה בעשור האחרון והרחבת משימותיו, משקפים מגמה כוללת של התחזקות כוחם של משמרות המהפכה האיראניות, הממלאות כיום תפקיד משמעותי במערכת הפוליטית האיראנית, כמו גם בכלכלה.
מחמד כאט'מי, הוא ראש הארגון לאבטחת מודיעין במשמרות המהפכה. (אפרס, 29 בינואר 2017)[9].
כוח קודס
ערך מורחב – כוח קודס
כוח העילית של משמרות המהפכה, כוח קודס (על שמה של ירושלים), מעורב בסיוע רב לארגוני הטרור האסלאמי. בין היתר סייע כוח זה להקמת חזבאללה ב-1982, ומאז הוא תומך בארגון בהדרכה ובאספקת ציוד. על פי עדותו בשב"כ של פואד אלשובכי, איש הכספים לשעבר של הרשות הפלסטינית, משמרות המהפכה וארגון חזבאללה עמדו מאחרי הניסיון להבריח נשק לרשות באמצעות האונייה קארין A, עוד סיפר כי נפגש בדובאי בשנת 2001 עם גורמים איראניים שביקשו לסייע לרשות הפלסטינית באימון, במימון ובהקמת מפעלי נשק, דבר שיאסר ערפאת דחה בשל חששו ממזימה איראנית לפגוע בו[10]. עלו טענות שפעילים בארגון נלחמו לצד חזבאללה במלחמת לבנון השנייה ואף נהרגו על ידי חיילי צה"ל.[11] מאז ראשית האינתיפאדה השנייה מסייע הכוח גם לארגוני הטרור הפלסטיניים ומהווה עבורם מקור השראה (ניתן להבחין בדמיון רב בין סמל משמרות המהפכה לבין סמלי חזבאללה וחמאס - יד אוחזת ברובה סער בצירוף פסוק מהקוראן). מלבד התמיכה הכלכלית לה זוכים חמאס והג'האד האסלאמי מאיראן, פעילים של ארגונים אלו אף עברו אימונים באיראן מידי לוחמים של משמרות המהפכה[12]. כמו כן סייע הכוח למחתרת הכורדית ולמוסלמים בבוסניה.
בתחילת 2007 קצינים בכירים מהכוח נתפסו על ידי האמריקנים בצפון עיראק. כלי נשק, ובהם רובי צלפים אוסטריים שסופקו לאיראן, חומרי נפץ וטילי נ"מ סיניים שנקנו על ידי האיראנים נתפסו על ידי האמריקנים, שמשערים כי הוחדרו לעיראק בידי משמרות המהפכה[13]. מדריכים מטעם משמרות המהפכה וחזבאללה מעבירים אימונים מקיפים בלוחמה זעירה, הנדסת מטעני-צד ועוד במחנות אימון בקרבת טהראן ובלבנון ללוחמים של מיליציות אנטי-אמריקניות שיעיות בעיראק[14].
בשלהי 2007 התביעה בארגנטינה ביקשה מהאינטרפול להוציא צו מעצר נגד מפקד כוח קודס לשעבר, אחמד וחידי (מכהן כשר ההגנה של איראן משנת 2009), יחד עם שבעה בכירים איראנים, באשמת תכנון וביצוע הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בארגנטינה בבואנוס איירס, שבו נהרגו 85 איש[15]. מ-1998 עד להריגתו בשנת 2020, עמד קאסם סולימאני בראש כוח קודס. מחליפו הוא אסמאעיל קאאני.
משמרות המהפכה שולטים בחלק ניכר מכלכלת איראן (לפי הערכות שונות: בין 30% ל-60%)[16].
מפקדים
- ג'אווד מנסורי (1979-1981)
- מוסטפא שמראן (1979)
- אכבר האשמי רפסנג'אני (1979)
- חסן להוטי (1979)
- פריידון קיאן (1979)
- עלי חמינאי (1979-1980)
- עבאס דוזדוזאני (1980)
- עבאס אגא-זמאני (1980)
- מורטזה רזאאי (1980-1981)
- מוחסן רזאאי (1981-1997)
- יחיא רחים ספאווי (1997-2007)
- מוחמד עלי ג'עפרי (1997-2019)
- חוסיין סלאמי (מאז 2019)
ראו גם
קישורים חיצוניים
- משמרות המהפכה ב-Global Security (באנגלית)
- כוח קדס, יחידת עילית של משמרות המהפכה באיראן, משמש כחוד החנית של מתקפת הטרור האיראנית המתבצעת נגד ישראל ברחבי העולם בשיתוף פעולה עם חזבאללה, באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 7 באוגוסט 2012
- צבי בראל, משמרות המהפכה באיראן: האגרוף של חמינאי, באתר הארץ, 25 ביוני 2009
- שרה ליבוביץ -דר, מבט לעומק האויב: הצצה למשמרות המהפכה האיראניות, באתר nrg, 29/9/2012
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים- רז צימט ארגון המודיעין של משמרות המהפכה מבט מל"מ, גיליון 88, עמ' 56–59, פברואר 2021
הערות שוליים
- ^ Kenneth Katzman, The Warriors of Islam: Iran's Revolutionary Guard (Boulder: Westview Press, 1992), pp. 30-36
- ^ דודי כהן, איראן: מפקד חדש מונה למשמרות המהפכה, ynet, 2 בספטמבר 2007
- ^ Ali Alfoneh, "What Do Structural Changes in the Revolutionary Guards Mean?", Middle East Outlook, American Enterprise Institute (AEI), September 23, 2008.(הקישור אינו פעיל, 11.2.2020)
- ^ הסנאט: משמרות המהפכה באיראן - ארגון טרור, ynet, 27 בספטמבר 2007
- ^ אלי ליאון, דו"ח של משטרת הודו: איראן אחראית לפיגוע בניו דלהי, ישראל היום, 31 ביולי 2012
- ^ אילנה אושומירסקי והסוכנויות, אחרי 11 שנה: הוחלף מפקד משמרות המהפכה באיראן, באתר ynet, 21 באפריל 2019
- ^ ארה"ב הכריזה: משמרות המהפכה של איראן - ארגון טרור, באתר ynet, 8 באפריל 2019
- ^ Reuters (2022-06-23). "Iran replaces powerful chief of Guards' intelligence unit - state TV". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2022-06-23.
- ^ רז צימט, ארגון המודיעין של משמרות המהפכה (עמ' 59-56), באתר מבט מל"מ, גליון 88, פברואר 2021
- ^ מסמכים הנוגעים לפואד אלשובכי, המרכז למורשת המודיעין(הקישור אינו פעיל, 11.2.2020)
- ^
NY Sun - War Dead Flown to Iran, July 24, 2006.
- ^ הארץ , שירות "", סנדיי טיימס: 150 אנשי חמאס אומנו בטהראן, באתר הארץ, 9 במרץ 2008
- ^ עדות פטראוס (PDF) מול הקונגרס האמריקני.
- ^ כך עולה מחקירות של מספר פעילים שיעים בעיראק, ראו דיווח הניו יורק טיימס מ-19 באוקטובר 2008: Documents Say Iran Aids Militias From Iraq
- ^ Iranians named over Buenos Aires bombing, דיווח הדיילי טלגרף הבריטי מ-12 בנובמבר 2007.
- ^ אמיר בוחבוט, ריאיון עם מחזיק תיק איראן באמ"ן, באתר וואלה!, 30 בספטמבר 2019
| רקטות וטילים בליסטיים איראניים
| |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| משתמשים |  משמרות המהפכה האסלאמית •  חזבאללה •  חות'ים
|
| |||||||
| רקטות | M-302 • זלזאל (1 • 2 • 3) • נאזעאת | ||||||||
| טילים בליסטיים |
| ||||||||
| משגרי לוויינים | סאפיר • סימורג • קאסד | ||||||||
