נשמה יתרה
נשמה יתרה היא מושג רוחני המופיע בתלמוד, ופירושו שבשבת מתווספת לאדם היהודי נשמה נוספת, ששוהה בגוף למשך השבת. רש"י מסביר שתוספת הנשמה בשבת, גורמת לכך שניתן לאכול יותר מאשר בדרך כלל, ואין נפשו קצה עליו, אולם בספרות הקבלה והחסידות[1] מבואר שהנשמה היתירה גורמת להרגשת התעלות רוחנית, לשומרי השבת.
מקור
אמר רבי שמעון בן לקיש: נשמה יתירה נותן הקדוש ברוך הוא באדם ערב שבת, ולמוצאי שבת נוטלין אותה הימנו. שנאמר שבת וינפש (שמות ל"א ט"ז) כיון ששבת - וַי אבדה נֶפֶש
במקובלים מובא ש"הנשמה היתרה" מתווספת בשלושה חלקים, "נפש" "רוח" ו"נשמה". בליל שבת, בקבלת שבת (באמירת בואי כלה) חלק הנפש, בברכו חלק הרוח, ובברכת השכיבנו חלק הנשמה, ובשלושה שלבים ביום, (באמירת נשמת כל חי, חלק הנפש, בתחילת תפילת העמידה, חלק הרוח, ובתפילת מוסף באמירת כתר, חלק הנשמה)[2].
מנהג הרחת הבשמים בהבדלה שבמוצאי שבת, היא כדי להשיב הנפש שהיא כואבת מיציאת השבת[3]. וכן סעודת מלווה מלכה במוצאי שבת, מוסברת על ידי כמה מהמקובלים כסעודה אחרונה עם הנשמה היתרה, רגע לפני שהיא עוזבת את הגוף[דרוש מקור].
ראו גם
לקריאה נוספת
- הסבר על תוספת נר"ן בשבת מאת הרב יוסף אלנקווה באתר מורשת
הערות שוליים
- ↑ בלקוטי תורה לאדמו"ר הזקן (דרושים לשבת שובה דף סו.) כותב שנשמה יתירה היינו שהקב"ה מעלה את הנשמה לדרגה גבוהה יותר.
- ↑ פרי עץ חיים שער השבת פרק א'
- ↑ משנה ברורה, סימן רצ"ז, סעיף קטן ב', ומביא שם שלכן במוצאי יום כיפור לא מריחים בשמים גם כשיוצא בשבת, כי אין בו נשמה יתרה. ובמדרש שכל טוב (שמות ט"ז דף ה) מובא: בשמים במוצאי שבת מצווה, מאי טעמא משום נשמה יתרה שניתנת באדם בערב שבת ובמוצאי שבת ניטלת הימנו.
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] נשמה יתרה23117041