מוצאי שבת
מוֹצָאֵי שַׁבָּת (בראשי תיבות: מוצ"ש; נכתב גם מוצש"ק - מוצאי שבת קודש) הוא הזמן שבין צאת השבת, לבין עלות השחר של יום ראשון שלאחר מכן. מוצאי שבת נחשב לזמן מיוחד, שבו מרבים בתפילה ובבקשות. לכן נוהגים לומר קטעי שירה וזמירות מיוחדים למוצאי שבת, ומבקשים בקשות כגון פרנסה, בריאות, שלום וכו'. נהוג גם לקיים סעודת מלווה מלכה, שבו שרים ואוכלים כדי ללוות את המלכה שזה עתה הלכה - השבת.
במוצאי שבת עורכים את סעודת מלווה מלכה, שנקראת גם "סעודה רביעית" או "סעודת דוד המלך" כדי ללוות את שבת המלכה, שבזמן זה יוצאת. מנהג לשיר בסעודה זו זמירות מוצאי שבת שסעודה זו היא כנגד דוד המלך שכונה "נעים זמירות ישראל" (משום שחיבר את ספר תהלים). בפיוטים אלה בולטת בקשת הגאולה, וכן אזכור אליהו הנביא. יש הנוהגים לספר בסעודה זו סיפורי צדיקים מהבעל שם טוב שמחזקים באמונה.
זמני צאת השבת
צאת השבת על פי ההלכה הוא כאשר הגיע הלילה, דהיינו כאשר עבר זמן בין השמשות והגיע זמן צאת הכוכבים, עם תוספת שבת. בארץ ישראל זמן צאת השבת הרשמי יוצא בין 17:10 בחודש דצמבר ל-20:30 בחודש יוני.
זמן צאת הכוכבים אינו ברור דיו, ולכן קיימים בו זמנים שונים המתאפיינים כ'זמן צאת הכוכבים'. שהשתרשו עם השנים. נהוג לתחום אותו לפי שלושה זמנים שונים, בהתאם להלכות השייכות לאותה העת. סוף זמן תפילה המנחה, זמן תחילת תפילת ערבית, מעוד סיום הצום, וזמן צאת השבת ויום הכיפורים:
- מנהג של 18 דקות לאחר השקיעה. זהו מנהג ירושלים, אשר יוסד לפי שיטת הגר"א על פי מנהג הגאונים. וריאציות שונות למנהג הזה נעות בין 13.5 ל-24 דקות[1]. וזה בעיקר לגבי סיום תפילת המנחה. או תחילת ערבית. אך לא לגבי מוצאי שבת וכיפור שנהוג אצל כולם להחמיר הרבה מעבר לכך.
- מנהג של 72 דקות לאחר השקיעה. מנהג זה בנוי על פי שיטת הראשונים רבנו תם ומרן השולחן ערוך, וכמותו נוהגים חלק מהציבור, ובחוץ לארץ נוהגים כך כולם מלבד בודדים, ויש המחמירים יותר מכך לראות שיחלפו 90 דקות מהשקיעה, ובודדים ממתינים גם ל-120 דקות[2] לחוש לכל האפשרויות והצדדים בשיטות.
- מנהג של 40 - 45 דקות לאחר השקיעה. אותו נוהגים בעיקר אלו ההולכים על פי מנהג החזון איש, שבחר להתפלל בזמן זה בו נראים כעשרה כוכבים מקובצים במקום אחד. ושדי בכך לתפילת ערבית. וזמן זה נע בין כ-40 ל-50 דקות לאחר השקיעה ומכן נגזר זמן ממוצע של 45 דקות.
מחמת דין תוספת שבת, כתבו חלק מהפוסקים שלא לעשות מלאכה עד שייראו שלושה כוכבים קטנים וסמוכים אחד ליד השני. היות וזמן זה אינו ברור מתי הוא לכן נוהגים להחמיר להוסיף מעט על הזמנים דלעיל, שאלו שממתינים במוצאי שבת לכ-40 דקות אחרי השקיעה (תלוי במקום) נוהגים להוסיף עוד כחמש או עשר דקות על זמן זה. ואילו רוב הציבור מסתפק להוסיף רק עוד כשתי דקות או שלוש לאחר שראו שכבר חלפו 72 דקות מהשקיעה.
הבדלה
ערך מורחב – הבדלה
לפי ההלכה, לא מספיק שהגיע הזמן שבו יוצאת השבת כדי לעשות מלאכות האסורות בשבת, ולצורך כך יש לעשות הבדלה על יין או בתפילת ערבית (נהוגה גם הבדלה על יין וגם בתפילת ערבית, אך די באחת מהן כדי להתיר עשיית מלאכה), או אמירה בפה כגון "ברוך המבדיל בין קודש לחול".
לאחר שיוצאת השבת, מתפללים תפילת ערבית רגילה של יום חול, שכן למעשה זהו כבר יום ראשון. יש נוהגים לשיר שני מזמורי תהלים "לדוד ברוך ה' צורי" (פרק קמד) ו"למנצח בנגינות" (פרק סז) קודם ברכו כדי לאחר את צאת השבת.[3] בתפילת עמידה, בברכת "חונן הדעת", מוסיפים אמירת הבדלה בנוסח "אתה חוננתנו", ולאחר התפילה נהוג לומר ויהי נועם (נוסח הכולל פסוק מתהילים צ', יז, וכן את מזמור צ"א המכונה "שיר של פגעים", מתוך תפיסה שהשבת מוגנת ממזיקים דמוניים אך לא כן ימות החול) ו"קדושה דסידרא". יש קהילות שאומרות ויתן לך קודם עלינו. יש נוהגים לעשות הבדלה בבית הכנסת,[4] לפני או אחרי עלינו. לפי הפסיקה האשכנזית, מי שיש לו אשה, יתכוון שלא לצאת עם ההבדלה בבית הכנסת, ויבדיל בביתו כדי להוציא את אשתו.[5] את ברכת הלבנה, הנאמרת פעם בחודש, נהוג להעדיף לומר במוצאי שבת לאחר תפילת ערבית.
לאחר מכן אומרים את סדר ההבדלה על היין, שהוא הצעד האחרון להוצאת 'קדושת השבת'. במקומות שלא אומרים ויתן לך בבית הכנסת, יש נוהגים לאומרו לפני או אחרי ההבדלה. תחינה מקובלת אחרת למוצאי שבת היא התחינה האשכנזית המוכרת במילותיה הראשונות "גאט פון אברהם".
בתלמוד הירושלמי[6] מובא שאותן נשים שנוהגות שלא לעשות מלאכה בכל מוצאי שבת, לא נחשב למנהג ואילו לא לעשות מלאכה עד סיום התפילה (גם למי שהוציא כבר שבת) זה מנהג. בתלמוד הבבלי[7] מובא שמי שעושה מלאכה במוצאי שבת אינו רואה סימן ברכה לעולם. הסבירו הראשונים שהתלמודים לא חולקים, אלא גם התלמוד הבבלי מכוון לעשיית מלאכה עד גמר התפילה. אמנם, במגן אברהם מובא בשם האבודרהם שנהגו הנשים שלא לעשות מלאכה כל מוצאי שבת.[8] היום נוהגים לעשות מלאכה. במשנה ברורה כתב שנכון שלא לעסוק במלאכה בקבע עד אחר סעודת מלווה מלכה מכיוון שלא נכון ללוות את השבת לאחר שהסיח את דעתו ממנה.[9]
סעודת מלווה מלכה
- ערך מורחב – מלווה מלכה
במוצאי שבת נוהגים לערוך את השולחן פעם נוספת[10] ולאכול סעודה המכונה "מלווה מלכה" או "סעודה רביעית". סעודה זו נהגו לאכול עד ארבע שעות מצאת השבת לפי חלק מהשיטות או עד חצות או עד הבוקר לפי שיטות אחרות. בסעודה זו נוהגים לשיר את הזמירות למוצאי שבת. יש הנוהגים להקל בסעודה זו ולאכול בה רק מיני מזונות או פירות.
אליהו הנביא ומוצאי שבת
אליהו הנביא עשוי בהופעתו לבשר על בוא הגאולה, כפי שנכתב בספר מלאכי: ”הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם...”
מתקופת הראשונים נהגו להזכיר את אליהו הנביא במוצאי שבת. לאזכור הזה הובאו כמה הסברים[11]:
- בתלמוד[12] מובא שאין אליהו בא לא בערב שבת ולא בערב יום טוב מפני הטורח, וממוצאי שבת והלאה הוא זמן ביאתו. ולכן מזכירים את בואו.
- כתבו בתלמוד[13] "אלמלי שמרו ישראל שבת ראשונה לא שלטה בהם אומה ולשון, שנאמר[14]: "ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקוט ולא מצאו", וכתוב לאחר מכן[15] "ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים". ועוד נאמר שם: "אמר רשב"י אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלין". ועל כן אנו אומרים להקב"ה הרי שמרנו את השבת כמו שצויתנו, שלח לנו את אליהו הנביא.
- במדרש[16] מובא שבכל מוצאי שבת נכנס אליהו לגן ויושב תחת עץ החיים וכותב זכויותיהם של ישראל.
בישראל
בצה"ל האימונים מושבתים בשבת, ובדרך כלל ההפסקה היא עד יום ראשון בבוקר, ובבסיסי האימונים שוררת אווירה נינוחה. כאשר החיילים חשים נינוחים יתר על המידה, מזכירים להם מדריכיהם, כי "לכל שבת יש מוצאי שבת".
מוצאי שבת הוא זמן שרבים מתושבי ישראל יוצאים לבלות בו, ומקומות הבילוי הומים אדם. גם הפגנות פוליטיות, אירועי תרבות, אירועי ספורט, והופעות חיות מרובות-משתתפים, נקבעות לעיתים קרובות דווקא במוצאי שבת מתוך השיקולים הבאים: זהו עדיין יום חופש, ונפח התנועה דליל יחסית, מה שמקטין את הסיכון לעומסי תנועה כבדים, ולקראת ערב שבים הנופשים מחופשתם וגם שומרי השבת זמינים, כמו גם התחבורה הציבורית אשר לא פועלת ברוב הארץ לאורך השבת מכורח הסטטוס קוו, חוזרת לפעול במוצאי שבת במתכונת מצומצמת. ישנם מרכזי קניות שאינם פתוחים בשבת, הפותחים שעריהם לקונים במוצאי שבת. עד להחלת שבוע עבודה של חמישה ימים החל מסוף שנות התשעים, מוצאי שבת נחשב ליום העיקרי לקניות ובילויים[17]. הדבר השתנה ועסקים שהיו פתוחים בעבר במוצאי שבת (כמו אולמות תצוגה של כלי רכב[18]) לא עושים זאת החל מתחילת המאה ה-21.
ביישובים ובשכונות מסוימות מושמעות בזמן כניסת השבת צפירות המבשרות כי הגיע העת לחדול ממעשים הנחשבים כחילול שבת. קריית בעלז היא השכונה היחידה בישראל שצפירת שבת מושמעת גם ביציאת השבת דבר המבשר כי ניתן להתחיל לעסוק בפעולות הנחשבות כחילול שבת.
קישורים חיצוניים
- מוצאי שבת, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- הרב אליעזר מלמד, הבדלה ומוצאי שבת, באתר פניני הלכה
- לקט שירים למוצאי שבת באתר הספרייה הלאומית
- אסופת מאמרים בנושא מוצאי שבת, באתר אסיף
הערות שוליים
- ↑ לדעת הרב אברהם חיים נאה זמן צאת הכוכבים הוא 20 דקות לאחר השקיעה על פי פסק בעל התניא בסידורו בסדר הכנסת שבת.
- ↑ לפי המחלוקת על שיעור מיל.
- ↑ סדר עבודת ישראל, רעדלהיים תרכ"ח, עמ' 295.
- ↑ שולחן ערוך או"ח רצה:ה.
- ↑ רמ"א רצו:ח ומשנה ברורה שם.
- ↑ ירושלמי פסחים ד – ויקיטקסט, באתר he.wikisource.org
- ↑ פסחים נ ב – ויקיטקסט, באתר he.wikisource.org
- ↑ שולחן ערוך אורח חיים רצט י – ויקיטקסט, באתר he.wikisource.org
- ↑ שולחן ערוך אורח חיים ש א – ויקיטקסט, באתר he.wikisource.org
- ↑ שו"ע או"ח סימן ש'
- ↑ על פי מטה משה סימן תקכ.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף מ"ג עמוד ב'.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קי"ח עמוד ב'.
- ↑ ספר שמות, פרק ט"ז, פסוק כ"ז.
- ↑ ספר שמות, פרק י"ז, פסוק ח'.
- ↑ מקורו של המדרש אינו ברור. מוזכר במהרי"ל סוף הלכות שבת.
- ↑ עוז אלמוג, תרבות הצריכה והקניות בישראל
- ↑ דוגמה
| סדר השבת | ||
|---|---|---|
| ערב שבת | מנחה של יום חול • טעימת התבשיל בערב שבת • תוספת שבת • הדלקת נרות | 
|
| ליל שבת | קבלת שבת • תפילת ערבית של שבת • קידוש • סעודת ליל שבת | |
| יום השבת | תפילת שחרית של שבת • תפילת מוסף של שבת • סעודת יום שבת • תפילת מנחה של שבת • סעודה שלישית • סעודת רבי חידקא | |
| מאכלי שבת | חלה • דגים • קוגל • גאלע • חמין • געפילטע פיש | |
| מוצאי שבת | תפילת ערבית לחול • הבדלה • מלווה מלכה | |
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
מוצאי שבת37400777Q2903963