חביבי י-ה חביבי
חֲבִיבִי יָ-הּ חֲבִיבִי הוא פיוט ידוע במיוחד של המשורר אשר מזרחי.
הפיוט, שהולחן על ידי רחמים עמר, ידוע על שם הפתיח שלו "חביבי" המתייחס לקדוש ברוך הוא שנקרא בעל פי פרשנות הראשונים מוזכר שיר השירים כרע של כנסת ישראל "אני לדודי ודודי לי", והוא פופולרי במיוחד בקרב עדות המזרח. הוא נושא תפילה לאלקים שישלח את משיח בן דוד שיגאל את עם ישראל וישיב אותם לשליטה הרוחנית והפיזית בארץ ישראל ובירושלים עיר הקודש, בניית בית המקדש והדלקת המנורה בהיכל בית המקדש, בנוסף הוא מייחל לשיבת הקרבת הקרבנות בהר הבית בשלושת הרגלים.
הפיוט
חֲבִיבִי יָ-הּ חֲבִיבִי
הָא-ל הַמֶּלֶך הָרַחֲמָן
יִשְׁלַח מְשִׁיחוֹ הַנֶּאְמָן
אָב הָרַחֲמָן שְׁמַע קוֹלֵנוּ שְׁלַח בֶּן דָּוִד וְיִגְאֲלֵנוּ
נָשׁוּב לְצִיּוֹן עִיר קָדְשֵׁנוּ וְנִשְׁלֹט בָּהּ בְּיָד רָמָה
שָׁמָּה נִתְאַסֵּף בְּעִיר הַבִּירָה וּמֵחָדָשׁ יִשָּׁמַע קוֹל שִׁירָה
וְאָז נַדְלִיק אֶת הַמְּנוֹרָה בְּבֵית שׁוֹכֵן מְעוֹנָה
רְאֵה בָּעֳנִי יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וְהָשִׁיבֵם נָא לִגְבוּלָךָ
וְאָז יֵרָאֶה כָּל זְכוּרֶךָ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה
