רבי שלמה עמאר (מרקש)
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים [ שנות הפעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
_%D7%91.jpg) | |
| מקום קבורה | מרקש |
|---|---|
| מדינה | השושלת העלווית |
| מקום פעילות | מרקש |
| פטירה |
1735 ה'תצ"ה |
| מקום מגורים | מרקש |
| תחומי עיסוק | ריש מתיבתא, אב בית דין |
| חיבוריו | פסקים בכתב יד |
| רבותיו | רבי יצחק דילויה |
| תלמידיו | רבי מרדכי עטייא |
| בני דורו | רבי אברהם אזולאי, רבי יעקב אבן צור, רבי חיים בן עטר |
הרב שלמה בן אברהם עמאר (? - ה'תצ"ה)[1] היה אב בית דין וראש ישיבה בעיר מרקש שבמרוקו.
ביוגרפיה
נולד וגדל במרוקו במרקש לרבי אברהם עמאר, תלמיד חכם ומקובל[2]. חברו הקרוב היה רבי אברהם אזולאי[3].
התגורר במרקש ושקד על לימוד התורה כל חייו יחד עם הרב אברהם אזולאי ממראקש. למד אצל הרב יצחק דילוייה[4]. את תורת הקבלה למד אצל רבי יעקב מארג'י בטיטואן[5].
מסופר שקיבל סמיכה לרבנות מהרב דילוייה לאחר שביאר סוגיה שרבני ירושלים ובפרט הרב משה גלנטי התקשו בה[6].
התמנה לאב בית דין וראש ישיבה במרקש. שימש בבית הדין ביחד עם הרב דוד בנישתי, הרב יעקב בן מרדכי אבן חיים והרב יוסף בן סעדון[7].
ביאוריו בקבלה מובאים בספר מקדש מלך[8].
נודע בפסקו שמותר לבני ליהודים הספרדים לאכול אורז בחג הפסח ושאין לחשוש לחיטים שימצאו[9].
על מצבתו נכתב: ”הרב הגדול המפולפל והמפורסם המקובל האלוקי כמוהר"ר רבי שלמה עמאר זצ"ל אב"ד וריש מתיבתא בעיר גדולה לאלוקים מראקש יע"א נפטר בשנת תצ"ח (1738) זיע"א”.
לאחר פטירתו בשנת ה'תצ"ח נהגו לומר 'משמת הרב שלמה עמאר בטל כבוד התורה'[10].
חיבוריו
בהיותו אב"ד כתב פסקי דינים שרובם נותרו בכתבי יד ומקצתם הודפסו בשו"ת גושפנקא דמלכא[11] ובשו"ת משפט וצב"י[12]. החיד"א בספריו מביא פסקי הלכה ממנו[13]. גם הדרכי תשובה[14],בן איש חי[15] וכף החיים[16] הרבו לצטטו.
התכתבות ארוכה שהייתה לו פורסמה בשו"ת סמא דחיי[17].
תלמידיו
- רבי מרדכי עטייא
- רבי חייא הכהן די לארה מחכמי מרקש ואמסטרדם[18].
לקריאה נוספת
- הרב משה הלל, "תעודה לתולדות חוג מקובלי מראכש בדור הראשון", מן הגנזים, ספר עשירי (תשע"ז), עמ' כג-פ.
- מצבות מראכש: תיעוד מצבות החכמים ותולדותם, הוצאת קהילות ישראל, ירושלים תשע"ו, עמ' 498–501.
- "מבוא" ל-מר דרור, פרק ה, אור המערב, ה'תשע"ח
קישורים חיצוניים
- המקובל רבי שלמה עמאר ביוגרפיה באתר להנצחת צדיקים
- ביוגרפיה מתוך האתר תורת האמת, תורת אמת 2.
הערות שוליים
- ↑ לדברי החיד"א בשם הגדולים הוא נפטר בשנת ה'תצ"ח, אך החוקרים הסיקו באמצעות כתבי יד, כי הוא נפטר בשנת ה'תצ"ה. ראו: תקנות חכמי מכנאס עמוד תלג (ירושלים תשנ"ו), "רשימת הנפטרים כ"י", הרשימה מכ"י בן-צבי מס' 1745. וכך גם בנר המערב עמוד 161 הע' רפא (ירושלים תרע"א).
- ↑ ראו בספר מלכי רבנן אות ש (קיז טור ג ושם כה טור א)
- ↑ ראו בספרו של החיד"א מערכת גדולים אות א: ספר החיד"א: הרב שלמה משה עמאר בהסכמה לספר אבני זיכרון לקהילת מראקש לר' חביב איבגי
- ↑ החיד"א בספרו שם הגדולים מערכת גדולים בערך על הרב אזולאי
- ↑ מן הגנזים כרך עשירי.
- ↑ מתוך האתר מי צדיק
- ↑ מתוך הספר אבני זיכרון לקהילת מראקש לר' חביב איבגי
- ↑ ראו: הרב שלום בוזגלו, 'מקדש מלך' פרשת 'חיי שרה' ו'מקץ'
- ↑ ראו דברי החיד"א בספרו מחזיק ברכה סימן תס"ז אות ה, שרבי חיים בן עטר דעתו להקל. ושכן הורה הגאון מהר״ש עמאר וראו בשו"ת רבי יהודה בן עטר שהזכיר דעת רבנו
- ↑ ראו ספר החיד"א להרב חיים דוד אזולאי. וגם מתוך האתר מי צדיק
- ↑ הלכות איסור והיתר עמ' קכ
- ↑ סי' קיח וסי' קסא
- ↑ ראו למשל בספרו ברכי יוסף, שיורי ברכה, יו"ד סי' נה :סט :צד :ק : ריד:תסז
- ↑ יו"ד סי' צח
- ↑ ראו למשל בן איש חי שנה שנייה פרשת קורח סעיף ד
- ↑ ראו למשל בסי' קא ס"ק כו.
- ↑ סמא דחיי, חלק שני, הלכות מאכלות אסורות סי' א'-ו'
- ↑ ראו: לרה, חיא, הכהן די, משמרות כהונה, נז ב, באתר היברובוקס.
