רבי אברהם אזולאי (מרקש)
ערך זה עוסק ברבי אברהם אזולאי מגדולי התורה במרקש במאה ה-18. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו  | |
| שער הספר אוצרות חיים עם הגהות רבי אברהם אזולאי | |
| כינוי | רבי אברהם אזולאי השלישי |
|---|---|
| פטירה |
21 ביולי 1741 ח' באב ה'תק"א |
| מקום קבורה |
 מרקש, מרוקו |
| מקום פעילות | מרקש |
| תחומי עיסוק | תלמוד, הלכה וקבלה |
| רבותיו | רבי יצחק דילוייה |
| תלמידיו | רבי מרדכי עטייא, רבי יעקב פינטו (רבה של מרקש), רבי שלום בוזגלו, רבי ישעיה הכהן ורבי יעקב גדליה - חכמי מרקש |
| בני דורו | רבי יעקב אבן צור, רבי שלמה עמאר |
| חיבוריו | דרוש וקבלה, בכתב יד |
רבי אברהם אזולאי (נולד בה'ת"כ-נפטר בח' באב ה'תק"א, 21 ביולי 1741), מגדולי המקובלים בדורו, מגדולי החכמים במרקש שבמרוקו.
ביוגרפיה
נולד לרבי ישראל אזולאי. היה תלמידו המובהק של ראש החכמים במרקש רבי יצחק דילוייה[1] ושימש כר"מ בישיבתו. לאחר פטירתו מילא את מקומו בהנהגת הקהילה והישיבה, יחד עם חברו רבי שלמה עמאר[2].
נודע לבקי ביותר בחכמת הקבלה וגדולים בתורה באו אליו ממרחקים כדי ללמוד אותה, מהם ניתן למנות את: רבי אברהם אבן מוסה מחבר הספר "מנחת סוטה"[3], רבי שלום בוזגלו[4], ורבי יעקב מאראג'י מחכמי טיטואן[5].
גדלותו בתורה נודעה לחיד"א באמצעות רבו רבי חיים אבן עטר שהיה ממכריו של רבי אברהם. הוא סיפר לחיד"א כי ידוע שהיה מרפא חולים באמצעות כתיבת תפילה בקמעות, ללא שום שם, וכי לו עצמו היו מהקמיעות הללו. החיד"א מביא כי שמע שקיים ביניהם קשר משפחתי.[6]
נפטר במרקש ונטמן בה, בח' באב ה'תק"א (1741)[7], וקברו משמש עד היום כמקום תפילה ליהודי מרקש ולאלו המבקרים בה.
בנו רבי משה אזולאי כיהן רב ודיין במרקש[דרוש מקור].
כתביו
עיקר כתביו נותרו בעיקרה בכת"י[8]:
- הגהות וביאורים על ספר הזוהר - רבים מהם הובאו בספרי תלמידיו: מקדש מלך ולקט שושנים.
- הגהות וביאורים על תורת האר"י[9].
- דרושים[10].
- תשובות אגרות ופסקים[11].
- תשובות בקבלה[12].
תלמידיו
- רבי שלום בוזגלו מחבר הספר מקדש מלך ואחרים.
- רבי מרדכי עטייא מחבר הספר מר דרור על התלמוד, ר"מ במרקש ובאיזמיר.
- הרב יעקב פינטו - רבה של מרקש.
- הרב שמעון ביטון
- הרב יעקב גדליה - מחכמי מרקש.
- הרב ישעיה הכהן - מחכמי מרקש.
ראו גם
לקריאה נוספת
- אברהם הלל, מנחת סוטה, מבוא, מכון אהבת שלום, ירושלים, ה'תשס"ח
- מר דרור, "מבוא" פרק ו, עמודים: 27 - 32, מכון אור המערב, ירושלים, ה'תשע"ח
קישורים חיצוניים
- הרב יוסף פרץ, תורת מראכש על התורה "מכתבי רבי אברהם אזולאי" - עם מבוא ותולדות המחבר, באתר היברובוקס
- רבי שלום בוזגלו, מקדש מלך, הקדמת המחבר, באתר היברובוקס
- רבי חיים יוסף דוד אזולאי, שם הגדולים, ערך רבי אברהם אזולאי, באתר: אוצר החכמה
- רבי יוסף בן נאים, מלכי רבנן - ערך רבי אברהם אזולאי האחרון, באתר היברובוקס
| תקופת חייו של רבי אברהם אזולאי על ציר הזמן |
|---|
 |
הערות שוליים
- ^ רבי יעקב אבן צור, לשון לימודים כתב אגרת תנחומים על פטירת הרב דילוייה: "והחכם השלם דיין ומצויין חסיד וענו כמהר"ר יצחק דילויה זלה"ה, כתבתי לבנו כהה"ר מרדכי דילויה נר"ו, ולשני צנתרות הזהב גדולי תלמידיו, החכמים השלמים המצויינים כמה"ר שלמה בן עמאר נר"ו, וכמה"ר אברהם אזולאי נר"ו".
- ^ בספר "קורא הדורות" ממרקש "ואחריהם הרב הגדול האלדי כמוהר"ר אברהם אזולאי זלה"ה והתנא והפסקן הגדול כמוההר"ש אחיו זלה"ה..." נדפס בתוך אוסף כתבי היד הרבניים בספריית מנדל גוטסמן 208 - 212 (נ"י תשנ"ח).
- ^ מאוחר יותר חלק על שיטתו בקבלה.
- ^ ראו בהקדמה לספרו מקדש מלך (אממסטרדם תק"י) ובמבוא למהדורה החדשה (בהוצאת הספריה הספרדית).
- ^ ספר החיד"א "לקוטות מכ"י החיד"א" עמוד קד (ירושלים תשי"ט). ב'תולדות המחבר' בספרו 'אמת ליעקב' על הזוהר כתבו שהוא רבו של ר' אברהם אזולאי (ולא כפי שכתוב כאן שהוא תלמידו).
- ^ שם הגדולים לחיד"א בערכו
- ^ ספר מקדש מלך שמות דף רס עמוד ב.
- ^ רבים מהם נמצאים במכון לכת"י עבריים שעל יד הספרייה הלאומית מס' f 4727.
- ^ מהגהותיו לספרים "אוצרות חיים" ו"מבוא שערים" שולבו ב"הגהות חכמי המערב" שנדפסו בספר מקום בינה. ההגהות נוספות נדפסו באוצרות חיים (מהדורת ליוורנו תר"ד), ובספר בת רבים (ג'רבה תשט"ו). הגהותיו לשער הכוונות נדפסו בספר שערי בינה (שלוניקי תקע"ג).
- ^ מיעוטם נדפסו בתוך ספר זכרון אעלה בתמר - מתורת חכמי מרקש (מכון פי ישרים) עמודים נג – פט. ושוב הדפיסם מחדש עם תוספות בתוך תורת מראכש על התורה. כמו כן נדפסו בספר מלל לאברהם (פאס תשכ"ב).
- ^ תשובה אחת נדפסה ב"ערוגת הבושם", לוד תשנ"ז, עמ' 39; "פעמוני זהב" סימן קח; "כתונת יוסף" - בירדוגו, שורש אפוטרופוס ענף מג. להלן חתימתו עם הר"ש עמאר: "שו"ת שבות יהודה" (אלבאז) ח"מ סימן יז; "שו"ת משפט וצדקה ביעקב" חלק א סימן קסא; "שו"ת רבי יהודה בן עטר" סימן קמב; "מלכי רבנן" ערכים: מו"ה שלמה עמאר, דף קי"ז עמ' ג ד, ובערך מ"ה יוסף בן סעדון; "שו"ת חק ומשפט" סימן פ; "זכות אבות" סימן מ"ז; "נר מערבי" חלק א סימן נז דף נו ע"א.
- ^ עדיין בכת"י. ראו תיאורן במבוא לספר מנחת סוטה, הוצאת אהבת שלום, עמוד 34 הערה 106.
