לואי פינקלסטיין
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים ריקים [ שנות הפעילות, צאצאים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| לואי פינקלסטיין (עומד) במהלך טקס ב-1952 | |
| לידה |
כ"ב בסיון תרנ"ה סינסינטי, אוהיו |
|---|---|
| פטירה | כ"ב בכסלו תשנ"ב (בגיל 96) |
| מקום פעילות | ארצות הברית |
| תחומי עיסוק | ספרות חז"ל |
| חיבוריו | מהדורות מדעיות של מדרשי ההלכה |
| רבותיו | שניאור זלמן שכטר |
אליעזר אריה (לואי) פינקלסטיין (Louis Finkelstein; 14 ביוני 1895 – 29 בנובמבר 1991) היה חוקר תלמוד והלכה יהודי-אמריקאי, נשיא בית המדרש לרבנים באמריקה (JTS) בשנים 1940-72 ומנהיגה של היהדות הקונסרבטיבית בארצות הברית.
ביוגרפיה
נולד בסינסינטי, אוהיו, ובעודו צעיר עקר עם משפחתו לברוקלין, ניו יורק. ב-1915 סיים את לימודיו בסיטי קולג' של ניו יורק, ב-1918 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת קולומביה, ובשנה שלאחר מכן נסמך לרבנות בבית המדרש לרבנים באמריקה וב-1920 החל ללמד בו תלמוד[1]. במקביל שימש כרב הקהילה האורתודוקסית "קהילת ישראל" בברונקס שבניו יורק. חיבר מספר ספרים, ביניהם "Tradition in the Making" (מסורת בהתהוות), מבוא למסכתות אבות ואבות דרבי נתן (תשי"א),[2] The Pharisees (חיבור בן שני חלקים על הפרושים) וספרו על רבי עקיבא "Akiba: Scholar, Saint and Martyr". הוציא מעין מהדורה לספרא דבי רב בארבעה כרכים[3] ולספרי על ספר דברים בכרך אחד. בנוסף הוא ערך סדרה בת שלושה חלקים שכותרתה היהודים: היסטוריה (כרך 1), דת ותרבות (כרך 2) ותפקידם בציוויליזציה (כרך 3). בשנות ה-20 היה מתלמידיו של מרדכי קפלן, אך התנגד תמיד לנטורליזם שאפיין את הגותו. בשנים שלאחר מכן היה גורם מכריע בדחיקת הרקונסטרוקטיבים של קפלן, שפרשו ב-1968 כדי לייסד סמינר רבני משלהם.[4]
בשנים שעמד בראש בית המדרש (1940-1972) ניצב פינקלסטיין במרכז האינטלקטואלי של היהדות הקונסרבטיבית. זו הייתה תקופה של צמיחה חסרת תקדים בתנועה, כשמאות אלפי יהודים אמריקנים שהיגרו מהערים לפרברים הצטרפו לקהילות קיימות ואף ייסדו קהילות קונסרבטיביות חדשות. בעקבות תנופה זו, התנועה הקונסרבטיבית הייתה לענף הגדול ביותר של היהדות ובעלת המספר הרב של בתי כנסיות וחברים בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה. כמנהיגה, הפך לאחת הדמויות המוכרות ביותר של יהדות ארצות הברית. הוא היה גם חלוץ בהפצת דת להמונים, בתקופה בה ההתברגנות והאמריקניזציה עוררו עניין מחודש במורשת בקרב הדור הצעיר. פינקלסטיין הוביל מאמץ על-זרמי יחד עם האורתודוקסים והרפורמים, והצליח לשכנע את אן.בי.סי להפיק ב-1944 את תוכנית הרדיו "אור התמיד" (The Eternal Light) וב-1951 את משדר הטלוויזיה "בחזית האמונה" (Frontiers of Faith). באותה שנה הוא קידם את מקס ארצט לסגנו. כמו כן קידם את הפצת משנתה של התנועה הקונסרבטיבית בעולם: הוא תמך במרשל מאייר בשליחותו לבואנוס איירס ובימיו קם "איגוד בתי-הכנסת העולמי", הגוף הבינלאומי של הזרם.[5] הוא עצמו הסתייג מאופיים של רוב הנמנים עליו: בשנות ה-50 אמר בשיחה פרטית שהזרם הוא "גימיק כדי להשיב את היהודים ליהדות האמיתית", ונהג כל שנותיו לומר את תפילות השבת בביתו עוד בטרם הגיע לבית-הכנסת, כדי לצאת ידי חובה.[6] מיד עם מינויו הביא למוסד את שאול ליברמן כדי שיעמוד בראש המחלקה לתלמוד. פינקלסטיין כיבד אותו מאוד, והעניק לו תנאים מופלגים כמו מכסה של רק ארבע שעות לימוד בשבוע. עם ההחמרה במצבו של לוי גינצבורג הקשיש, ששימש קודם כיועצו הקרוב של הנשיא, ופרישתו של מרדכי קפלן כדי להתמקד בקידום "התנועה לקידום היהדות", נותרו ליברמן ופינקלסטיין הדומיננטיים במוסד. בין היתר, הם בודדו את אברהם יהושע השל שנותר ללא בעלי-בריתו העיקריים.[7]
פינקלסטיין נישא ב-1922 לכרמל בנטוויץ', מחנכת לגיל הרך (כרמל, בתו של הרברט בנטוויץ' ואחותם של נורמן בנטוויץ' ותלמה ילין, הגיעה לארצות הברית לסייע לאחותה ליליאן, אשתו של פרופ' ישראל פרידלנדר מבית המדרש לרבנים באמריקה, עם ילדיה). שנים לאחר מכן השניים התגרשו.[8]
פינקלסטיין נפטר בגיל 96 לאחר מאבק ממושך במחלת פרקינסון. הותיר שלושה ילדים, נכדים ונינים.
קישורים חיצוניים
- רשימת הפרסומים של לואי פינקלסטיין, בקטלוג הספרייה הלאומית
- רשימת מאמרים על לואי פינקלסטיין באתר רמב"י
- רשימת המאמרים של לואי פינקלסטיין באתר רמב"י
- Ari L. Goldman, Louis Finkelstein, 96, Leader of Conservative Jews, The New York Times, November 30, 1991 (נקרולוג)
הערות שוליים
- ↑ נקרולוג, באתר הניו יורק טיימס, 30 בנובמבר 1991.
- ↑ נדפס בניו-יורק. תוכן העניינים: א, ב.
- ↑ הכוללת את מחקריו בנושא הספרא, ומדרשי ההלכה בכלל, ונוסח מוגה ומפורש של התחלת הספרא - דיבורא דחובא וד' דנדבה, כרך א: מבוא. כרך ב: הנוסח. כרך ג: שנויי נוסחאות. כרך ד: פירוש.
- ↑ ארתור הרצברג, Intrdoduction to the 1981 Edition (לספרו של קפלן, Judaism as a Civilization), עמ' x-xi.
- ↑ Pamela Susan Nadell, Conservative Judaism in America: A Biographical Dictionary and Sourcebook, ABC-CLIO, 1988. עמ' 282-283.
- ↑ Jack Wertheimer, Jews in the Center: Conservative Synagogues and Their Members, Rutgers University Press, 2002. עמ' 14.
- ↑ Edward K. Kaplan, Spiritual Radical: Abraham Joshua Heschel in America, 1940-1972, Yale University Press, 2007.
- ↑ Shuly Rubin Schwartz, The Rabbi's Wife: The Rebbetzin in American Jewish Life (NY: New York University Press, 2006), p. 84, גוגל ספרים.
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] לואי פינקלסטיין27148866