אברהם יהושע השל

אברהם יהושע השל

תמונה מ-1964
לידה	11 בינואר 1907 ורשה, האימפריה הרוסית
פטירה	23 בדצמבר 1972 (בגיל 65) ניו יורק, ארצות הברית
מקום פעילות
השתייכות	קונסרבטיבים
תחומי עיסוק	חסידות, פילוסופיה יהודית, קבלה, אקזיסטנציאליזם, עם ישראל, חינוך
רבותיו	הרב מנחם זמבה
תלמידיו	דוד הרטמן, פינחס פלאי, פרופ' ארתור גרין ופרופ' אנדרה נהר
חיבוריו	השבת, תורה מן השמים - באספקלריה של הדורות

אברהם יהושע הֶשל (ביידיש: העשל; ובאנגלית: Abraham Joshua Heschel) (כ"ה בטבת תרס"ז, 11 בינואר 1907 – י"ח בטבת תשל"ג, 23 בדצמבר 1972) היה הוגה דעות קונסרבטיבי במחצית השנייה של המאה ה-20, מרצה בסמינר התאולוגי היהודי של התנועה הקונסרבטיבית, חוקר ופילוסוף.

קורות חייו

השל נולד בשנת 1907 בוורשה, לרב משה מרדכי, אדמו"ר ממז'יבוז', נצר למשפחת רבנים חסידיים מיוחסת – מצד אביו היה צאצא של רבי אברהם יהושע השל מאפטא (ה"אוהב ישראל") ומצד אמו - של הבעל שם טוב ושל רבי לוי יצחק מברדיצ'ב. הבן הצעיר מבין שישה ילדים. כשהיה בן עשר התייתם מאביו ועבר לחסותו החינוכית של דודו, רבי אלתר פרלוב, הרבי מנובומינסק. לפני שמלאו לו 16 שנה קיבל סמיכה מרבי מנחם זמבה. בעקבות כישלון שידוך עם בת דודו נשלח השל לאבחון פסיכותרפי אצל פישל שניאורסון, אשר אמר שהשל זקוק לאווירה פתוחה יותר, ואמו הסכימה שיישלח ללמוד בברלין.

כדי להתקבל לאוניברסיטה, השל היה צריך ללמוד קודם לכן בגימנסיה מוכרת ולקבל תעודת בגרות. בגיל 18, החל ללמוד בגימנסיה הריאלית היהודית-חילונית בניהולו של לייב טוּרבּוֹביץ' בווילנה, ובמקביל הצטרף לקבוצת משוררים והחל לפרסם שירים. בגיל 20 נרשם ללימודי פילוסופיה, היסטוריה של האומנות ופילולוגיה שמית באוניברסיטת ברלין.

בברלין, הצטרף השל לבית המדרש הגבוה למדעי היהדות, מוסד פשרני שבו לימדו באותה תקופה חנוך אלבק, ליאו בק, יוליוס גוטמן ואחרים. שם החל לעבוד על הדוקטורט שלו בנושא הנבואה, וקיבל "סמיכה" מטעם מוסד זה. עד מהרה הפך גם השל לאחד המורים לתלמוד במוסד. בנובמבר 1936 הציע לו ידידו הקרוב מרטין בובר, למלא את מקומו כמנהל הסמינר היהודי בפרנקפורט.

בסוף אוקטובר 1938 נעצר השל על ידי הנאצים וגורש לפולין במסגרת גירוש זבונשין. הגיע לוורשה, שם לימד במכון למדעי היהדות. ביולי 1939, כחודש וחצי לפני פלישת גרמניה לפולין, עקר ללונדון ובמרץ 1940 היגר לארצות הברית, שם קיבל את פניו קרוב משפחתו האדמו"ר מבויאן, שאשתו הייתה בת דודתו. בארצות הברית החל השל את דרכו בהיברו יוניון קולג' בסינסינטי.

השל לא היה מרוצה מהזלזול במצוות המעשיות שמצא בבית המדרש הרפורמי. בשנת 1945 הוא עבר ללמד בסמינר התאולוגי היהודי של התנועה הקונסרבטיבית (JTS) והחל לשמש כפרופסור לאתיקה יהודית וקבלה. השל החזיק בתפקיד זה עד לסוף ימיו, אף שסבל מביקורת ראשי המוסד על גישתו החסידית ומעורבותו החברתית.

השל נישא לפסנתרנית סילביה שטראוס ב-10 בדצמבר 1946, בלוס אנג'לס. נולדה להם בת אחת, שושנה (סוזנה), שהייתה לחוקרת יהדות, הוציאה מחדש את כתבי אביה ומשמשת כיום פרופסור להיסטוריה בקולג' דרטמות'.

בשנות ה-50 השל ביקש לעלות לישראל. שמואל אבידור הכהן, ידידו של השל, טען כי האוניברסיטה העברית סירבה לתת לו משרה בארץ, בהמלצתו של פרופ' אפרים אלימלך אורבך. לטענת ידידה אחרת, פרופ' רבקה הורביץ, מי שעמד למעשה מאחורי הסירוב היה פרופסור גרשום שלום, שאולי נעזר לשם כך באורבך, ומעמדו הרם גרם לכך שהשל לא התקבל בשום מוסד אקדמי בישראל.

במנהטן פועל בית ספר יהודי-פלורליסטי, הנושא את שמו של השל ומחנך ברוחו. ב-1997 נקרא על שמו "מרכז השל לקיימות" בישראל, העוסק בחינוך לתודעה אקולוגית. השל לא הרבה לעסוק בו, אבל לדברי מקימי המוסד הוא מתאים לרוחו. על שמו רחוב בחיפה.

הגות

השל עם מרטין לותר קינג, 7 בדצמבר 1965

השל התמחה בחסידות, פילוסופיה יהודית וקבלה, ועסק רבות בניסיון להחזיר את הפאתוס ומוסר הנביאים לשיח העדכני. כתביו אינם מנוסחים בלשון פילוסופית אלא משלבים גם סגנון פיוטי. הוא אינו מרבה לצטט מקורות כסימוכין לדבריו, מעבר לחז"ל. הוא הרבה לבקר את האקדמיה על הקור והאדישות המאפיינים את יחסה לתחומים שברוח.

יש הרואים את השל כשייך לדור של הוגים יהודים בארצות הברית שחווה את הזוועות של מלחמת העולם השנייה, התייאש מהפילוסופיה ומהערכים המודרניים שיוצגו על ידי המדע והרציונליזם^{[דרוש מקור]}. בני דור זה החלו להראות סימנים של חזרה למסורת הדתית האותנטית. בהגותו, מנסה השל לשלב את היהדות שגדל עליה עם אלמנטים מודרניים מהפילוסופיה הקיומית שאותם ספג באקדמיה, כגון הפנומנולוגיה של אדמונד הוסרל.

אחרים רואים את הגותו של השל כמהפכה רדיקלית יותר. לדעתם הוא מנסח באופן פילוסופי את רוח התנ"ך ואת הנבואה כעמידה לפני הסובייקט האלוקי^{[דרוש מקור]}. הגותו של השל עוסקת בדיאלוג שבין האל הטרנסצנדנטי, המתגלה בשאלות מוחלטות, ובין האדם המסוגל למענה ולתשובה. אף שהאדם כבר אינו עומד במרכז, ערכו עולה שכן הוא עומד במרכזה של האכפתיות האלוקית. בהגותו של השל משתלבות דתיות חריפה הנענית להתגלות האל ותביעה מוסרית מוחלטת לאכפתיות לאחר.

ספרו הראשון של השל ב-1933 היה ספר שירה ביידיש. הספר נוגע בסבל האנושי וביחסו של הקב"ה לאנושות הסובלת. גם הגותו בהמשך עוסקת במעמדו של האדם לפני ה'. הוא מדגיש שלא רק האדם זקוק לה' אלא גם ה' מחפש את האדם. אחת מהאמרות שאותן אהב לצטט מיוחסת לרבי מקוצק ואומרת כי אלקים נמצא בכל מקום אליו בני האדם נותנים לו להיכנס.

פעילות ציבורית

השל שאף להחזיר את הפתוס האלוקי והמוסר הנבואי אל מחוזות היהדות ההלכתית ורצה להשתמש בנביאי ישראל כדגם למהפך חברתי-סוציאלי בימינו.

התנועה לזכויות האזרח

השל היה פעיל נלהב של התנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית. פעל למען השגת שוויון לשחורים באמריקה ורקם ידידות עמוקה עם מנהיג המאבק, מרטין לותר קינג. תמונה מפורסמת מ-1965, שבה נראה השל צועד יד ביד עם קינג בהפגנה הגדולה בסלמה, הפכה לסמל לשיתוף הפעולה האפשרי בין יהודים לשחורים בארצות הברית. השל אמר לאחר אותה הפגנה שחש כי רגליו הצועדות "מתפללות", כלומר מקיימות פעולה דתית. קינג נרצח באפריל 1968, ימים ספורים לפני שעמד לחגוג את ליל הסדר בביתו של השל. קינג עצמו אמר על השל: ”אני חש שהרב השל הוא אחד האנשים הרלוונטיים לכל הזמנים, שניצבים תמיד בתובנה נבואית להדריך אותנו בימים קשים אלה”.

נגד מלחמת וייטנאם

השל היה מתנגד חריף של מלחמת וייטנאם. הוא טען כי למד מנביאי ישראל את החובה המוסרית להיות אכפתי ללא גבול לסבלם של בני אנוש. בראיון לטלוויזיה אז אמר: "כיצד אוכל להתפלל, בידעי כי בשעה זאת נרצחים אלפי אנשים חפים מפשע?״.

שיח בין-דתי

השל פעל רבות לקידום דו-שיח ושיתוף פעולה בין-דתי, בעיקר יהודי-נוצרי, והשתתף בכנס ההיסטורי שעסק בנושא ב-1963, על רקע המושב השני של ועידת הוותיקן השנייה, עבודה משותפת שתוצאתה הקתולית נוסחה בהצהרת נוסטרה אטאטה. היה חבר קרוב של ההוגה הנוצרי, ריינהולד ניבור. ציטוט מפורסם של השל בנושא הוא גם כותרת לאחד מהספרים עליו: "אף דת איננה אי".

חיבורים מרכזיים

הנביאים

עבודת הדוקטורט של השל בגרמנית בחנה את תופעת הנבואה בישראל בקונטקסט הפסיכולוגי-פנומנולוגי. השל אינו עוסק בה בשאלת אמיתות תופעת הנבואה אלא מנתח אותה בהקשר של החוויה הנבואית. העבודה הפכה מאוחר יותר לספר בן שני כרכים באנגלית. במבוא לספר כותב השל שהוא חורג בו מגבולות הפנומנולוגיה. על תהליך כתיבת העבודה שלו, כתב השל: ”ככל שהעמקתי לשקוע במחשבתם של הנביאים, כך הלך והתבהר לי ביתר תוקף המסר שעלה מחיי הנביאים: מבחינה מוסרית, אין גבול לאכפתיות שאדם מוכרח להרגיש כלפי סבלו של בן אנוש”.

השבת

"השבת" היא מסה קצרה שבה מחפש השל אחר משמעות רוחנית עבור האדם בן ימינו במהות השבת ובהלכותיה הרבות. התזה המרכזית בספר עוסקת בחשיבות הקדושה שבזמן, ששיאה השבת, בניגוד לקדושת המרחב, אותה השל רואה כהקדשה אנושית. הספר תורגם לעברית על ידי יהודה יערי בשנת 1980. בשנת 2003 יצא הספר בתרגום של אלכסנדר אבן-חן בסדרת "יהדות כאן ועכשיו" של ידיעות אחרונות, ובשנת 2012 במהדורה חדשה ומתוקנת.משפט שהתפרסם מתוך ספרו זה הוא "השבת, ארמון בתוך הזמן".

תורה מן השמים באספקלריה של הדורות

חיבור זה נחשב בעיני רבים ליצירת המופת של השל, אך גם בוקרה בחריפות בעולם האקדמי. בשלושת הכרכים של הספר מנתח השל את שיטת חז"ל באגדה ובמחשבה בנושא "תורה מן השמים". הוא מוצא ברבי עקיבא וברבי ישמעאל בני פלוגתא עקביים המייצגים עמדות מנוגדות לגבי אופי ההתגלות האלוקית, נבואה, והתפתחות תורה שבעל פה.

החיבור יצא במקורו בעברית. שני כרכים הופיעו בהוצאת שונצינו ב-1972 וכרך שלישי יצא לאחר מותו על ידי JTS בשנות ה-90. הרב גורדון טוקר הוציא תרגום לאנגלית של שלושת הכרכים בתוספת הערות, מבואות ואפילוג.

בספר הוטחה ביקורת רבה מכיוון האקדמיה והמחלקות לחקר התלמוד, בפרט זו של האוניברסיטה העברית בירושלים. נטען כי למרות חזותו האקדמית לכאורה, הספר אינו עומד בסטנדרטים של המחקר המקובל והשוו אותו לדרשות חסידיות.

אלקים מבקש את האדם

"אלקים מבקש את האדם: פילוסופיה של היהדות", נכתב כבן זוג לספר "האדם אינו לבד: פילוסופיה של הדת". בספר מנתח השל את תהליך הבשלת מחשבה דתית ראשונית אל אמונה שלמה ומבוססת. הוא בוחן דרכים שבהן יכול האדם למצוא את נוכחותו של אלקים בעולם, ואת הפליאה העזה שהוא חש כשהוא פוגש אותו. השל מדגיש שגם האלקים מבקש וצריך את האדם, שמצידו צריך רק לפתוח את הלב כדי לפגוש בו.

חלקו הראשון של הספר - "אלקים" - מבקש לחדור לתודעת האדם הדתי הניצב לפני נוכחות האל ולהצביע על תקפותה של האמונה בממשות האל. החלק השני - "התגלות" - מבקש לחדד את המשמעות והממשות של היות האדם לנביא ולגלות את נוכחות האל בתנ"ך. החלק השלישי - "מענה" - עוסק במשמעותו העמוקה של קיום מצוות ובשאלות אתיות. השל מדגיש כי קיום מצוות כולל קוטביות של פנים-חוץ, אגדה-הלכה, וכוונה-מעשה, שאין לטשטשה. הוא דן בערכה של ה"כוונה" בקיום המצוות ובחוסר הפשר של "ביהייביוריזם" דתי, שבו יהודים מקיימים את האות הכתובה של ההלכה ללא ניסיון לרדת לעומק הרוחני מאחורי החוק.

מחיבוריו

• "תורה מן השמים באספקלריה של הדורות", לונדון 1962, הוצאת שונצינו
• על מהות התפילה, בתוך: תפלה, הוצאת "אמנה", תשל"ד. נדפס לראשונה ב-בצרון, 346 שנה ג' (תש"א).

חיבורים מתורגמים

• "אלהיק מבקש את האדם" (God in Search of Man), הוצאת מאגנס 2003
• "השבת: משמעותה לאדם המודרני", (תרגום: אלכסנדר אבן-חן), הוצאת ידיעות ספרים, 2004. ובמהדורה מתוקנת ב-2012.
• "ישראל, הווה ונצח", תרגם דוד בר-לבב, הספרייה הציונית, ירושלים תשל"ג. על ההתרגשות הדתית לאחר מלחמת ששת הימים והיחס הראוי לפלסטינים.
• "שמים על הארץ: על החיים הפנימיים של היהודי במזרח אירופה", תורגם: פנחס פלאי ויהודה יערי, ערך: פנחס פלאי, מוסד אברהם יהושע השל : הוצאת אוניפרס, 1975.
• "אלקים מאמין באדם - היהדות, הצדק החברתי והציונות של אברהם יהושע השל", ערך ותרגם: דרור בונדי, הקדמה מאת מיכה גודמן, הוצאת דביר, אור יהודה תשע"ב. אוסף חדש של מבחר נאומים ופרסומים, מתורגמים ועבריים, תשע"ב/2011.
• "התפילה: תשוקת האדם לאלקים" (תרגם והוסיף מבוא: דרור בונדי; פתח-דבר מאת סוזנה השל), הוצאת ידיעות ספרים, 2016

חיבורים ביידיש

• "קאצק - אין געראנגל פאר אמתדיקייט" (ביידיש), הוצאת מנורה, ירושלים, תשל"ג. כרך א' תורגם לעברית בידי דניאל רייזר ואיתיאל בארי, ויצא לאור בשם קוצק: במאבק למען חיי אמת, הוצאת מגיד, 2015.

חיבורים באנגלית

• The Circle of the Baal Shem Tov: Studies in Hasidism נערך על ידי שמואל דרזנר, שיקגו 1985. כולל 4 חיבורים שיצאו מוקדם יותר - ר' פנחס מקוריץ, ר' גרשון מקיטוב - חייו ועלייתו לארץ ישראל, ר' נחמן מקוסוב - בן לויה של הבעש"ט, יצחק מדרוהוביץ.
• "Man Is Not Alone"
• "A passion for truth", השוואה בין הרבי מקוצק לקירקגור, 1973, יצא מחדש בהוצאת Jewish Lights.
• "Who is Man"
• "The Insecurity of Freedom"
• "Man's Quest for God"

לקריאה נוספת

• אלכסנדר אבן חן, קול מן הערפל - אברהם יהושע השל בין פנומנולוגיה למיסטיקה, הוצאת עם עובד ומכון שכטר
• "'Spiritual Radical: Abraham Joshua Heschel in America, 1940-1972" ו-"Abraham Joshua Heschel: Prophetic Witness", ביוגרפיה של השל באנגלית בת שני חלקים מאת אדוארד קפלן.
• דרור בונדי, איכה? - שאלתו של אלקים ותרגום המסורת בהגותו של אברהם יהושע השל, הוצאת מרכז שלם, ירושלים 2008
• פינחס פלאי (עורך), חמש שיחות עם אברהם יהושע השל, מוסד אברהם יהושע השל, 1975

קישורים חיצוניים

הקלטות וידאו ואודיו:

• ארכיון אברהם יהושע השל באתר אוניברסיטת דיוק
• ראיון שנערך עמו בטלוויזיה האמריקנית בליווי כתוביות לעברית, סרטון באתר יוטיוב

מכתביו:

• רשימת המאמרים של אברהם יהושע השל באתר רמב"י
• אברהם יהושע השל על השבת, אי שקט במים סוערים, פאזל
• ההאמין הרמב"ם שזכה לנבואה? ספר היובל לכבוד לוי גינצבורג, למלאת לו שבעים שנה (עורכים: שאול ליברמן, שניאור זלמן צייטלין, שלום שפיגל, אלכסנדר מרקס, יו"ר), חלק עברי, נוירק: האקדמיה האמריקנית למדעי היהדות, תש"ו, עמ' קנ"ט - קפ"ח, באתר "מסורתי".
• קטעים מהספר 'אלקים מאמין באדם': תוכן העניינים ועמודי הפתיחה; הקדמתו של מיכה גודמן והנאום הראשון כנגד הגזענות
• אהבה או אמת: הבעש"ט או הרבי מקוצק, מקור ראשון, מוסף "שבת", 25 בדצמבר 2011 - קטעים מתרגום לעברית של הספר היידי 'קאצק', כולל פתח-דבר מאת דרור בונדי
• הערות לנוסח ולאמונה, דבר, 14 באוגוסט 1970

על דמותו והגותו:

• יאיר שלג, הרב האוניוורסלי, באתר הארץ
• דרור בונדי, מאמין בשאלה, באתר הארץ
• אדמיאל קוסמן, מעין 'שיוויתי', מקור ראשון, מוסף "שבת", 16 בפברואר 2011
• השל – האדם ומשנתו, מרכז השל
• ראיון מצולם עם אברהם יהושע השל
• דרור בונדי, "אברהם יהושע השל: זהות יהודית או יהודיות דיאלוגית", אקדמות
• דרור בונדי, "על 'מות אלקים' ותחיית המתים בהגותו של השל", אקדמות
• דרור בונדי, איכה? - פתח דבר ומבוא, בהוצאת מרכז שלם
• דרור בונדי, "אלטרנטיבה רוחנית לזהות - שאלת הזהות המגזרית ואברהם יהושע השל", דעות
• דרור בונדי, "הפנומנולוגיה של מעשה המצווה בהגותו של השל", הרצאה מצולמת מתוך כנס של ון-ליר (דקה 44:44)
• דרור בונדי, "השבת של אברהם יהושע השל", נוסף כדברי סיום למהדורה המתוקנת של ספרו של השל, השבת (2012)
• דרור בונדי, שיחת מבוא להגותו של השל בישיבת ההסדר בפ"ת
• אביחי צור, 'ואירא כי עירם אנכי ואחבא', ביקורת על ספרו של דרור בונדי - איכה - שאלתו של אלקים ותרגום המסורת בהגותו של אברהם יהושע השל, בתוך: מבוע, קיץ תשס"ט (נ), עמ' 93–100.
• יובל אלבשן, "אלקים מאמין באדם": יש נביא בעיר, באתר הארץ, 19 ביוני 2012
• ערוץ השל בישראל המרכז קטעי וידאו של השל ועל הגותו בעברית, ביוטיוב
• מיכה גודמן, תכירו: הרבי של הרבי של אובמה, באתר ynet, 22 בינואר 2012, ynet
• אביה הכהן, נביא אהבה ותוכחה, מקור ראשון, מוסף "שבת", 2 במרץ 2012, על הספר 'אלקים מאמין באדם'
• א. ח. אלחנני, היחיד והציבור במשנתו של פרופ' אברהם יהושע השל, דבר, 1 בספטמבר 1957
• רנה לי, ראשי פרקים למשנתו של א. י. השל, דבר, 12 בינואר 1973, המשך
• רועי הורן, ‏אין נביא בעירו, בעיתון מקור ראשון, 7 בפברואר 2019

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25503104אברהם יהושע השל