חוק המתנה
 | |
| תאריך לועזי | 19 ביוני 1968 |
|---|---|
| תאריך עברי | כ"ג בסיון ה'תשכ"ח |
| כנסת | הכנסת השישית |
| חוברת פרסום | ספר החוקים 529, עמ' 102 |
| הצעת חוק | ממשלתית |
| משרד ממונה | משרד המשפטים |
| נוסח מלא | החוק המלא |
חוק המתנה[1] הוא החוק העיקרי המסדיר את דיני המתנה במדינת ישראל. חוק המתנה נחקק בשנת ה'תשכ"ח (1968). בשנת ה'תשל"ג (1973) נחקק חוק החוזים, שהסדיר את דיני החוזים במדינת ישראל. בשנת ה'תשל"א (1970) נחקק חוק משלים, "חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה)".
חוק המתנה הוא פרק נוסף בסדרת החוקים, שנועדו להחליף את המג'לה, שעליה התבססה מערכת המשפט בישראל בעבר, והוא מסדיר את עניין יצירת המתנה, ביטולה של המתנה והחיובים הקשורים בה.
החוק תופס את המתנה כעסקה דו צדדית, חוזה, בין נותן המתנה לבין מקבל המתנה- עסקה ללא תמורה. נקבע בחוק כי מתנה נגמרת בהקניית דבר המתנה מן הנותן למקבל תוך כדי הסכמתם.
הענקת המתנה תבוצע לפי דיני הקניין הנהוגים במדינת ישראל. הרציונל העומד מאחרי התחייבות בכתב למתנה עתידית הוא מניעת פיזור הבטחות סרק מתוך קלות דעת.
בעבר, התקיים דיון על ידי וועדה ציבורית אשר נערכה בראשותו של שופט ביהמ"ש העליון ד"ר יואל זוסמן אשר שקלה לשקף את המשפט העברי ואת המשפט המקובל האנגלי, לפיה אדם יכול לזכות את חברו במתנה אף ללא ידיעתו על כך[2]. גישה זו נדחתה, אולם נקבע כי ניתן לבצע קיבול בשתיקה בניגוד לדיני החוזים.
כיום סעיף 3 לחוק קובע כי מקבל המתנה חייב לדעת על הענקת המתנה.
בהתאם להוראות החוק, אין הנותן יכול לחזור בו מן המתנה לאחר שנגמרה הקניית דבר המתנה, כלומר לאחר שניתנה המתנה לא ניתן לבטל את הענקתה.
תוכן החוק
חוק המתנה בעל שמונה סעיפים
סעיף 1 לחוק: "מהות המתנה" מגדיר מהי מתנה-
מתנה על פי הגדרתה בחוק המתנה היא הקניית נכס שלא בתמורה, החוק גם קובע כי מתנה יכולה להיות מחילת חיוב או ויתור על זכות. החוק קובע כי מתנה יכולה להיות כל נכס לרבות מיטלטלין, מקרקעין או זכויות.
סעיף 2 לחוק: "מתנה לאלתר" מגדיר מתי העברת הבעלות במתנה מתקיימת-
הליך העברת המתנה מתבצע בעת שנותן המתנה מעניקה למקבל. בכדי שהענקת המתנה תהיה חלוטה, נדרשים שני תנאים בסעיף:
- הסכמה שהדבר ניתן במתנה.
- הקניית דבר המתנה למקבל המתנה.
בעת סיום הקניית המתנה, הבעלות עוברת אל מקבל המתנה ובכך מסתיימת "עסקת המתנה".
סעיף 3 לחוק: "חזקת הסכמה" קובע כי יש חזקה המוטלת על מקבל המתנה[2].
חזקה זו קובעת כי מקבל המתנה מסכים לקבלת המתנה, זולת אם הודיע לנותן המתנה תוך זמן סביר מהרגע שנודע לו על קבלת המתנה. כלומר על מקבל המתנה להודיע על דחייתה בתוך זמן סביר. זמן סביר נקבע בפסיקה על פי נסיבות המקרה.
- השאלה האם חלף הזמן הסביר נבחנת על-פי הנסיבות הקונקרטיות של המקרה ובהתאם לתוכן החוזה, לכוונת הצדדים כפי שהיא משתמעת מן האמור בו, וכן מהתנהגות הצדדים לאחר חתימתו[3].
סעיף 4 לחוק: "תנאים וחיובים" קובע כי ישנן מספר אפשרויות של מתנה בתנאי ומתנה בחיוב
- מתנה על תנאי – נותן המתנה מתנה את קבלת המתנה בתנאי מסוים.
- מתנה בחיוב- המחייבת את מקבל המתנה לעשות מעשה מסוים או להימנע ממעשה מסוים.
סעיף 5 לחוק: "התחייבות לתת מתנה" קובע מספר קביעות
- התחייבות להענקת מתנה עתידית- דורש מסמך בכתב: כלומר נותן המתנה צריך להתחייב בכתב למקבל המתנה על מתנה עתידית.
- נותן המתנה יכול לחזור בו מההתחייבות להענקת המתנה בהתקיים התנאים הבאים:
- מקבל המתנה לא שינה את מצבו בהסתמך על ההתחייבות.
- מעניק המתנה רשאי לחזור בו מהענקת המתנה אם חלה הרעה ניכרת במצבו הכלכלי של הנותן.
- רשאי מעניק המתנה בעת עריכת הסכם "הענקת מתנה" לוותר על זכותו לחזרה.
- מעניקה המתנה רשאי לחזור בו מההתחייבות אם מקבל המתנה התנהג "התנהגות מחפירה" כלפי מעניק המתנה. דוגמה להתנהגות מחפירה ניתן לראות בשורה של פסקי דין:
- יחסי שכנות- נקבע כי יחסי שכנות רעים נכללים בהגדרת "התנהגות מחפירה" – 350/96 וייסר נ' שביט[4].
- התנהגות בין בני זוג- צמח ע"א 7156/06 – בעניין זה ביהמ"ש דן בהתחייבות להענקת מתנה. בפסק דין זה ביהמ"ש קבע כי התנהגותה של האישה עולה לכדי התנהגות מחפירה בשל הניצול המשווע כלפי מעניק המתנה. נקבע כי התנהגות צינית נצלנית ובלתי מוסרית עולה להגדרת "התנהגות מחפירה" – 7156/06 צמח נ' גבאי[5].
סעיף 6 לחוק: "דרכי ההקניה" קובע מתי מסתיימת העברת המתנה
א. בעלות בדבר המתנה- בעת מסירה של המתנה לידו של מקבל המתנה.
ב. בעלות במסמך המזכה במתנה- בעת העברת בעלות על המסמך.
ג. אם הדבר היה ברשותו של המקבל – בעת מסירת הודעה למזוכה.
סעיף 7 לחוק: "ביטול" מבטל את הספר השביעי של המג'לה.
סעיף 8 לחוק: "תחולה והוראות מעבר" מכיר בתחולתו של החוק מיום ט' בתשרי תשכ"ט (1.10.1968).
כל התחייבות להענקת מתנה, הענקת מתנה שבוצעה לפני התאריך המוזכר בסעיף 8- חל הדין הקודם.
הפגמים בהקניית המתנה
נושא הפגמים בהענקת מתנה: לצורך המחשה של נושא זה אעזר בפסק הדין פילובסקי[6]. במקרה דנן, נפל פגם בהקניית המתנה, בשל הוראות חוק סותר, חוק הירושה.
פסק דין זה עוסק במקרה בו הבן קיבל מאמו כספים ובאמצעות כספים אלו רכש דירה. הבן רכש את הדירה עם אחייניו, וחתם על מסמך בו בעלי הנכס יאפשרו לאמו לגור בדירה כל חייה, ואם היא תרצה למכור את הדירה, הם יחתמו על כל מסמך.
הפגם בהענקת המתנה: מדובר במתנה הניתנת ליורשים, דבר המנוגד להוראות סעיף 8 (ב') לחוק הירושה הקובע "מתנה שאדם נותן על מנת שתקנה למקבל רק לאחר מותו של הנותן, אינה בת תוקף אלא אם נעשתה בצוואה לפי חוראות חוק זה" (חוק הירושה תשכ"ה-1967).
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:חוק
פרמטרים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית תבנית חוק ריקה
הערות שוליים
- ↑ Nevo.co.il, www.nevo.co.il
- ^ 2.0 2.1 כנסת ישראל, הצעת חוק 669 ט"ו בתמוז תשכ"ה 15.7.1965, חוק המתנה, תשכ"ה-1965, באתר https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_ls1_288894.PDF, ט"ו בתמוז תשכ"ה 15.7.1965
- ↑ ע"א 4075/06 גליקמן נ' איזביצקי
- ↑ 350/96 וייסר נ' שביט
- ↑ ע"א 7156/06 צמח נ' גבאי
- ↑ ע"א 763/88 פילובסקי נ' עובדיה בלס
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] חוק המתנה29816092