רבי אלימלך מנחם מנדל לנדא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי אלימלך מנחם מנדל לנדא (-י"ט בשבט תרצ"ו, 1936) היה האדמו"ר הראשון בשושלת סטריקוב. מכונה בחסידות זו ה"אדמו"ר הזקן".

ביוגרפיה

בנו של רבי בעריש מביאלה, בנו של רבי אברהם מטשכנוב. אביו כיהן כאדמו"ר לחסידי וורקא לאחר פטירת רבי מנחם מנדל מוורקא. לאחר פטירת אביו, פנה כשאר חסידיו לרבי יחיאל מאלכסנדר ואחריו לרבי ירחמיאל ישראל יצחק מאלכסנדר. לאחר פטירת רבי ירחמיאל ישראל יצחק בטבת תר"ע, פנו חלק מהחסידים, ובהם רבי אלימלך מנחם מנדל לרבי אהרן צבי לנדא, אחיו של רבי אלימלך מנחם מנדל. לאחר פטירת אחיו, ארבעה חודשים מאוחר יותר, הכתירוהו החסידים לאדמו"ר.

הוא התיישב בזדונסקה וולה ופתח בה את חצרו. בהמשך עבר לסטריקוב. במלחמת העולם הראשונה עבר לזגרז' בה כיהן עד סוף ימיו.

ביקר פעמיים בארץ ישראל והיה לאדמו"ר הראשון שערך טיש בבני ברק[1], באחד הביקורים אף התעכב למגורים למשך תקופה. נפטר באוטבוצק אליה הובא לצורך רפואה. נקבר בוורשה באוהל. דברי תורתו אבדו בשואה. מעט מדברי תורתו הובאו בקובצי "חצרות אדר" של רבי נח גד וינטרוב.

בנו רבי יעקב דן, מילא את מקומו. בנים נוספים היו רבי אברהם רבה של קינוב שנפטר בצעירותו, רבי טוביה מביאלה ורבי יוסף מזגרז'.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים