טיש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

טישיידיש: שולחן) הוא אירוע הנערך בחצרות האדמו"רים החסידיים, ומשמעותו היא עריכת השולחן של האדמו"ר, אותו הוא עורך בפני קהל חסידיו, טקס הטיש נערך בעיקר בשבתות וחגים, אולם גם בנסיבות שונות, כגון: סעודת מלווה מלכה, וסעודות הילולה.

היסטוריה

מנהג הטישים הוא מנהג מקובל בקהילות חסידיות ונשען על רעיון של תנועת החסידות לפיו התאספות בני אדם יחד יכול להביא לדרגות גבוהות[1]. בשבחי הבעל שם טוב כבר מצאנו תיאורים על תלמידים שהסבו על שולחן הבעל שם טוב, כנראה עקב רצונם לשמשו ולשמוע דברי תורה בסעודתו. המנהג התפתח על ידי תלמידי המגיד ממזריטש שהנהיגו קהילות, והטישים תפסו עם השנים חלק מרכזי מההוויי החסידי.

מאפיינים

הטישים מתנהלים במתכונת קבועה, עם מנהגים ייחודיים לכל חצר חסידית, עם שינויים קלים בהנהגות כל אדמו"ר.

בטישים נוהגים רבים מהאדמו"רים לאכול בפני חסידיהם את סעודותיהם או את חלקן. יש אדמו"רים שלא סועדים את סעודתם בטיש ומסתפקים בטעימת יין ומיני מאפה. ברוב החסידויות מתקינים טריבונה מדורגת (ביידיש:פארענצ'עס) כשעל מדרגותיה עומדים החסידים ומביטים על האדמו"ר.

בחצרות חסידיים מקובל לייחס סגולה לשיירי מאכליו של האדמו"ר. אלו קרויים אלו קרויים שִירַיִם ומחולקים לחסידים בעת הטיש. החסידים רואים בהשתתפות זו בסעודת האדמו"ר התעלות רוחנית והגעה לדביקות של ממש. בחסידות נוטים לייחס סגולה וקדושה יתירה באוכל שבירכו האדמו"ר. מנהג זה נהוג ברוב החסידויות, למעט חסידות חב"ד[2] (וחסידות ברסלב[3]). בחסידויות מסוימות שולח האדמו"ר שיריים באופן מיוחד לחתנים שהתארסו בשבוע שקודם לטיש, או ל"בעלי שמחה" - הורים שנולד להם בן או בת, וכל לחתני בר מצוה.

בדרך כלל נהוג לומר לחיים לאדמו"ר[4], לעיתים בלחיצת יד.

דברי התורה של האדמו"ר תופסים מקום מרכזי במהלך הטיש, בדרך כלל על פרשת השבוע, מאמרי תורה וחסידות.

חלק השירה הוא נדבך חשוב במהלך הטיש, בחצרות רבים מנגנים ניגוני שמחה והתעוררות שעות ארוכות, לפי סדר קבוע מראש. פעמים יתחיל האדמו"ר עצמו את השירים, ופעמים יורה לאחרים לבחור ניגון ולפתוח בשירה. בחלק מהחסידויות יש מקהלה המנגנת חלק מן השירים בטיש. חלק מן האדמו"רים המלחינים בעצמם שירים - מלמדים את הקהל בעיצומו של הטיש.

מועדי הטישים

בחסידויות רבות נערכים הטישים בכל ליל שבת, וברבים מהם גם בסעודה שלישית. בחסידויות אחרות, כמו בחסידויות בית רוז'ין, הטישים נערכים בכל שבת מברכים. בחסידויות אחדות עורך האדמו"ר טיש גם בצהרי יום השבת, הטיש מכונה "מיטאג טיש". אדמו"רים רבים עורכים טישים בסעודת מלווה מלכה ובראש חודש וכן בימי הילולא של האדמו"רים שקדמו להם.

מועדים וזמנים מפורסמים בהם עורכים טישים ידועים נערכים, בחג הסוכות בתוך הסוכה, בחג הפורים, ובסעודה המפסקת שלפני כניסת יום כיפור.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טיש בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ ספר מאור ושמש דברים כ"ב, פרשת כי תצא.
  2. ^ לעומת זאת בחסידות חב"ד ראו חשיבות במשקאות שונים שהרבי חילק כגון 'כוס של ברכה'.
  3. ^ עיין שרפי קודש(-ברסלב) א', הוצאת משך הנחל.
  4. ^ בחצרות מסויימות נוהג האדמו"ר לומר "לחיים" לחסידיו, ואילו בחצרות אחרות נוהגים החסידים לומר "לחיים" לאדמו"ר והוא משיב להם "לחיים טובים ולשלום".
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0