רבי שלום שכנא מלובלין
רבי שלום שכנא מלובלין (ה'רנ"ה (השערה) - ה'שי"ח) היה תלמידו של רבי יעקב פולק יוצר שיטת הפלפול, והחליפו כראש ישיבה בלובלין. ממפתחי שיטת לימוד המכונה "חילוקים" ששימשה כשיטת לימוד מועדפת במשך שנים אחריו.
היה רבם של רבי שלמה לוריא (מהרש"ל)[דרוש מקור], של רבי חיים בן בצלאל (אחיו של המהר"ל מפראג) ושל הרמ"א (שהיה גם חתנו). לא ידוע על חיבורים הלכתיים או פסקי הלכה שהשאיר אחריו.
ביוגרפיה
נולד לגולדה (נפטרה ב-ה'רצ"ב) וליוסף, מוכס במקצועו, שקיבל היתר מזיגמונד הראשון מלך פולין, לגור בין חומות העיר לובלין ולנהל בה את עסקיו.
בערך בשנת ה'ר"ף התמנה רבי שלום שכנא לרבה של לובלין וגלילותיה, ועמד בראש ישיבה שמנתה תלמידים רבים. שמו התפרסם על ידי תלמידיו במזרח אירופה, והיו שכינו אותו "מאור הגולה". רבי שלום שכנא לא השאיר אחריו חיבורים, הוא נימק זאת בין השאר בכך ש"אין רצוני שיסמכו העולם על הוראותי".[1] על עותק התלמוד הבבלי שלו כתב הגהות, וכשהדפיסו בלובלין מהדורה חדשה של הש"ס, הדפיסו על פי הגהותיו.[2] בנו רבי ישראל כיהן אחריו בראשות הישיבה בלובלין.
על פי צו מלכותי שחייב את הקהילות באישור הממשל לכל מינוי של רב ורושם נישואין, הוא מונה בשנת ה'ר"ב כאחד משני "רב כולל וזקן היהודים" ליהודי פולין,[3] ונשאר בתפקיד הרב הראשי ללובלין גם כאשר בוטל הצו, עד שהחליפו בתפקיד רבי יהודה בן אהרן.
נפטר בא' בכסלו שנת ה'שי"ט. מצבת קברו ניצבת בבית הקברות היהודי בלובלין, והיא אחת היחידות שהשתמרו מתקופה זו.
קישורים חיצוניים
- שלום בן יוסף שכנא, מתוך פורטל השטעטל הווירטואלי לתולדות יהודי פולין
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רבי שלום שכנא מלובלין", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1254-1251, באתר HebrewBooks
הערות שוליים
- ↑ שו"ת הרמ"א סימן כה התשובה נכתבה על ידי בנו של רבי שלום שכנא. רבי ישראל
- ↑ ראה טוביה פרשל, ארשת, כרך ו, תשי"ט - תשמ"א, עמוד 191, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ↑ "זקן היהודים" השני היה ר' משה פישל מקראקא
| תקופת חייו של רבי שלום שכנא מלובלין על ציר הזמן |
|---|
 |
