רבי שלום שכנא מלובלין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי שלום שכנא מלובלין
מצבתו של ר' שלום שכנא בבית הקברות היהודי בלובלין

הרב שלום שכנא מלובלין (סביב ה'רנ"ה 1495 (השערה) – א' בכסלו ה'שי"ט, 1558) היה תלמידו של רבי יעקב פולק יוצר שיטת הפלפול, והחליפו כראש ישיבה בלובלין. ממפתחי שיטת לימוד המכונה "חילוקים" ששימשה כשיטת לימוד מועדפת במשך שנים אחריו.

היה רבם של רבים מגדולי הדור שאחריו[1] ובהם רבי חיים בן בצלאל (אחיו של המהר"ל מפראג) והרמ"א (שהיה גם חתנו בזיווג ראשון)[2]. לא ידוע על חיבורים הלכתיים שהשאיר אחריו.

ביוגרפיה

נולד לגולדה (נפטרה ב-1532) וליוסף, מוכס במקצועו, שקיבל היתר מזיגמונד הראשון מלך פולין, לגור בין חומות העיר לובלין ולנהל בה את עסקיו.

בערך בשנת ה'ר"ף התמנה רבי שלום שכנא לרבה של לובלין וגלילותיה, ועמד בראש ישיבה שמנתה תלמידים רבים. שמו התפרסם על ידי תלמידיו במזרח אירופה, והיו שכינו אותו "מאור הגולה". על עותק התלמוד הבבלי שלו כתב הגהות, וכשהדפיסו בלובלין מהדורה חדשה של הש"ס, הדפיסו על פי הגהותיו.[3] בנו רבי ישראל כיהן אחריו בראשות הישיבה בלובלין.

על פי צו מלכותי שחייב את הקהילות באישור הממשל לכל מינוי של רב ורושם נישואין, הוא מונה בשנת 1542 כאחד משני "רב כולל וזקן היהודים" ליהודי פולין,[4] ונשאר בתפקיד הרב הראשי ללובלין גם כאשר בוטל הצו, עד שהחליפו בתפקיד הרב יהודה בן אהרן.

למרות פרסומו סירב ר' שלום שכנא לפרסם את כתביו ופסקיו בספר עבור הדורות הבאים. תלמידיו נתנו לכך שני הסברים: רבי ישראל בנו כתב שהיה זה מחמת העיקרון של "הלכה כבתראי" אותו קיבל מרבו רבי יעקב פולק, לפיו ההלכה נפסקת לפי המקורות השניוניים והמאוחרים, כך שפרסום ספר כזה על ידי רבי שלום שכנא היה גורם לקביעת הלכה כמותו בדורו דבר שלא רצה מחמת ענותנותו[5]. לעומתו, רבי חיים אחי המהר"ל כתב שהיה זה מחמת התנגדותו ליצירת קודקס הלכתי כולל שיחייב את הדורות הבאים. לשיטתו, על כל חכם לפסוק דין בעצמו בהתבסס על הפוסקים הקדמונים, ולא להסתמך על פסיקה של פוסקים מאוחרים[6].

מקום קברו ומצבתו בבית הקברות היהודי בלובלין

נפטר בא' בכסלו שנת ה'שי"ט. מצבת קברו ניצבת בבית הקברות היהודי בלובלין, והיא אחת היחידות שהשתמרו מתקופה זו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראו בדברי תלמידו של מהרש"ל של רבי בנימין אהרן סלניק בספרו שו"ת משאת בנימין (סוף סימן טז) המעיד: "וכל רבותי ושאר גדולי הדור היו כולם תלמידי הגאון המזכר (=רבי שלום שכנא)".
  2. ^ שו"ת הרמ"א סימן מה.
  3. ^ ראה טוביה פרשל, ארשת, כרך ו, תשי"ט - תשמ"א, עמוד 191, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד).
  4. ^ "זקן היהודים" השני היה ר' משה פישל מקראקא
  5. ^ שו"ת הרמ"א סימן כה.
  6. ^ ויכוח מים חיים, עמ' 2, כלל ב' דין א'.


תקופת חייו של רבי שלום שכנא מלובלין על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0