מבחן דיריכלה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־19:44, 2 בינואר 2018 מאת יהודה שמחה ולדמן (שיחה | תרומות) (הגהה, תיקון קישורים, הכנסת קודים מתמטיים ושיפוץ הקיימים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

במתמטיקה, מבחן דיריכלה הוא שיטת בדיקה להתכנסות טורים. הוא נקרא על שם המתמטיקאי יוהאן פטר גוסטב לז'ן דיריכלה שתיארו לראשונה, ופורסם לאחר מותו, בשנת 1862 כחלק ממאמר פרי עטו.

המבחן

תהי {an}0 סדרת מספרים ממשיים מונוטונית יורדת (כלומר anan+1), ותהי {bn} סדרת מספרים מרוכבים.

אם לכל N מתקיים |n=1Nbn|<M עבור M>0 , אזי הטור n=1anbn מתכנס.

הוכחה

יהיו Bn=k=0nbk,Sn=k=0nakbk סדרות סכומים חלקיים. נקבל

Sn=an+1Bn+k=0nBk(akak+1)

מהנתון |Bn|<M,an0 נקבל כי limnan+1Bn=0 .

an מונוטונית יורדת, לכן akak+10 ולכן |Bk(akak+1)|<M(akak+1) .

אולם limnk=0nM(akak+1)=limnM(a0an+1)=Ma0 כטור טלסקופי. לכן k=0M(akak+1) מתכנס.

כתוצאה ממבחן ההשוואה k=0|Bk(akak+1)| מתכנס.

יישומים

מקרה פרטי מיוחד מסוים של מבחן דיריכלה הוא מבחן לייבניץ המפורסם יותר, במקרה בו

bn=(1)n|n=1Nbn|1

תוצאה נוספת הנובעת ממבחן דיריכלה היא כי n=1ansin(n) מתכנס כאשר {an} סדרה יורדת השואפת ל־0 (ההנחה שטור הסינוסים חסום הוא תוצאה ישירה של קיום חסם על הסכימה n=1Neni כש-i היחידה המדומה).