יוסף הרמלין

יוסף הרמלין
	יוסף הרמלין
	יוסף הרמלין
לידה	1922; אוסטריה
פטירה	12 בספטמבר 1994 (בגיל 72 בערך); ישראל
השתייכות	הצבא הבריטי; שירות הביטחון הכללי
תפקידים בשירות
	ראש השב"כ
תפקידים אזרחיים
	ראש נציגות ישראל באיראן, שגריר ישראל בדרום אפריקה

שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות ביטחונית
פרמטרים [ עלה לישראל ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ תקופת שירות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

יוסף הַרְמְלִין (1922 - 12 בספטמבר 1994) היה ראש שירות הביטחון הכללי בשתי קדנציות, ושגריר ישראל באיראן ובדרום אפריקה.

חייו

הרמלין נולד בשנת 1922 בווינה שבאוסטריה והיה חבר בתנועת הנוער המכבי הצעיר ובאגודת הכח וינה. הוא עלה לארץ ישראל בשנת 1939 במסגרת עליית הנוער, היה חניך כפר הנוער בן שמן וחבר בגרעין גורדוניה מעפילים שהקים את קיבוץ נוה ים, הצטרף לארגון ההגנה וסיים קורס מפקדי כיתות. ב-1942 התנדב לצבא הבריטי ושירת בשורותיו במשך חמש שנים. עם שובו לארץ ישראל גויס שוב להגנה על ידי חיים לסקוב ועסק בהדרכה והכשרה צבאית. במלחמת העצמאות השתתף במבצע נחשון ופיקד על הפלוגה המסייעת של גדוד 58 בחטיבת גבעתי.

בפברואר 1949 גויס הרמלין לשב"כ על ידי איסר הראל. הוא התקדם בשירות, מונה לסגן ראש השב"כ ב-1960, ועמד בראשו בשנים 1964–1974. לאחר פרישתו היה שגריר ישראל באיראן (1978–1979), אך לא הספיק להגיש את כתב האמנתו לפני סגירת השגרירות בעקבות המהפכה האיראנית^[1]. בשנים 1979–1981 שימש כשגריר ישראל בדרום אפריקה. כמו כן כיהן כממונה על ביקורת מערכת הביטחון במשרד מבקר המדינה.

עם התפטרותו של אברהם שלום מראשות השב"כ, בעקבות פרשת קו 300, נקרא הרמלין לעמוד בשנית בראש הארגון, בשנים 1986–1988.

מאשתו הראשונה נולדו לו שתי בנות. אשתו השנייה, שרה (שריקה) גרבר, אחותו של השחקן יוסי גרבר, הייתה יקירת תל אביב.

לזכרו של הרמלין הוקמה קרן מלגות לאנשי שב"כ.

הרמלין שימש כיו"ר חברת תשתיות נפט ואנרגיה, ובניין הנהלת החברה בהרצליה קרוי על שמו.