שדות תעופה ימיים בארץ-ישראל

שדות תעופה ימיים בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי
רקע היסטורי
בשנת 1924 התאחדו חברות התעופה הבריטיות והקימו את חברת אימפיריאל איירווייז (ב-אנגלית: Imperial Airways)[1] הבריטית. בשנת 1931 החליטה החברה לחנוך קו תעופה בין נמל התעופה קרוידון ב-לונדון ל-הודו דרך ארץ-ישראל. הטיסה בקו זה הייתה משולבת במטוס ימי ובמטוס רגיל.
בימי מלחמת העולם הראשונה נחתו אוירוני ים במי הים התיכון מול חופי עזה, מפרץ חיפה ומפרץ אילת.
ים כנרת כשדה תעופה ימי (1931-1942)

בין השנים 1931-1942 שימש ים כנרת כשדה תעופה ימי.[2] הטיסה הייתה משולבת במטוס ימי ובמטוס רגיל. ב-21 באוקטובר 1931 נחת המטוס הימי הראשון מסוג "s-17 scipio short" על פני הכנרת,[3] הנוסעים הועברו מטבריה אל שדה התעופה צמח ומשם המריאו להודו דרך בגדאד במטוס יבשתי.
נוסעי הטיסות הראשונות המשיכו מטבריה להודו במטוס יבשתי מסוג "H P 42" אשר כונה "hanno"[4]
בשגרת הנחיחות בכנרת, הנוסעים הובלו אל החוף בסירות משוטים, בזמן שהמטוס היה מתודלק בלב הכנרת, וצוות הקרקע הכין את המטוס לקראת המשך טיסה להודו. נוסעי הטיסות הראשונות שנחתו בכנרת המשיכו את דרכם מטבריה להודו בהמתנה לנוסעים לקראת הקטע הבא בדרכם: טבריה - בגדאד. בטיסות מאוחרות יותר אוכסנו הנוסעים ללינת לילה במלון טבריני. היו טיסות שנחתו על הכנרת רק לתדלוק ומיד המשיכו את דרכן.
בשנת 1938 הוכנסו לקו לונדון - בומביי מטוסי ים משוכללים מדגם "Empire" : אשר נחתו מול "מלון לידו", שהיה ממוקם על חוף הכנרת.
נתיב המטוסים בין אנגליה ל-אוסטרליה כלל נחיתת ביניים בכנרת.
כאשר התרסק אחד המטוסים הימיים בכנרת, בשנת 1942 בגלל סופה עזה פסקו הנחיתות הימיות. אחרי שהנחיתות הימיות בכנרת פסקו, הועברו ה"שדות הימיים" אל ים המלח (ובעקבות המנחת גם עבר השם "לידו") ומפרץ חיפה.
מטוסים אמפיביים בשרות חיל האוויר
בשנותיו הראשונות של חיל-האוויר הישראלי, הופעלו לזמן קצר שלושה מטוסים אמפיביים בשורותיו: "סי-בי" (דבורת הים), "וידג'ן" ו"קטלינה". המטוסים שימשו לסיורי ים ופטרולים לאיתור ניצולים וספינות שאבדו בלב ים. ביוני 1948 הגיע זוג מטוסים אמפיביים מדגם "ויד'גן" מתוצרת חברת "גרומן", לחיל-האוויר, במסגרת מבצע רכש של נדבן יהודי בשם וילהלם ואן-ליר, אשר מסר את המטוסים במתנה לחיל. אחד מהמטוסים התרסק בכנרת בדצמבר 1948 וצוותו נספה.[5]
סוגי המטוסים שנחתו בכנרת
- Short S.17 Kent[6]
- Kent Satyrus
- Empire (בין 16-24 נוסעים, כולל המחלקה הראשונה)
- Calcuta (מטוס ימי תלת מנועי)
בול השירות הבולאי של דואר ישראל לנחיתת מטוס אזרחי בטבריה
דואר ישראל הוציא ב-2 באפריל 1985 סדרת בולים לציון "ראשית התעופה בארץ ישראל". אחת הבולים הוקדש לנחיתת מטוס הנוסעים בטבריה[7]
גלריה
-
מטוס "Hanno" נוחת בצמח, אוקטובר 1931
-
מטוס "Hanno" לאחר נחיתה בצמח, אוקטובר 1931
-
מטוס "Hanno" לאחר נחיתה בצמח, אוקטובר 1931
-
מפת קווי התעופה של "אימפיריאל איירווייז" נכון לאפריל, שנת 1935 (כולל הנתיב: אנגליה - ארץ-ישראל - הודו - אוסטרליה)
ראו גם
לקריאה נוספת
- מאמר - ראשית התעופה בארץ ישראל (התאחדות בולאי ישראל)
- שיר גולן, 100 שנות תעופה בארץ ישראל: התחנה הבאה: ארץ ישראל, באתר חיל האוויר הישראלי
קישורים חיצוניים
- מטוסי ים בכנרת 1931-1942, (2:35 דקות) יו-טיוב
הערות שוליים
- ↑ חברת התעופה הבריטית "Imperial Airways" פעלה בין השנים 1924-1939
- ↑ ראשית התעופה בארץ ישראל - התאחדות בולאי ישראל
- ↑ הארץ, 20 באוקטובר 1931, ט' חשוון תרצ"ב, עמוד 1(4) "האווירון אנגליה - הודו יגיע היום לא"י"
- ↑ מטוס יבשתי H P 42 יו-טיוב
- ↑ מטוסים אמפביים - אתר חיל האוויר
- ↑ מטוס מסוג "Short S.17 Kent" afleetingpeace.org/index.php/gallery/gallery/i/imperial-airways-g-abfc-short-kent-satyrus
- ↑ סדרת בולי דואר ישראל לציון "ראשית התעופה לארץ ישראל" - הטיסה המסחרית הראשונה בארץ ישראל
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] שדות תעופה ימיים בארץ-ישראל23321552