חוק הספריות הציבוריות
חוק הספריות הציבוריות, התשל"ה-1975[1] הוא חוק שנועד להסדיר את פעילותן של ספריות ציבוריות בישראל, במטרה לקדם את החינוך והתרבות בישראל ולהבטיח לציבור שירותי ספריה ציבורית בזמינות ובאיכות סבירים, לצד קביעת מקורות המימון להבטחת המשך פעילותן.
החוק מאפשר לשר החינוך והתרבות לחייב רשות מקומית להקים ספריה ציבורית, במטרה לעודד קריאה ולאפשר שירותי השאלת ספרים לכלל הציבור בחינם. החוק מתיר לגבות כספים מהציבור בגין איחור בהחזרת ספרים, השחתת או אובדן ספרים, או בגין שירותי ספריה מיוחדים כפי שקבע השר.
החוק תוקן ועודכן בשנים 2002 ו-2007.
המועצה לספריות ציבוריות
חוק הספריות הציבוריות מטיל על שר החינוך והתרבות להקים מועצה לספריות ציבוריות בה יהיו חברים אנשי חינוך, ספרנים בכירים, נציגי משרד החינוך, משרד התרבות, משרד הפנים, רשויות מקומיות, ספרנים ומוסדות ציבור הנוגעים בדבר. תפקיד המועצה הוא לייעץ לשר בקביעת המדיניות של המשרד ובקביעת סטנדרטים להפעלתן התקינה של הספריות על פי החוק. המחלקה לספריות היא המוציאה לפועל את המלצות המועצה.
המועצה מונה 26 חברים ובראשה מכהן פרופסור אורציון ברתנא, סופר ופרופסור לספרות.
ראו גם
קישורים חיצוניים
חוק הספריות הציבוריות, בספר החוקים הפתוח
שגיאות פרמטריות בתבנית:חוק
פרמטרים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית תבנית חוק ריקה- נוסח מתוקן של חוק הספריות הציבוריות, תשל"ה-1975, באתר נבו
- חוק הספריות הציבוריות תשל"ה-1975, עמ' 10-11, באתר נבו
- מרב יודילוביץ', הספרניות נושמות לרווחה, באתר ynet, 6 ביוני 2007
- מרב יודילוביץ', הכנסת אישרה תיקון לחוק הספריות הציבוריות, באתר ynet, 17 ביולי 2007
- המועצה לספריות ציבוריות, באתר משרד התרבות והספורט
הערות שוליים
- ↑ ספר החוקים 779, א' באלול תשל"ה, 8.8.1975
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] חוק הספריות הציבוריות21322684