משרד החוץ (מצרים)
שגיאות פרמטריות בתבנית:סוכנות ממשלתית
פרמטרים ריקים [ פירוק, הקמה, חותמת, כיתוב חותמת ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
  | |
| מבנה משרד החוץ המצרי בקהיר | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| תחום שיפוט | נציגויות מצרים ברחבי העולם |
| סוכנות בת |
|
| ממשלה |
 ממשלת מצרים |
| שר | סאמח שוכרי |
| תאריך כניסה | 17 ביולי 2014 |
| מטה מרכזי | רחוב גסטון מספרו קהיר |
| שמות קודמים | המשרד לעיניני מכירות וסחר |
| האתר הרשמי של משרד החוץ של מצרים (באנגלית) | |
|
| ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של מצרים |
|
משרד החוץ של מצרים - מוכר גם כמחלקת המדינה של מצרים הוא הגוף האמון על יחסי החוץ של מצרים, על הנציגויות המצריות ברחבי העולם ועל נציגויות של מדינות זרות במצרים.
היסטוריה
המשרד נוסד בחצי הראשון של המאה ה-19 על ידי מוחמד עלי באשא תחת האימפריה העות'מאנית בשם המשרד לעיניני מכירות וסחר, תפקידו של המשרד היה לרקום קשרים כלכלים בינלאומים. המשרד פעל במתכונת זו גם תחת שלטון האימפריה הבריטית עד 1914, לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה פורק המשרד ולמרות מספר ניסיונות לא הצליחה סולטנות מצרים שהייתה כפופה לשלטון הבריטי להקים שרות יחסי חוץ ודיפולמטיה עד לקבלת העצמאות מבריטניה והקמת מצרים העצמאית ב-1922, לאחר הקמת המדינה הוחלט להקים שרות חוץ ודיפולמטיה, המשרד הוקם ב-15 במרץ 1922 ובראשו מונה לעמוד אחמד חישמאת אשר חילק את המשרד ל-4 מחלקות.
- המחלקה לעניינים פוליטיים ומסחריים- אחראית על יחסים כלכלים ודיפלומטיה
- המחלקה לעניינים קונסולריים- אחראית על שגרירים ועל קונסלויות
- המחלקה לעניינים מנהליים- אחראית על תחום הניהול.
- מחלקת השר- אחראית על ניהול המשרד והעבודה השוטפת מחוץ למצרים.
עד שנת 1936 נהולה מצרים כמדינה עצמאית אך ללא הכרתה של בריטניה שראתה בה מדינת חסות באותה השנה נחתם ההסכם האנגלו-מצרי שסיים באופן רשמי את הכיבוש הבריטי במצרים ועל נכסיה של מצרים, בעקבות ההסכם מונה לראשונה שגריר זר במצרים, סר מיילס לאמפסון ששימש עד להסכם כנציב הבריטי במצרים, בנוסף צורפה מצרים כחברה בחבר הלאומים, ההצטרפות אפשרה למצרים לכונן יחסים עם מדינות רבות ולפתוח נציגויות במספר מדינות בין השאר בבריטניה, גרמניה וצרפת.
מהמהפכה במצרים ב-1952 ועד 1979
ערך מורחב – מהפכת הקצינים החופשיים
ההפיכה ב-1952 שינתה את פני המשרד, ב-1955 החליטה הממשלה המצרית לחוקק את חוק 453 שמגדיר מחדש את המבנה, החזון ומטרות משרד החוץ המצרי. ההחלטה שהתקבלה היא שהמשרד יעבוד לפי המטרות הבאות:
- פיתוח יחסי החוץ של מצרים עם ממשלות זרות וארגונים בינלאומיים.
- הגנה על האינטרסים המצריים בחו"ל
- הנפקת דרכונים דיפלומטיים, הקשורים לחסינות דיפלומטיות וזכויות יתר.
ב-1966 הוחלט על הקמת המכון ללימודים דיפלומטים (ער') אשר נועד להכשיר דיפלומטים מצרים לקראת העובדה מחוץ למדינה.
מ-1979
לאחר הסכם השלום בין ישראל למצרים החליט שר החוץ המצרי בוטרוס בוטרוס ראלי לבצע ארגון מחדש של המשרד ושליחת נציגות לישראל. ב-1981 עם עלייתו לשלטון של חוסני מובארכ החל ארגון מחדש פעם נוספות והתאמת משרד החוץ המצרי לאמנת וינה 1963 ואמנת וינה 1961 עליהם חתמה מצרים בשנות ה-60. בשנות ה-90 בעקבות השינוים הטכנולוגים והכלכלים הוכנסו ארגונים וחברות לא ממשלתיות לתוכניות משרד החוץ המצרי, והמשרד החל לסייע לעסקים פרטים לפתח קשרים במדינות שונות.
עבודה
משרד החוץ פועל כחלק מהממשלה המצרית אחראי על ניהול יחסי החוץ של מצרים, איסוף והערכה של מידע פוליטי, כלכלי, תרבותי ומדעי העלול להשפיע על יחסי החוץ של מצרים ומפעיל מערך תיאום בין המשרדים השונים בממשל המצרי. בין השאר המשרד עוסק בתחומים הבאים
- מאמצי פיתוח מקיפים של מצרים על ידי ניסיון למשוך השקעות זרות.
- רכש סיוע כלכלי ממדיניות זרות
- השקעה ותחזוק הקשרים בליגה הערבית והגדלת מעמדה של מצרים בארגון
- שיתוף פעולה עם הקהילה הבינלאומית באמצעות ארגונים בין-לאומיים כגון האו"ם והסוכניות הכפופות אליו.
- פיתוח וקידום שלום בינלאומי, ביטחון ופיתוח כלכלי.
- שיתוף פעולה עם מדינות אפריקאיות וקידום תחום החינוך על ידי מתן מלגות לסטודנטים זרים מאסיה ואפריקה באוניברסיטת אל-אזהר
- קידום היחסים עם מדינות האיחוד האפריקאי
מדיניות החוץ של מצרים
מדיניות החוץ של מצרים מתבססת על חמישה עקרונות:
1. תמיכה בשלום ויציבות בסביבה האזורית והבינלאומית.
2. שמירה על מדיניות חוץ מאוזנת, הקשורה ביעדים ואינטרסים אסטרטגיים במסגרת עצמאותה של ההחלטה המצרית.
3. תמיכה בעקרון הכבוד ההדדי בין המדינות, קיום עקרונות המשפט הבינלאומי, כיבוד אמות מידה ומוסכמות, תמיכה בתפקידם של ארגונים בינלאומיים, קידום סולידריות בין מדינות והובלת רפורמה באומות המאוחדות.
4. תשומת לב לממד הכלכלי של היחסים הבינלאומיים.
5. בחינת המסגרת הערבית כמרחב פעולה מרכזי למדיניות החוץ של מצרים, תוך שמירה על התמקדות בפעילות חיצונית הקשורה למסגרות החיוניות האחרות המיוצגות על ידי המסגרות האסלאמיות והאפריקניות ועל עמידת מצרים לצידן של מדינות אגן הנילוס.
מטרות מדיניות החוץ המצרית
מדיניות החוץ של מצרים חותרת להבטיח את השגתן של שתי מטרות:
1. הגנה על הביטחון הלאומי המצרי ועל האינטרסים העליונים של מצרים.
2. השגת פיתוח מקיף בתחומי החוץ השונים כדי להשיג את המטרה הראשונה.
תפקידו של משרד החוץ בטיפול באזרחים מצריים בחו"ל
משרד החוץ מעוניין לספק את כל הסיוע לאזרחים מצרים בחו"ל, שמספרם עולה על שבעה מיליון אזרחים באמצעות מתן שירותים קונסולריים בסיוע של הדיפלומטים והקונסוליות במצרים ובעולם, וכן את רשת השירותים הקונסולריים של משרד החוץ אשר פרושה ברחבי הרפובליקה הערבית של מצרים, כדי לפתור את הבעיות העומדות בפניהן, ולאחר שב-25 בינואר החל לפקח על בחירות המצרים בחו"ל, שהתקיימו במסגרת בחירות לפרלמנט ולנשיאות, שהחלו באפריל 2011, ומשרד החוץ המצרי הוא הגוף המצרי היחיד אשר מפקח על הצבעות האזרחים המצריים השוהים בחו"ל במהלך מערכות הבחירות לנשיאות ולפרלמנט בכל 4 שנים.
ראו גם
| יחסי מצרים-סוריה | פוליטיקה של מצרים |
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
