משפחת ח'אלדי
משפחת ח'אלידי (בערבית: الخالدي) היא אחת המשפחות הוותיקות והנכבדות ביותר בקרב הציבור המוסלמי בירושלים. לפי מסורת משפחתית המשפחה היא נצר לח'אלד בן אל-וליד, מצביא צבאו ואחד מבני לווייתו של הנביא מוחמד, מכובשי ארץ ישראל. למרות שלמשפחה אין רכוש רב וקרקעות כמו למשפחות חוסייני או נשאשיבי, היא נחשבת למכובדת ביותר ובניה נשאו באופן מסורתי משרות שיפוט ושלטון.
במשך מאות שנים הייתה ח'אלידי המשפחה השלטת בירושלים, אך היא ירדה מגדולתה במאה האחרונה. בין בניה נמנו:
- השייח' ח'ליל אל-ח'אלידי, נשיא בית הדין השרעי העליון ומתחרהו העיקרי של חאג' אמין אל-חוסייני על משרת המופתי של ירושלים ב-1922
- מוחמד עלי אל-ח'אלידי שימש כמנהל בית המשפט הירושלמי במשך שישים שנה
- יוסף אל-ח'אלידי, איש רוח, בלשן וראש עיריית ירושלים בשלוש קדנציות שהתפרסו על פני שלושים שנים בסוף המאה ה-19
- חוסיין פח'רי אל-חאלידי, רופא ומדינאי פלסטיני מתון, מייסד מפלגת הרפורמה הפרו-בריטית, ראש עיריית ירושלים וראש ממשלת ממלכת ירדן
- השופט חאג' ראג'יב אל-ח'אלידי (1866 - 1952), מייסדה של ספריית ח'אלדיה ברובע המוסלמי בירושלים, אחד מנכסיה החשובים של המשפחה
- מוסטפא אל-ח'אלידי, שופט בבית הדין השרעי העליון שלאחר פרישתו היה לראש עיריית ירושלים בשנים 1938–1944
- איסמעיל אל-ח'אלידי, היגר לניו יורק ועסק בארגון ערביי ארצות הברית לפני הנכבה (1948) ואחריה
- וליד ח'אלדי, נולד ב-1925 בירושלים, היסטוריון שנודע בכתיבתו על אודות הנכבה, מייסד ומזכ"ל המוסד ללימודי פלסטין בביירות
- רשיד ח'אלידי היסטוריון ואינטלקטואל פלסטיני-אמריקאי בולט (בנו של איסמעיל אל-ח'אלידי)
לקריאה נוספת
- יעקב שמעוני, ערביי ארץ ישראל, תל אביב, תש"ז, עמוד 211 - 212
