סמכות עניינית
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. | |
סמכות עניינית עוסקת בשאלת הסמכות של הערכאה לדון בעניין משפטי מסוים. נושא הסמכות העניינית שונה מהסמכות המקומית, שעניינה הוא בבחירת מקום ההתדיינות המתאים מבין מספר ערכאות שסמכותן העניינית זהה. בניגוד לסמכות המקומית, לצדדים אין יכולת להתנות על סמכותו העניינית של בית משפט.
כללי הסמכות מיועדים להקצות את התביעות המוגשות למערכת המשפט בין בתי המשפט ובתי הדין השונים באופן שיגשים מטרות שונות שאליהן כיוון המחוקק. מטרות אלה כוללות התמחות של בתי-משפט בנושאים ייחודיים, הקצאה יעילה של המשאבים השיפוטיים במערכת המשפט, ואף מטרות רחבות הרואות בבתי-המשפט אתרים שבהם קבוצות כוח שונות באוכלוסייה משיגות השפעה בסוגי סכסוכים המשמעותיים להן (מטרות "פוליטיות"). הסוגים השונים של כללי הסמכות נבדלים זה מזה במטרות שהם מיועדים להשיג. כך, בעוד מטרותיהם של כללי הסמכות המקומית מצומצמות להגברת היעילות האדמיניסטרטיבית ולצמצום עלויותיהם של הצדדים להליך, כללי הסמכות העניינית יכולים לשמש להשגת כל המטרות, רחבות כצרות.
בישראל, מוסמך בית משפט השלום לדון, בין היתר, בתביעות כספיות עד לסכום של 2,500,000 ש"ח,[1] ובתביעות במקרקעין שעניינן בחזקה, שימוש, חלוקת שימוש, ופירוק שיתוף במקרקעין.[2] בתחום הפלילי מוסמך בית משפט השלום לדון בם בעבירות שעונשן המרבי הוא עד שבע שנות מאסר[3]. עניינים שאינם בסמכות בית משפט אחר, ובכלל זה ערעורים על פסקי דין והחלטות של בית משפט השלום, נמצאים בסמכות בית המשפט המחוזי. לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים סמכות עניינית לדון בערעורים על פסקי דין של בית המשפט המחוזי. בישראל נקבעת הסמכות העניינים, ככלל, על פי מבחן הסעד, כלומר לפי הסעדים שביקש התובע, אולם במקרים מסוימים נקבעת הסמכות על פי הנושא או הנסיבות, וישנם מקרים בהם נתונה סמכות מקבילה לערכאות שונות.
סמכות עניינית עוסקת בבית המשפט, שבו אמורה להתנהל התביעה. בישראל הכוונה היא לאבחנה בין בית משפט השלום, בית משפט מחוזי, בית משפט לענייני משפחה בית הדין לעבודה ועוד. גם בארצות הברית הכוונה לשתי אבחנות: ראשית – בבית משפט מדינתי או פדרלי. שנית (אם בבית משפט מדינתי) – באיזה בית משפט: Supreme/Superior Court? Family Court? Surrogate Court? התשובה לשאלה זו תלויה לרוב בסוג הסעד המתבקש – כספי, צו עשה, האם המדובר בתביעה כספית או בתביעה מתחום המעמד האישי או הצוואות וכיוצא בזה.
פיצול סעדים
ככלל, כאשר התובע מבקש מספר סעדים שנמצאים בסמכותם העניינית של בתי משפט שונים, עליו לפצל את תביעתו ולתבוע את הסעדים השונים בבתי-המשפט המתאימים מבחינת הסמכות העניינית.
סמכות נגררת
לבית משפט סמכות נגררת להכריע בשאלה הנתונה בסמכותו של בית משפט אחר אגב הדיון בעניין המצוי בסמכותו, כאשר הדבר נדרש לצורך בירור והכרעה בעניין העיקרי. במקרה כזה הפעלת הסמכות אינה מהווה מעשה בית דין.
הלכת הטפל והעיקר
כאשר נתבעים מספר סעדים במקרקעין, שאינם מצויים בסמכותו של אותו בית משפט, מוסמך בית המשפט שבסמכותו נמצא הסעד העיקרי לדון ולהכריע גם בסעד הטפל. במקרה זה, הכרעת בית המשפט מהווה מעשה בית דין.
חוסר סמכות עניינית
טענת חוסר סמכות עניינית אינה טענה מקדמית בלבד, כלומר ניתן לטעון אותה בכל שלב משלבי המשפט, ובית המשפט חייב להעלות אותה בעצמו גם אם לא הועלתה על ידי הצדדים. חריג לכך הוא, שאם התובע נגוע בחוסר תום לב אשר "זועק לשמיים", לא תישמע טענתו על כך שבית המשפט ניהל את המשפט בחוסר סמכות.
ככלל, פסק דין שניתן בחוסר סמכות בטל מעיקרו.
לקריאה נוספת
אסף טבקה "סמכות עניינית בתביעות שימוש במקרקעין: המשפט בספרים והמשפט בפעולה" משפט ועסקים יג 323 (תש"ע).
הערות שוליים
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.
סמכות עניינית24077275