רייכנאו

אי הנזירים רייכנאו
**אתר מורשת עולמית**
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2000, לפי קריטריונים 3, 4, 6
מדינה	גרמניה

רייכנאו (Reichenau) הוא אי השוכן באגם קונסטנץ בדרומה של גרמניה. האי שוכן באונטרזי, האגן המערבי והקטן של הימה, מערבית לעיר קונסטנץ, והוא מחובר לגדות האגם בסוללה.

רוחבו של האי כקילומטר וחצי, ואורכו כחמישה וחצי קילומטרים. גובהו המקסימלי של 438.7 מטרים מעל פני הים (43 מטרים מעל פני האגם).

בשנת 2000 הוכרז האי כאתר מורשת עולמית של ארגון אונסק"ו בשל המנזר ששכן באי. קתדרלת המנזר מוקדשת למרים אם אותו האיש ולמרקוס ה"קדוש", כמו כן באי שתי כנסיות, האחת מוקדשת לגאורגיוס ה"קדוש" (הנודעת בציורי הקיר שבה, מהמאה ה-10) והשנייה לפטרוס ולפאולוס.

היסטוריה

המנזר הבנדיקטיני נוסד באי בשנת 724 על ידי הקדוש הנוצרי פירמין. פירמין עזב את האי בשנת 727 בשל מחלוקת עם השליט המקומי. האייטו, יורשו כראש המנזר, פיתח את המנזר אשר, בתקופת כהונתו של ואלדו מרייכנאו כראש המנזר זכה להשפעה רבה בחצר השלטון הקרולינגי.

במנזר היה בית ספר, סקריפטוריום (סדנה להעתקת ספרים) וסדנת אומנים, והיה מרכז להעתקת כתבי יד בקיסרות הרומית ה"קדושה" במאה ה-10 והמאה ה-11. בין כתבי היד הידועים שנכתבו במנזר ניתן למנות את הפריקופס של היינריך השני ואת אפוקליפסת במבורג.

המנזר הגיע לשיאו בתקופת כהונתו של ברנו מרייכנאו (1008–1048) כראש המנזר. במהלך המחצית השנייה של המאה ה-11 פחתה השפעתו של המנזר בשל הרפורמות של האפיפיור גרגוריוס השני, ובשל התחרות עם מנזר סנט גאלן הסמוך. בשנת 1541 השתלט הבישוף של קונסטנץ על אזור המנזר, גירש את מרבית הנזירים והרשה ל-12 נזירים בלבד להיוותר במנזר. בשנת 1757 פוזר המנזר והנזירים הועברו בכוח למנזרים אחרים. אדמות המנזר נמכרו בשנת 1802. ספריית המנזר המפורסמת הועברה לספריית המדינה בקרלסרוהה אף שחלק מהמסמכים הועברו לספריית מדינת בוואריה במינכן.