נשר (מטוס)
שגיאות פרמטריות בתבנית:מטוס
פרמטרים [ משתמש ראשי, משתמשים משניים, ארץ ייצור ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
![]() | |||||||||||||||
מטוס נשר במוזיאון חיל האוויר | |||||||||||||||
מאפיינים כלליים | |||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
סוג | מטוס קרב | ||||||||||||||
יצרן | התעשייה האווירית לישראל (IAI) | ||||||||||||||
תקופת שירות | 1972–1982 (כ־10 שנים) | ||||||||||||||
צוות | טייס יחיד | ||||||||||||||
יחידות שיוצרו | 61 | ||||||||||||||
| |||||||||||||||
| |||||||||||||||
| |||||||||||||||
|
נשר הוא מטוס הקרב הראשון שיוצר בישראל. המטוס יוצר בתעשייה האווירית לישראל, על-פי התוכניות של מטוס מיראז' 5 הצרפתי שלא סופק לישראל בעקבות אמברגו הנשק. המטוס זכה להצלחה רבה במלחמת יום הכיפורים, עם יחס הפלות של 5:111 לטובתו.
היסטוריה
ב-3 ביוני 1967, ימים אחדים לפני פרוץ מלחמת ששת הימים הכריז נשיא צרפת, שארל דה גול, על אמברגו על יצוא נשק לישראל. תוצאה עיקרית של אמברגו זה הייתה מניעת העברתם לישראל של 50 מטוסים מדגם מיראז' 5 שהוזמנו על ידי חיל האוויר ושישראל הייתה שותפה לפיתוחו.
מדינת ישראל הצליחה להשיג מודיעין טכנולוגי אודות תוכניות המיראז' 5 והחלה לייצר בתעשייה האווירית העתק שלו שזכה לשם "נשר" והיה מטוס הקרב הראשון שיוצר בישראל. הסיפור המלא מאחורי פרשה זו לא נודע עד היום, אך פרשנים סבורים כי מרסל דאסו ("בלוך" לשעבר) עצמו (שהיה יהודי ניצול השואה) סייע לכך, תוך עצימת עין מצד הממשל הצרפתי. בתעשייה האווירית נודע הפרויקט בשם הקוד "אגף להב", ובראשו עמד משה קרת. פורסם כי מהנדס שווייצרי, אלפרד פראונקנכט גנב 10 טונות שרטוטים שהכילו את מרבית שרטוטי המטוס בהיותו עובד בכיר בחברת "סנקמה" השווייצרית יצרנית המנוע "אטאר 9" למיראז'. הוא ישב במאסר 18 חודשים בגין חלקו בפרשה. בשנת 1969 הוחל בהקמת קו היצור של מטוסי המיראז' 5. רוב הציוד לקו היצור הגיע בתור חלקי חילוף, עליהם לא חל האמברגו. מדובר בחלקים של כ-50 מטוסי מיראז 5 דו-מושבי.
ה"נשר" כולל כמה התקנים אלקטרוניים מתוצרת ישראל, מושב מפלט "0-0" מתוצרת מרטין בייקר והתקנים לנשיאת חימוש מגוון יותר, כטיל אוויר-אוויר הישראלי שפריר 2 וטיל אוויר-אוויר AIM-9D סיידוויינדר. מכל דלק נוסף של 500 ליטר איפשר ל"נשר" שהייה ממושכת יותר באוויר וטווח פעולה ארוך יותר מאלה של קודמו, מיראז' 3, אך עשה אותו כבד יותר.
הנשר שירת בחיל האוויר החל משנת 1972, ועד מלחמת יום הכיפורים הצטיידו בו ארבע טייסות: 101, 113, 117 ו-144. ב-8 בינואר 1973 זכה המטוס להפלה ראשונה של שני מטוסי מיג 21 סוריים, באמצעות טילי AIM-9D. המטוס זכה להצלחה רבה במלחמת יום הכיפורים: באמצעותו הופלו 111 מטוסי אויב במלחמה (ו-115 הפלות לאורך כל תקופת השירות), לעומת אובדן 5 מטוסים (3 הופלו).
בקיץ 1976 הועברו כל מטוסי ה"נשר" שנותרו לטייסת 253, וב-1978 החלו לצאת בהדרגה מהשירות בחיל האוויר הישראלי.
בסה"כ נבנו 61 מטוסי נשר, מתוכם 10 דו-מושביים. 39 מאלו שופצו ונמכרו לחיל האוויר הארגנטינאי בשנים 1978–1982, שם כונו "Dagger" (פגיון) ונטלו חלק במלחמת פוקלנד, שבה הופלו 11 מהם. המטוסים הנותרים שודרגו לגרסה שנקראה Finger והמשיכו לשרת בחיל האוויר הארגנטינאי.
על בסיס ה"נשר" פותח בישראל מטוס ה"כפיר". מבנהו האווירודינמי והמכני אופייני ל"הוריו" - המיראז' והנשר, אולם גופו גדול יותר ומאפשר את הנעתו במנוע אמריקאי מתקדם מדגם J79 של ג'נרל אלקטריק, שנבנה ברישיון בישראל.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
- עפר צידון, מטוס הנשר בחיל האויר, באתר "מרקיע שחקים"
- דני עוזיאל, מהשחק לנשר-רגרסיה טכנולוגית והצלחה צבאית, באתר "מרקיע שחקים"
- ניצן סדן, מטוס הנשר: ריגול בינלאומי, אהבה אבודה ושיא החוצפה הישראלית, באתר כלכליסט, 12 באוקטובר 2018


כלי טיס מתוצרת התעשייה האווירית לישראל | ||
---|---|---|
מטוסי קרב | נשר • כפיר • נמר • אריה • לביא • F/A-259 סטרייקר | |
מטוסים צבאיים | ערבה • סי-סקאן • צוקית | |
מטוסים אזרחיים | וסטווינד • גאלפסטרים G100 (אסטרה) • גאלפסטרים G200 (גלקסי) | |
כטב"מים | בירד-איי • I-View | |
כטב"מים טקטיים | מוסקיטו • סקאוט • RQ-2 פיוניר • האנטר • סרצ'ר • פנתר • תעתוע • הרון-T | |
כטב"מים ארוכי טווח | הרון 1 • איתן • סופר הרון • הרון 2 • יסעורון ירוק | |
חימוש משוטט | הארפי • הארופ • ברקן ירוק | |
טילים | שביט (משגר לוויינים) • יריחו • להט • נמרוד • ברק 8 • ברק MX • גבריאל • לורה • חץ 2 • חץ 3 • חץ 4 • רמפייג' • ג'אמפר • (אנ') Wind Demon |
נשר (מטוס)26010759