יחסי ישראל – קוריאה הצפונית
יחסי ישראל – קוריאה הצפונית | |
---|---|
![]() |
![]() |
לחצו כדי להקטין חזרה ![]() | |
ישראל | קוריאה הצפונית |
שטח (בקילומטר רבוע) | |
22,072 | 120,538 |
אוכלוסייה | |
10,137,533 | 26,583,323 |
תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
540,380 | |
תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
53,305 | |
משטר | |
דמוקרטיה פרלמנטרית | דיקטטורה קומוניסטית |
לישראל יחסים עוינים עם קוריאה הצפונית. בין ישראל וקוריאה הצפונית אינם מתקיימים כל קשרים דיפלומטיים. היחסים בין ישראל וקוריאה הצפונית מתוחים על רקע מכירה של נשק (בעיקר טילים לטווח ארוך) וטכנולוגיה גרעינית למדינות אויבות של ישראל כגון איראן, סוריה, תימן ולוב.
היסטוריה
קוריאה הצפונית הוקמה כחמישה חודשים לאחר הקמתה של מדינת ישראל והייתה למדינה בעלת שלטון קומוניסטי, הקשורה ביחסים הדוקים עם ברית המועצות. ככזו הושפעו יחסי החוץ שלה מהאידאולוגיה הקומוניסטית ומיחסי החוץ של ברית המועצות. בשנתיים הראשונות להקמתה, אמנם לא היו לה יחסים דיפלומטיים רשמיים עם ישראל, אך הייתה מתיחות בין שתי המדינות. בשנת 1950 פרצה מלחמת קוריאה. משלוח כוחות ארצות הברית וארצות מערביות אחרות בחסות או"ם לקוריאה התאפשר גם הודות להיעדרות מוזרה של ברית המועצות מההצבעה במועצת הביטחון של האו"ם. בהמשך ברית המועצות, ובראש ובראשונה סין העממית התגייסו לצידה של קוריאה הצפונית בעוד שארצות הברית כאמור, בגיבוי האו"ם, תמכה בקוריאה הדרומית. ראש ממשלת ישראל דאז דוד בן-גוריון תמך בעמדתן של ארצות הברית ושל מועצת הביטחון של האו"ם וגינה את התוקפנות של קוריאה הצפונית - דבר שהוביל לעוינות מצידה.
עם זאת ישראל לא נענתה לבקשות ארצות הברית למשלוח חיילים במסגרת כוח האו"ם בקוריאה ושלחה לקוריאה הדרומית עזרה הומניטרית - במזון וחומר רפואי, בשווי של כ-100,000$.[1] בהמשך ישראל השתתפה באופן פעיל במאמצים הדיפלומטיים באו"ם להשגת הפסקת האש בקוריאה.[2]
במלחמת יום הכיפורים, טייסת צפון קוריאנית של מטוסי מיג 21 הוצבה במצרים. בשנות ה-60 וה-70, עם התפתחות התעשייה הצבאית הצפון קוריאנית, הגבירה קוריאה הצפונית את קשריה עם מדינות ערב וייצאה אליהם נשק וטכנולוגיות שונות הקשורות בו, כולל טילי סקאד יחד עם היכולת לייצר אותם בסוריה.
בשנת 2010 שייך שר החוץ, אביגדור ליברמן את קוריאה הצפונית למדינות ציר הרשע כאשר אמר כי "הבוקר ראינו מסר לעולם, שהיום יותר מבעבר נחוץ לעצור את המשטר המשוגע זה. צפון קוריאה היא חלק מציר הרשע יחד עם איראן וסוריה המקיימות שיתוף פעולה קרוב ביניהן. צפון קוריאה, כפי שראינו היום, מהווה איום לא רק על החלק שלהם בעולם, אלא גם על המזרח התיכון והעולם כולו".[3]
ניסיון לכינון קשרים
בתחילת שנות ה-90 נעשו ניסיונות אינטנסיביים מצד הממשל הצפון קוריאני לכונן קשרים כלכליים עם ישראל. הגישושים הראשונים נעשו באמצעות איש עסקים אמריקאי, שיצר קשר עם מנכ"ל משרד החוץ איתן בנצור, בשמה של משפחה בעלת עסקים ענפים בקוריאה הצפונית, שבראשה עומד אדם בשם לזלי בלונד. המסר שהועבר לבנצור הוא שניתן דרכם ליצור קשר עם בכיר מאד בשלטון הצפון קוריאני, בשם ג'אנג שואה. בנצור יצא לפגישה בהולה עם שר החוץ דאז שמעון פרס, כדי לקבל ממנו הנחיות. פרס ביקש גם לעדכן על כך את ראש הממשלה יצחק רבין. איש הקשר הצפון קוריאני הציג לישראל בקשה ישירה: סיוע בפיתוח מכרות זהב. בעקבותיה יצא בנצור לקוריאה הצפונית באופן חשאי, בניסיון לרקום עסקה. ישראל התנתה את הסיוע בהפסקת מכירת הנשק למדינות העוינות לישראל. תחילה הצפון קוריאנים סירבו, וכשאיימה המשלחת הישראלית להפסיק את השיחות לאלתר, הסכימו הצפון קוריאנים לדרישה, ואף הסכימו לכונן יחסים דיפלומטיים מלאים. עם זאת, השיחות הופסקו לאחר התנגדות ארצות הברית ו"המוסד" הישראלי.[4] למרות שנועדו להיות סודיים, המגעים בין ישראל לקוריאה הצפונית דלפו ופורסמו בתקשורת העולמית, ועוררו תגובות שליליות בקוריאה הדרומית וביפן.[5] עם זאת, יש מחלוקת באיזו מידה, אם בכלל, נגרם נזק ליחסי ישראל עם מדינות אלה כתוצאה מהפרשה.[6]
תוכנית הגרעין הסורית
ערך מורחב – תקיפת הכור הגרעיני בסוריה
בשנת 2007 השמיד חיל האוויר הישראלי כור גרעיני לייצור פלוטוניום, שבנתה קוריאה הצפונית בסוריה. פורסם כי בתקיפה נהרגו 10 מדעני גרעין צפון קוריאניים שעבדו במקום. קוריאה הצפונית פרסמה גינוי חריף לתקיפה הישראלית.
קישורים חיצוניים
- Young Sam Ma, Israel's Role in the UN during the Korean War ,The Israel Journal of Foreign Affairs IV:3, 2010
- משה יגר, המסע הארוך לאסיה: פרק בתולדות הדיפלומטיה של ישראל, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, 2004, עמ' 328 - 334
- יאיר אלטמן, תביעה נגד צפון קוריאה: עזרה לחיזבאללה בחטיפת החיילים , באתר ישראל היום, 25 ביוני 2017
הערות שוליים
- ↑ Young Sam Ma p.83-84
- ↑ Young Sam Ma p.85-86
- ↑ רונן מדזיני והסוכנויות, הבית הלבן גינה את צפון קוריאה: "צעד לוחמני", באתר ynet, 23 בנובמבר 2010
- ↑ יוסי מלמן, ישגרו, או לא ישגרו?, באתר הארץ, ביוני 2006
- ↑ משה יגר, המסע הארוך לאסיה, 2004, עמ' 331
- ↑ אבי סיטון, מכתבים למערכת: המסע הארוך לאסיה, באתר הארץ, 21 בפברואר 2005