תקיפת הכור הגרעיני בסוריה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:סכסוך צבאי
פרמטרים [ ראש מדינה ראשון, ראש מדינה שני ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

מבצע מחוץ לקופסה
Operation Outside the Box Badge.png האתר לפני התקיפה (משמאל) ואחריה
למעלה: סמל המבצע
למטה: האתר לפני התקיפה (משמאל) ואחריה
מערכה: הסכסוך הישראלי-ערבי
תאריך הסכסוך 6 בספטמבר 2007
מקום דיר א-זור, סוריה
עילה הקמת כור גרעיני לייצור נשק גרעיני
תוצאה הכור הגרעיני הושמד
הצדדים הלוחמים

ישראלישראל ישראל

סוריהסוריה סוריה

מפקדים

Badge of the Israel Defense Forces.new.svg רא"ל גבי אשכנזי
Israeli Air Force - Coat of arms.svg אלוף אליעזר שקדי
AmanLogo.svg תא"ל אלי בן מאיר
Mossad seal.svg מאיר דגן

כוחות

Israeli Air Force - Coat of arms.svg חיל האוויר הישראלי

חיל ההגנה האווירית הסורי

אבדות

אין

עמדת מכ"ם סורית הושמדה,
כור גרעיני הושמד,
10 מעובדי הכור הגרעיני, כנראה צפון קוריאנים, נהרגו.

תקיפת הכור הגרעיני בסוריה או מבצע מחוץ לקופסה[1] בוצע על ידי חיל האוויר הישראלי ב-6 בספטמבר 2007, כ"ג באלול ה'תשס"ז, לאחר חצות הלילה. התקיפה נעשתה תחת מעטה של חשאיות, שנשמר גם לאחריה. כשישה חודשים לאחר מועד התקיפה, הודיעו גורמים בממשל האמריקאי כי היעד שהותקף והושמד היה כור גרעיני לייצור פלוטוניום, שנבנה בסוריה בעזרת קוריאה הצפונית[2]. העיתון הגרמני "דר שפיגל" פרסם כי גורמי מודיעין טענו שהכור בסוריה שימש לסייע לתוכנית הגרעין האיראנית וכי עבדו בו גם מדענים צפון-קוריאניים[3]. העיתון "הארץ" דווח גם כי איראן מימנה את בניית הכור שהופצץ[4].

ב-2011 אישרה גם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית שהמטרה שהופצצה אכן הייתה כור גרעיני בשלבי בנייה. העיתון "דר שפיגל" דיווח כי שם הקוד של הפעולה היה "מבצע בוסתן"[5], ומקורות אחרים דיווחו כי שם הקוד היה "מבצע אריזונה", אך, כאמור, השם הרשמי היה "מבצע מחוץ לקופסה"[6][7][8]. ב-21 במרץ 2018, לאחר יותר מעשר שנים, אישרה ישראל רשמית שהפציצה את הכור, ופרסמה פרטים על המבצע[8][9].

רקע לתקיפה

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
 ראו גם – תוכנית הגרעין הסורית, תוכנית הגרעין האיראנית

לפי פרק שכתב יוסי מלמן בספר "מלחמות הצללים" ופורסם ב"הארץ"[10], לפעולה קדמה פעילות מודיעינית נמרצת. בעקבות הודעת לוב ב-2003 על החלטתה להפסיק את תוכנית הגרעין שלה, שהפתיעה את ישראל, הורה ראש המוסד מאיר דגן על בחינה מחדש של חומר מודיעיני שהצטבר בידי המוסד, ובעקבות הערכת מצב שביצעה חטיבת המחקר, הוחלט שככל הנראה סוריה מפתחת נשק גרעיני בחשאי. המוסד הצליח להשיג מודיעין המצביע על הקמת כור גרעיני להפקת פלוטוניום שנבנה בסוריה בשיתוף פעולה עם קוריאה הצפונית, כולל מיקומו. המוסד ויחידות מיוחדות של אמ"ן בדקו את האתר ומצאו שאכן מדובר בכור גרעיני בשלבי הקמה. במקביל נערך צה"ל בקצב אימונים מוגבר, למקרה שתקיפה הכור תביא לפרוץ מלחמה עם סוריה[11].

  • מסמכי מודיעין על הכור הגרעיני בסוריה שסיווגם הוסר על ידי צהל
  • Operation Orchard. XVII.png
  • Operation Orchard. XVI.png
  • Operation Orchard. XV.png

התקיפה

מטוס קרב F-15I רעם
מערכת JDAM מורכבת על מטוס F-16I סופה בדרכו לתקיפת הכור הסורי
מטוס F-15I רעם שהשתתף בתקיפה

ב-21 במרץ 2018 פרסמה ישראל פרטים על התקיפה האווירית וכיצד היא בוצעה. את המידע המודיעיני שאישר את המתרחש בכור השיג "המוסד". בהמשך השיג אמ"ן מודיעין מפורט יותר על הכור, דבר שאפשר לתכנן את תקיפתו[12]. באמ"ן העריכו שהכור יהפוך למבצעי בסוף 2007 ולכן הוחלט לתקוף אותו לפני שיהפוך ל"חם", דבר שיסבך ויסכן תקיפות בעתיד.

נווט הקרב רס"ן עמנואל לוי תכנן את נתיב הטיסה ואת הצד המבצעי בתקיפה והשתתף בתקיפה עצמה[13][14][15][16].

ב-5 בספטמבר 2007 התכנס הקבינט המדיני-ביטחוני בראשות ראש הממשלה אהוד אולמרט ודן בסוגיה. בהתאם להמלצת הרמטכ"ל גבי אשכנזי אישר הקבינט את תקיפת הכור. שרת החוץ, ציפי לבני, שר הביטחון, אהוד ברק, וראש הממשלה אולמרט הוסמכו לבחור את עיתוי התקיפה ובהתאם להמלצת הרמטכ"ל אישרו תקיפה עוד באותו לילה[17]. את התקיפה האווירית ביצעו מטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי. בתקיפה השתתפו 4 מטוסי F-15I רעם מטייסת הפטישים שבבסיס חצרים, שני מטוסי F-16I סופה מטייסת 119 ושני מטוסי F-16I סופה מטייסת 253 מבסיס רמון[18] וכן מטוס לוחמה אלקטרונית, מבסיס רמת דוד[דרוש מקור: לא בפרסומים האחרונים]. מטוסי ה-F-15I רעם הם מטוסי הקרב הכבדים והגדולים ביותר של חיל האוויר: הם בעלי כושר נשיאת חימוש גבוה וייעודם הוא הפצצה טקטית ואסטרטגית. תפקידם היה להפציץ את הכור עם מירב הפצצות הכבדות שנשאו. מטוסי ה-F-16I סופה הם מטוסי קרב רב-משימתיים מתקדמים. תפקידם, בנוסף להפצצת הכור, היה ללוות את מטוסי ה-F-15I ולהגן עליהם מפני איומים שונים, וכן ליירט מטוסי אויב אם יוזנקו לעברם, אף על פי שההנחיה הייתה להימנע ככל האפשר מקרבות אוויר בחתימה גבוהה.

המבצע החל ב-5 בספטמבר, 22:30. המטוסים השמידו עמדת מכ"ם סורית[19] ואז שיבשו את מערכת ההגנה האווירית הסורית באמצעות לוחמה אלקטרונית, ובכך מנעו ממנה להבחין במטוסים התוקפים. בשעה 00:45 הפציצו המטוסים את הכור באמצעות מגוון של פצצות מונחות GPS ופצצות מונחות לייזר. הבחירה בשלושה סוגי חימוש נועדה למקרה שאחד הסוגים לא יתאים למשימה. בסופו של דבר, כל הפצצות פגעו במטרה וכל החימושים פעלו בהצלחה, ובסך הכל הופצץ הכור על ידי 17–18 טון חומר נפץ. הכור הושמד באופן בלתי הפיך, ואמ"ן העריך שלא ניתן לשקמו.

בסיום ההפצצה המוצלחת, המטוסים חזרו דרך שטח טורקיה ובדרכם השליך אחד המטוסים מכל דלק נתיק באזור הגבול בין סוריה לטורקיה. לאחר שהכור הושמד בהצלחה והמטוסים יצאו מכלל סכנה, הם דיווחו בקשר את מילת הקוד "אריזונה", שפירושה שהמשימה הושלמה בהצלחה. המבצע הסתיים ב-6 בספטמבר ב-2:30 לפנות בוקר עם שובם של כל מטוסי חיל האוויר בשלום לבסיסיהם.

  • הכור הגרעיני בסוריה - לפני ואחרי התקיפה

  • הכור לפני התקיפה

  • הכור אחרי התקיפה

לאחר התקיפה

טייסי חיל האוויר הישראלי מתחבקים אחרי התקיפה המוצלחת

שעות מעטות לאחר התקיפה דיווחה סוריה על מטוסים של חיל האוויר הישראלי שהונסו משטחה[20], ואילו דוברים ישראלים סירבו לאשר או להכחיש. ראש הממשלה אהוד אולמרט, שר הביטחון אהוד ברק וגורמים ישראלים בכירים אחרים שמרו על דממה מוחלטת בנושא. הצנזורה הצבאית הורתה למערכות העיתונים בישראל להגיש לאישורה כל ידיעה הקשורה לפעולה[21]. חמישה ימים לאחר ההתקפה דיווחה לראשונה כריסטיאן אמנפור כתבת CNN שמדובר בתקיפת מטרה בסוריה.

גם סוריה נמנעה מלספק פרטים מדויקים על שהתרחש. חלק מדובריה ניסו לגמד את האירוע ואחרים הבטיחו שתבוא תגובה. בראיון שהעניק ל-BBC‏[22] ב-1 באוקטובר אמר נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, שהתקיפה כוונה למבנה צבאי שאינו בשימוש, והוסיף: "תגובה אין פירושה טיל תחת טיל ופצצה תחת פצצה. יש לנו דרכי התגובה שלנו, אולי בדרך פוליטית ואולי בדרך אחרת, אבל יש לנו הזכות להגיב". בנאום שנשא באותו יום בפני עצרת האו"ם, טען שר החוץ הסורי, וליד אל-מועלם, כי הידיעות על תקיפת מתקן גרעיני או משלוח נשק שנועד לחזבאללה הן בדיות שבאו להצדיק את תוקפנותה של ישראל[23].

ארצות הברית שמרה אף היא על דממה, אך ישנם דיווחים לפיהם היא נתנה את ברכתה לתקיפה, לאחר שהוצגו לה הוכחות לקשר הגרעיני בין סוריה לקוריאה הצפונית. לדברי הפרשן שלום ירושלמי, שהסתמך על מקורות מחוץ לישראל, אישור לתקיפה בסוריה התקבל בפגישת ראש הממשלה אהוד אולמרט עם נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש בוושינגטון ב-19 ביוני 2007[24]. ראש ה-CIA, מייקל היידן, אישר ב-17 בספטמבר 2008 כי תקיפת הכור הייתה תוצאה של שיתוף פעולה מודיעיני בין ארצות הברית למדינה זרה, שלא נקב בשמה[25]. לקראת פרסום ספר זיכרונותיו של ג'ורג' בוש, בנובמבר 2010, פורסם שבספר מספר בוש שאולמרט ביקש ממנו שארצות הברית תתקוף את המתקן בסוריה, אך הוא סירב[26].

הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית בדקה את מהות המתקן שהופצץ. בבדיקה זו דחתה סוריה את הטענה שהיה זה מתקן גרעיני, וטענה שאת שרידי האורניום שנמצאו במקום פיזרו מטוסי חיל האוויר הישראלי[27]. ב-28 באפריל 2011 הודיעה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית כי היעד שתקפו מטוסי צה"ל היה "כור גרעיני בבנייה". זאת לאחר שהסוכנות דחתה את כל טענותיה של סוריה לגבי מקורם של שרידי האורניום, ואף האשימה אותה בהסתרת מידע, בעקבות סירובה לאפשר לפקחי הסוכנות לבחון את שרידי המתקן שהופצץ[28].

בינואר 2015 דיווח השבועון הגרמני "דר שפיגל" כי סוריה בונה מחדש מתקן גרעין סמוך לעיר חומס[29].

המתיחות בין ישראל לסוריה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – יחסי ישראל–סוריה מאז ועידת מדריד

מאז פלישת ארצות הברית לעיראק בשנת 2003 האשימה ארצות הברית את סוריה בסיוע לארגוני הטרור הסונים התוקפים את כוחותיה בעיראק. האשמות אלו הגבירו את הקרבה בין סוריה לאיראן (המואשמת גם היא בנושא זה על ידי ארצות הברית) ובעקיפין הביאו לכך שהגברת המתיחות בין ישראל ואיראן (בעקבות התקדמות תוכנית הגרעין האיראנית) הביאה להתגברות המתיחות בין ישראל לסוריה. מצב זה אף הביא להתקרבות מסוימת בין סוריה ובין הצלע השלישית בציר הרשע עליו הכריז הנשיא בוש - קוריאה הצפונית, והגביר עוד יותר את המתיחות בין ישראל לסוריה.

מלחמת לבנון השנייה בה סייעה סוריה בתחמושת לחזבאללה הגבירה אף יותר את המתיחות בין ישראל לסוריה, והובע חשש מפני התלקחות מלחמה בין שתי המדינות[30]. בעקבות התקיפה גברה מתיחות זו, ובגבול הצפון הוגברה הכוננות. הכוננות המוגברת ניכרה בהזנקות אחדות של מטוסי חיל האוויר הישראלי, עקב חשש מתקיפה סורית:

  • ב-22 בספטמבר הוזנקו מטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי, לאחר שמטוס סורי נעלם ממסכי המכ"ם של ישראל. לאחר זמן מה התברר שהמטוס התרסק בצדו הסורי של הגבול, ללא כוונה התקפית[31].
  • ב-27 בספטמבר הוזנקו מטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי, לאחר שזוהתה פעילות חשודה של מסוקי קרב סוריים בשטח סוריה[32].

לפי הספר של מלמן ורביב, ב-1 באוגוסט 2008, ישראל התנקשה במוחמד סלימאן, יועץ בכיר של אסד והאיש שהיה אחראי על הקשר עם חזבאללה וכן עם קוריאה הצפונית בקשר להקמת הכור. על פי הספר, ההתנקשות בוצעה על ידי צלף שירה בו כדור בודד בראש, דבר שהתאפשר בעקבות איסוף מודיעין מפורט ומדויק ביותר. מטרת ההתנקשות הייתה לפגוע באחד הפעילים המרכזיים בתוכנית הגרעין הסורית ובהעברת אמצעי לחימה לחזבאללה ובכך להעביר מסר לסוריה שלא תעז לחזור לנסות לפתח נשק גרעיני[10]. מספר כלי תקשורת זרים ייחסו את ההתנקשות לישראל, אך היא מעולם לא לקחה אחריות על התנקשות זו. גם ה-NSA ייחס התנקשות זו לישראל[33].

התקיפה בתקשורת

דיווחים על מהות הפעולה

הערפל הכבד שאפף את מהות הפעולה דחף את אמצעי התקשורת לדווח על מהותה. חלק מהדיווחים התגלו כספקולציות חסרות בסיס. הטבלה הבאה מציגה את התפתחות הדיווחים על מהות הפעולה. כמעט כל הדיווחים הם באמצעי תקשורת שמחוץ לישראל, עקב הצנזורה שהונהגה בישראל בנושא זה.

דיווחים עיקריים
6 בספטמבר 2007 דיווח ראשון, על עצם קיומה של פעולה של חיל האוויר הישראלי בסוריה, ניתן בהודעה של סוריה כי הניסה מטוס ישראלי מתחומה.
8 בספטמבר טורקיה מדווחת על מכלי דלק נתיקים של מטוסים ישראליים שנפלו בשטחה[34]. בתדרוך לשגרירים שנתן שר החוץ הסורי, וליד אל-מועלם, נאמר כי שלושה מטוסים ישראלים חדרו מכיוון הים התיכון עד לאזור הנמצא כ-50 ק"מ מדיר א-זור שבצפון-מזרח סוריה, והפציצו מטרות[35].
11 בספטמבר כריסטיאן אמנפור, כתבת בכירה של רשת CNN, מדווחת כי הפעולה בסוריה הייתה תקיפה של מטרה בשטח סוריה, כנראה נשק שהועבר לסוריה בידי איראן[36].
15 בספטמבר הוושינגטון פוסט מדווח כי חיל האוויר תקף מתקן גרעיני שבנתה סוריה בשיתוף עם קוריאה הצפונית, ותקיפה זו עלתה יפה[37]. חיזוק לטענה זו נמצא בגינוי חריף לישראל, על שנכנסה לשטחה האווירי של סוריה, שפרסמה קוריאה הצפונית ב-11 בספטמבר[38].
26 בספטמבר הסנאטורית הילרי קלינטון מופיעה בעימות בחירות טלוויזיוני: "הסורים ככל הנראה בנו, ייתכן שבמשך שנים, מתקן גרעיני והישראלים השמידו אותו. אני תומכת בזה באופן ברור"[39].
14 באוקטובר הניו יורק טיימס מצטרף לדיווחים שבתקיפת חיל האוויר הושמד כור גרעיני בשלבי בנייה, וזאת בהסתמך על ציטוט גורמי מודיעין אמריקאים[40].
17 באוקטובר כלי תקשורת בישראל מדווחים כי נציג סורי בוועדת האו"ם לפירוק נשק אישר לראשונה שישראל תקפה מתקן גרעיני[41], אך למחרת הוכחשה ידיעה זו, בנימוק שמקורה בטעות תרגום[42]. ב-20 באוקטובר טענה רשת הטלוויזיה ABC האמריקאית כי לישראל היה מרגל במתקן, והוא העביר לידיה תמונות מתוכו[43].
23 באוקטובר "סאנדיי טיימס" טוען כי לוחמי סיירת מטכ"ל פעלו בסוריה ואספו חומר גרעיני שמקורו בקוריאה הצפונית[44].
24 באוקטובר הוושינגטון פוסט מדווח שמומחה מהמכון למדע וביטחון בינלאומי ניתח את תמונות הלוויין מיעד התקיפה וקבע שמדובר בכור גרעיני בבנייה, מהסוג שקיים בקוריאה הצפונית. גורם סורי הכחיש זאת[45]. מתמונות הלוויין שפורסמו, ומשוות בין האתר המותקף לפני התקיפה ואחריה, ניכר ניסיון סורי למחות את זכר התקיפה והמבנה שהיה באזור.
27 באוקטובר הניו יורק טיימס מדווח כי תצלומי לווין שצולמו ב-2003 בידי חברה מסחרית מראים כי בניית המתקן החלה ככל הנראה עוד בשנת 2001[46].
31 באוקטובר הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית פונה לסוריה כדי לקבל הסברים על המבנה, הדומה במבנהו לכור גרעיני מקוריאה הצפונית. סוריה לא השיבה[47].
22 בנובמבר עיתון הארץ מפרסם הערכה של פרופ' עוזי אבן שהמבנה שהותקף היה מרכז לעיבוד פלוטוניום לפצצות אטום ולא כור גרעיני[48]. אבן הודה בדיעבד, לאחר פרסום תצלומי הכור, כי טעה בהערכתו[49].
31 במרץ 2008 העיתון היפני "אסאהי שימבון" טוען במהדורת האינטרנט שלו כי ראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט אישר בפגישתו עם עמיתו היפני כי היעד שהותקף בסוריה היה מתקן גרעיני שנבנה בסיוע קוריאה הצפונית[50].
4 באפריל העיתון ידיעות אחרונות מפרסם תחקיר על פרויקט האטום הסורי, ובו נטען כי בתקיפה הישראלית נהרגו צפון קוריאנים שעבדו באתר[51]. דיווח דומה מסרה גם רשת השידור הציבורית היפנית NHK ב-28 באפריל[52].
24 באפריל הבית הלבן מודיע כי המבנה שהותקף ב-6 בספטמבר 2007 הוא כור גרעיני המסוגל לייצר פלוטוניום. כמו כן נאמר בהודעה כי המבנה הוקם בשיתוף פעולה עם קוריאה הצפונית[53].
21 ביוני העיתון הגרמני דר שפיגל מפרסם כי גורמי מודיעין טענו שהכור בסוריה שימש לסייע לתוכנית הגרעין האיראנית ושעבדו בו גם מדענים צפון-קוריאניים[3].
24 בדצמבר 2010 העיתון "ידיעות אחרונות" פרסם מסמך שהודלף לאתר "ויקיליקס", ובו דיווח מפורט של מזכירת המדינה, קונדוליזה רייס, על תקיפת הכור בידי ישראל[54].

אמצעי התקשורת בישראל

אמצעי התקשורת בישראל נמנעו מלדווח ישירות על הפעולה עצמה, אך הרבו לצטט עיתונים זרים שעסקו בפעולה, וכן דיווחו בהרחבה על התייחסות גורמים שונים בעולם, ובפרט בסוריה, לפעולה. בראיונות עם אישי ממשל ישראלים נעשו ניסיונות לדובב אותם על הפעולה, ניסיונות שבדרך כלל לא נחלו הצלחה. בראיון שנתן שר הביטחון לשעבר, עמיר פרץ, לאתר ynet למחרת הפעולה, הוא הסתפק באמירה: "אם אכן בוצעה גיחה כזו, כפי שהסורים טוענים, אני מניח שהגיחה הייתה הכרחית"[55]. רק יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו אישר לאחר שבועיים[56], בראיון טלוויזיה לחיים יבין, שהייתה פעולה ושהוא נתן לה את ברכתו.

במפגש של ראש אמ"ן, עמוס ידלין, עם חברי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת שנערך ב-16 בספטמבר 2007 אמר ידלין "ההרתעה הישראלית שוקמה מאז מלחמת לבנון השנייה וזה משפיע על כל המערכת האזורית, כולל איראן וסוריה"[57]. לציבור לא נמסרו נימוקיו של ידלין לקביעה זו, אך סמיכות המאורעות הביאה לקישורה עם התקיפה בסוריה.

"ידיעות אחרונות" שלח את כתבו רון בן ישי לאזור דיר א-זור בסוריה, ובפרסום הראשון לידיעה בלעדית זו, שלו הוקדש עיקר שטחו של העמוד הראשון (הכפול) של גיליון ערב סוכות של העיתון, ניתנה הכותרת "כאן תקפו מטוסי חיל האוויר" - ללא מירכאות וללא הסתמכות על מקורות זרים. בעמוד 3 של העיתון חזרה הזהירות המקובלת: הכותרת היא 'באזור "ההפצצה" רואים את הבורות', ומעליה מצוין כי זהו "האזור בסוריה שבו, לפי פרסומים זרים, תקפה ישראל". זהירות דומה ננקטה בידיעה המקבילה באתר האינטרנט של העיתון, ynet, שבו הכותרת כוללת מירכאות 'בלעדי: שליח ynet באתר "הפעולה בסוריה"'.

ב-2 באוקטובר 2007 התירה הצנזורה הצבאית בישראל לפרסם שאכן הייתה תקיפה בסוריה, אך המשיכה לאסור פרסום כל פרט נוסף על התקיפה[58]. הצנזורית הראשית, סימה וואקנין-גיל, הביעה כעבור מספר חודשים חרטה על החלטתה זו, וכינתה אותה "החלטה נכונה מקצועית, אבל לא חכמה"[59].

בריאיון לתוכנית "לונדון וקירשנבאום" ב-23 בינואר 2008, שיבח השר חיים רמון את תהליך קבלת ההחלטות, שקדם ל"מה שהיה בתחילת ספטמבר בסוריה". בתגובה לכך פנתה הצנזורה הצבאית לערוץ 10 בטענה שבשידור דברים אלה, השר רמון וערוץ 10 עברו על החוק[60].

ב-27 בינואר 2008 דיווח הפרשן שלום ירושלמי ב"מעריב": "ביום ראשון לפני שבועיים מצאתי את עצמי יושב בקריה בתל אביב, יחד עם יואב צור, עורך רשת המקומונים של מעריב, בבירור עם ראשי הצנזורה, בעטיו של טור שפרסמתי בעמודים אלה ובעיתון "כל הזמן" אודות הפעולה בסוריה בתחילת ספטמבר"[61].

ב-13 באוגוסט 2010 רמז העיתונאי יוסי מלמן ב"הארץ" כי ראש הממשלה אולמרט והרמטכ"ל גבי אשכנזי החליטו על המבצע בניגוד לדעתו של שר הביטחון ברק[62]. רמז דומה השמיע גם אולמרט עצמו, לאחר כחודש[63].

ב-14 בפברואר 2011 נכללה תקיפת חיל האוויר הישראלי בסוריה בסרטון תדמית שהוכן לכבוד פרישתו של אשכנזי[64]. הכללת הפעולה בסרטון נתפסה בכלי התקשורת כמעין נטילת אחריות על המעשה.

הוויכוח סביב שתיקת הממשל בישראל

השתיקה של אנשי הממשל בישראל בעניין פעולת חיל האוויר הישראלי בסוריה עוררה תגובות מעורבות באמצעי התקשורת בישראל. יש שהביעו סיפוק על עצם השתיקה, תוך הדגשת החידוש שבכך[65]. אחרים זעמו על שהצנזורה הצבאית קושרת את ידיהם של אמצעי התקשורת[21][66].

גם בכנסת התנהל ויכוח בסוגיה זו. ח"כ זהבה גלאון, מסיעת מרצ-יחד פנתה ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בדרישה שיורה לראש הממשלה, אהוד אולמרט, לדווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת על הפעולה בסוריה. יו"ר סיעתה של גלאון, ח"כ יוסי ביילין, אמר שהוא מצטער על פנייתה זו[67].

גנרל מייקל היידן, שהיה ראש ה-CIA בעת תקיפת הכור, אמר בראיון, שפורסם ביולי 2010, כי אין הצדקה להמשך שמירת הסודיות סביב תקיפת הכור, אף שהייתה לכך הצדקה בתקופה שלאחר התקיפה[68].

הפרסום הרשמי

סימן ההשמדה שהודבק על המטוסים שהשתתפו בתקיפה

ב-21 במרץ 2018 הותר לפרסום שישראל היא זו שתקפה והשמידה את הכור הגרעיני הסורי. כמו כן פורסמו פרטי התקיפה והשגת המודיעין על הכור. דובר צה"ל פרסם סרטונים המתעדים את רגע התקיפה וראיונות עם קצינים בכירים שהיו מעורבים במבצע[8].

לפרסום קדמה עתירה לבג"ץ להסיר את הצנזורה על המבצע ובעקבות המלצתו לעשות כן החליטה הצנזורה הצבאית להתיר את הפרסום, אם כי חלק מהפרטים נותרו חסויים[69].

ב-6 בספטמבר 2018 חשף חיל האוויר הישראלי את סמל המבצע - סימן ההשמדה (Kill mark) של הכור הגרעיני הסורי - שהודבק על המטוסים שהשתתפו בתקיפה, בדומה לתקיפת הכור הגרעיני בעיראק ב-1981. הסמל בצורת משולש המסמל תקיפת והשמדה מטרה קרקעית. צבעי הרקע הם אדום ושחור עם שני כוכבים ירוקים כצבעי דגל סוריה ובמרכז המשולש סמל אזהרה על קרינה רדיואקטיבית שמסמל שהמטרה שהושמדה הייתה כור גרעיני[70].

עדויות של קציני צה"ל שהיו מעורבים בתכנון וביצוע התקיפה

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תקיפת חיל האוויר הישראלי בסוריה (2007)

הערות שוליים

  1. ^ כל הפרטים על מבצע הפצצת הכור הסורי, באתר דובר צה"ל, 21 במרץ 2018.
  2. ^ N. Koreans Taped At Syrian Reactor הוושינגטון פוסט, 24.4.08.
  3. ^ 3.0 3.1 nrg מעריב, דיווח: הכור שהופצץ בסוריה סייע לגרעין האיראני, באתר nrg‏, 21 ביוני 2008
  4. ^ יוסי מלמן, איראן מימנה את בניית הכור הגרעיני שהופצץ בסוריה, באתר הארץ, 20 במרץ 2009
  5. ^ חדשות 2, ‏"כך השמידה ישראל את הכור הגרעיני בסוריה", באתר ‏מאקו‏‏, ‏2 בנובמבר 2009‏
  6. ^ שלמה גזית, הבחירה הקשה
  7. ^ יוסי מלמן, ‏רפורמה בהליך היציאה למלחמה: "שינינו באופן מהותי את הקבינט", באתר מעריב אונליין, 18 באוגוסט 2017.
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 נעם גיל, בכל זאת הפצצנו למרות הכול, באתר ynet, 21 במרץ 2018.
  9. ^ אתר למנויים בלבד עמוס הראל, אלוף בן, סוף לעמימות: כך תקפה ישראל את הכור גרעיני בסוריה ב-2007, באתר הארץ, 21 במרץ 2018
  10. ^ 10.0 10.1 יוסי מלמן, דן רביב, השמדת הכור הסורי: הסיפור שלא סופר, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2012.
  11. ^ גל פרל פינקל, "לרמטכ"ל יש שני מבחנים: אחד – הפעלת הכוח, שני – בניין הכוח", הבלוג על הכוונת, ‏ 24 בפברואר 2021.
  12. ^ גל פרל פינקל, העימות בין ישראל לאיראן במגמת הסלמה, באתר "זמן ישראל", 4 במרץ 2021.
  13. ^ תקיפת הכור הסורי - הסרט המלא, youtube
  14. ^ מאיה הורודניצ'אנו‏, עמנואל השתתף בתקיפת הכור בסוריה - ונהרג בתאונה 3 שנים אחר כך, באתר וואלה!‏, 22 במרץ 2018
  15. ^ אלישע בן קימון, הנווט שתקף את הכור נהרג בטיסת אימונים, באתר ynet, 22 במרץ 2018
  16. ^ אטילה שומפלבי, היה כור ואיננו עוד
  17. ^ גל פרל פינקל, "אנחנו צריכים לתקוף הלילה", מקור ראשון, ‏ 27 במרץ 2020.
  18. ^ נועם אמיר, הותר לפרסום: כך השמידה ישראל את הכור הגרעיני בסוריה, באתר ערוץ 20, 21 במרץ 2018
  19. ^ Fulghum, David A. (27 בנובמבר 2007). "U.S. Electronic Surveillance Monitored Israeli Attack On Syria". World Security Network. ארכיון מ-2014-02-07. נבדק ב-7 בפברואר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ סוכנויות הידיעות, סוריה: הברחנו מטוס ישראלי שחדר לתחומנו, באתר ynet, 6 בספטמבר 2007
  21. ^ 21.0 21.1 עמית יולזרי, שתיקה או השתקה?, באתר nrg‏, 9 בספטמבר 2007
  22. ^ Assad sets conference conditions, BBC
  23. ^ AP, שר החוץ הסורי: הפרטים על התקיפה - המצאה, באתר ynet, 2 באוקטובר 2007
  24. ^ "כל הזמן" (רשת מקומוני "מעריב"), 28.12.07 (פורסם גם באתר nrg)
  25. ^ שירות "הארץ", ראש הסי-איי-אי: השמדנו את הכור הגרעיני בסוריה בסיוע מדינה נוספת, באתר הארץ, 18/09/2008 (המקור באנגלית)
  26. ^ רויטרס, בוש: אולמרט ביקש שנתקוף בסוריה - ופעל בעצמו, באתר ynet, 6.11.2010
  27. ^ סוריה: ישראל שתלה אורניום באתר שהופצץ בדיר אזור, באתר הארץ, 4.3.2010
  28. ^ סוכנויות הידיעות, סבא"א: המתקן שהופצץ בסוריה היה כור גרעיני, באתר nrg‏, 28 באפריל 2011
  29. ^ אתר למנויים בלבד ברק רביד, דיווח: סוריה בונה בחשאי מתקן גרעיני בסיוע קוריאה הצפונית ואיראן, באתר הארץ, 10 בינואר 2015 (המקור באנגלית)
  30. ^ רועי נחמיאס, אסד: חיזבאללה ניצח, ישראל היא אויב שנוא, באתר ynet, 15 באוגוסט 2006
  31. ^ חנן גרינברג, מטוס סורי נעלם מהמכ"ם - וצה"ל הזניק מטוסי קרב, באתר ynet, 22 בספטמבר 2007
  32. ^ עמוס הראל, בפעם השלישית: מטוסי קרב הוזנקו לעבר הגבול הסורי, באתר הארץ, 27.9.07
  33. ^ מסמך סודי אמריקאי: "ישראל חיסלה את הגנרל הסורי מוחמד סולימאן", מעריב השבוע, 15 ביולי 2015.
  34. ^ יואב שטרן וברק רביד, טורקיה: נמצאו בשטחנו מכלי דלק השייכים למטוסים שתקפו בסוריה, באתר הארץ, 8.9.07
  35. ^ יואב שטרן ואסף אוני, סוריה: השתיקה הישראלית ראויה, באתר הארץ, 9.9.07
  36. ^ סי אן אן: ישראל תקפה נשק איראני בסוריה, באתר ynet, 11 בספטמבר 2007
  37. ^ ברק רביד ויואב שטרן, דיווח בארצות הברית: היעד לתקיפה - מתקן גרעיני, באתר הארץ, 15.9.07
  38. ^ סוכנויות הידיעות, קוריאה הצפונית: ישראל הפרה הריבונות של סוריה, באתר ynet, 11 בספטמבר 2007
  39. ^ קלינטון: "תומכת בפעולה הישראלית בסוריה", באתר הארץ, 27.9.07
  40. ^ Israel Struck a Nuclear Project in Syria, Analysts Say , NY Times, 14.10.07
  41. ^ דיווח: סוריה מודה לראשונה כי ישראל תקפה כור גרעיני, באתר הארץ, 17.10.07
  42. ^ האו"ם: דברי נציג סוריה על הגרעין - טעות תרגום, באתר הארץ, 18.10.07
  43. ^ דיווח: לישראל היתה חפרפרת במתקן הסורי, באתר ynet, 20 באוקטובר 2007
  44. ^ "סיירת מטכ"ל אספה חומר גרעיני בסוריה", באתר ynet, 23 בספטמבר 2007
  45. ^ שמואל רוזנר, למרות התצלומים, סוריה מכחישה כי הותקף כור, באתר הארץ, 24.10.2007
  46. ^ Yet Another Photo of Site in Syria, Yet More Questions, הניו יורק טיימס, 27.10.2007
  47. ^ רויטרס, סוכנות הגרעין: נדרש עוד מידע על האתר בסוריה, באתר ynet, 31 באוקטובר 2007
  48. ^ יוסי מלמן, מקום להרכיב בו פצצה, באתר הארץ, 22.11.2007
  49. ^ יוסי מלמן, הפרופ' אבן: טעיתי בקביעתי שישראל לא הפציצה כור בסוריה, באתר הארץ, 27.04.2008
  50. ^ Syria got N. Korea help for N-facility
  51. ^ רונן ברגמן ורונן סולומון, תוכנית האטום של אסד, מוסף 7 ימים, "ידיעות אחרונות", 4/4/2008
  52. ^ N.Koreans may have died in Israel raid in Syria: NHK
  53. ^ הודעה לעיתונות של הבית הלבן, 24.4.2008
  54. ^ מסמך אמריקני: ישראל תקפה את הכור בסוריה, באתר ynet, 24.12.2010
  55. ^ אטילה שומפלבי, פרץ: "אם הייתה גיחה - היא הייתה הכרחית", באתר ynet, 7 בספטמבר 2007
  56. ^ nrg מעריב, נתניהו: בירכתי את אולמרט על הפעולה בסוריה, באתר nrg‏, 19 בספטמבר 2007
  57. ^ אריק בנדר, "שיקמנו ההרתעה מול סוריה", באתר nrg‏, 16 בספטמבר 2007
  58. ^ עומר כרמון, הותר לפרסום: ישראל תקפה בסוריה, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 2 באוקטובר 2007
  59. ^ אורי בלאו, חבורת סוד מוחלט בהחלט, באתר הארץ, 22.03.08
  60. ^ עידן יוסף, רמון וערוץ 10 הפרו חוק בפרסום החלטות המבצע בסוריה, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 24 בינואר 2008
  61. ^ שלום ירושלמי, הפוליטיזציה של הצנזורה, באתר nrg‏, 27 בינואר 2008
  62. ^ יוסי מלמן, נאום שלא שמענו השבוע - גבי אשכנזי: "עוד תשמעו ממני", באתר הארץ, 13/08/2010
  63. ^ ברק רביד ויהונתן ליס, רה"מ לשעבר אהוד אולמרט רומז: אהוד ברק ניסה לסכל פעולות ביטחוניות רגישות, באתר הארץ, 19/09/2010
  64. ^ אנשיל פפר, בטקס הפרידה מאשכנזי: גם התולעת האיראנית והכור הסורי, באתר הארץ, 14 בפברואר 2011
  65. ^ מתי גולן, הצלחה צבאית ושמה שתיקה?, באתר MSN (המצטט מגלובס)
  66. ^ גדעון לוי, ותודה ל"וואשינגטון פוסט", באתר הארץ, 16.9.07
  67. ^ "לא ייתכן שלא תהיה בקרה של הכנסת על פעולות צה"ל", באתר של "רשת 13", 17 בספטמבר 2007 (במקור, מאתר "nana10")
  68. ^ אמיר אורן, ראש ה-CIA לשעבר: אין עוד הצדקה לסודיות סביב תקיפת הכור הסורי, באתר הארץ, 9.7.2010
  69. ^ "מעריב השבוע", 21 במרץ 2018. המהדורה המודפסת, עמ' 12.
  70. ^ אילי פארי ונופר בליט, ‏סומנו מטוסי הקרב שתקפו את הכור הסורי, באתר חיל האוויר הישראלי, 7 בספטמבר 2018.


איראןאיראן הסכסוך האיראני-ישראלי Flag of Israel (bordered).svg
גופים מעורבים Flag of Israel (bordered).svg ישראל (Mossad seal.svg המוסד • Badge of the Israel Defense Forces.new.svg צה"ל) • איראןאיראן איראן (Seal of the Army of the Guardians of the Islamic Revolution.svg משמרות המהפכה האסלאמית • חזבאללהחזבאללה חזבאללה • חמאסחמאס חמאס • הג'יהאד האסלאמי הפלסטיניהג'יהאד האסלאמי הפלסטיני הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני)
פעולות טרור נגד ישראל הפיגועים בקופנהגן (1985) • הפיגוע בשגרירות ישראל בארגנטינה (1992) • הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בארגנטינה (1994) • פרשת טננבוים (2000) • הפיגוע באוטובוס בנמל התעופה בורגס (2012)
מערכות בין גופי הפרוקסי המערכה ברצועת הביטחון • סכסוך ישראל חזבאללה בשנים 2000–2006 • מלחמת לבנון השנייה (2006) • סכסוך ישראל-חזבאללה לאחר מלחמת לבנון השנייה (2006–היום) • תקיפת הכור הגרעיני בסוריה (2007) • מבצע עופרת יצוקה (2008–2009) • מבצע ארבעת המינים (2009) • מבצע חוק ברזל (2011) • הסכסוך האיראני-ישראלי במהלך מלחמת האזרחים בסוריה (2012–היום)
תקריות עימות ישירות התקיפה הישראלית בסודאן (2009) • תקיפת מפעל התחמושת "ירמוך" בסודאן (2012) • התקיפה האווירית בגבול ישראל-סוריה (ינואר 2015) • העימות האווירי בין ישראל לסוריה ואיראן (פברואר 2018) • תקיפת שדה התעופה T-4 (אפריל 2018) • תקיפת מחסני התחמושת האיראניים בסוריה (אפריל 2018) • מבצע בית הקלפים (מאי 2018) • תקיפת ספינת הביון האיראנית (2021) • המערכה הימית בין ישראל לאיראן
תוכנית הגרעין האיראנית הסכם הגרעין (הסכם ז'נבה, הסכמות לוזאן) • ההתנגדות לתוכנית הגרעין האיראנית • נאום בנימין נתניהו בקונגרס האמריקאי (2015) • השגת מסמכי תוכנית הנשק הגרעיני של איראן וחשיפתם (2018) • חשיפת קיומו של מחסן גרעין סודי ברובע טוקוזאבאד בטהראן (2018) • החבלה במפעל הצנטריפוגות בנתנז (2021)
Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=תקיפת_הכור_הגרעיני_בסוריה&oldid=2085730"