רבי שמריהו יוסף קרליץ
רבי שמריהו יוסף קרליץ (תרי"ב, 1852 - כ"א באייר תרע"ו, 1916) היה רבה של קוסובה (כיום בבלארוס) במשך שלושים וארבע שנים; אביו של החזון איש ואבי משפחת קרליץ שהצמיחה מתוכה רבנים וגדולי תורה ידועים.
קורותיו
שמריהו יוסף קרליץ נולד בקוסובה, שם התגורר אביו רבי שמשון קרליץ, וכן כמה מצאצאי רבי אריה לייב הלוי אפשטיין, בעל "הפרדס", שהיה מאבות משפחתו. בשנת תרל"ד (1874) נישא לראשה-לאה, בתו הבכורה של קרוב משפחתו הרב שאול קצנלבוגן, רבה של קוסובה[1]. בשנת תרמ"ב (1882) עזב חותנו את הרבנות בקוסובה לטובת הרבנות בקוברין, והרב קרליץ התמנה תחתיו כרבה של קוסובה. נהג להשיב על שאלות בהלכה שהופנו אליו על ידי יהודי האזור, אך בענוותנותו הקפיד להוסיף בסופן כי "הלכה למעשה יש לשאול בזה את פי גדולי הדור".
הקים בקוסובה ישיבה לצעירים בראשותו, ובין תלמידיו היה בנו אברהם ישעיהו. בשנת תרע"א (1911), כחמש שנים לפני פטירת רבי שמריהו יוסף קרליץ, יצא לאור ספרו הראשון של בנו אברהם ישעיהו שנשא את השם "חזון איש". הספר יצא בעילום שם, אולם האב היה מהיחידים שידעו את זהות המחבר.
רבי שמריהו יוסף קרליץ הנהיג את קהילתו עד לפטירתו בשנת תרע"ו. הימים היו ימי מלחמת העולם הראשונה, ובנו החזון איש נאלץ לגלות למינסק ולא השתתף בהלווית אביו. אשתו, ראשה לאה קרליץ, עלתה בשנות ה-30 לארץ ישראל. נפטרה בי"ט בחשוון תש"א (1940) ונקברה בבית הקברות בהר הזיתים.
חיבוריו
- בשנת תרנ"ב (1892) פרסם את הקונטרס גבעת שאול ובו דברי הספד על חותנו.
- בשנת תרע"ד (1914), שנתיים לפני פטירתו, הוציא את הספר בית התלמוד ובו ביאור למשנה של מסכת חולין.
צאצאיו
ערך מורחב – משפחת קרליץ
לרבי שמריהו-יוסף ולראשה-לאה קרליץ נולדו חמישה עשר ילדים, אולם שישה מהם לא האריכו ימים ונפטרו בחייו. בניו וחתניו התפרסמו כגדולי תורה בליטא ובארץ ישראל.
| תקופת חייו של רבי שמריהו יוסף קרליץ על ציר הזמן |
|---|
 |
הערות שוליים
- ↑ היה סבו - אבי אמו - של פרופ' שאול ליברמן, שנקרא על שמו.