סרחניים
 סרחניים
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | פרוקי רגליים |
| מחלקה: | חרקים |
| סדרה: | פשפשאים |
| תת־סדרה: | פשפשים |
| משפחה: | סרחניים |
| שם מדעי | |
 Cydnidae
| |
הסַּרְחָנִיִּים[1] היא משפחה בעלת תפוצה עולמית של תת-הסדרה פשפשים. המשפחה מונה כ-750 מינים ב-120 סוגים, בישראל ידועים 33 מינים. בדומה לרבים מהפשפשים הסרחניים הם בעלי בלוטות ריח מפותחות, אשר משמשות בין השאר להגנה. בעונת הרבייה, מינים אחדים כגון הסרחן שחור-כנף נמשכים בהמוניהם למקורות תאורה וריכוזם הגדול מפיץ ריח שאינו נעים, ומכאן נגזר שמם בעברית.
גודל המינים נע בין 1.5 ל-16 מ"מ, גופם שחור, חום או אדום, לעיתים עם עיטורים לבנים או ברק מתכתי. המחוש בעל 4 או 5 פרקים אשר בזמן מנוחה מכונסים מתחת לגוף. רבים מהמינים מעבירים את חייהם מתחת לקרקע וניזונים מחלקי צמח תת-קרקעיים כגון שורשים, לשם כך הם מצוידים ברגלי חפירה בעלות זיפים קשים. עם זאת קיימים מינים כגון אלו השייכים לשבט Sehirini אשר ניזונים מחלקי צמח עיליים. בתת-המשפחה Garsauriinae מינים ניזונים ומתגוררים תחת קליפות עצים, בתת-המשפחה Amnestinae קיימת סימביוזה עם נמלים. כמה מהמינים השייכים לתת-המשפחה Cydninae ניזונים מזרעים.
מינים בולטים בישראל (רשימה חלקית)
- תת-משפחה Cephalocteinae
- שבט Cephalocteini
- תת-משפחה Cydninae
- שבט Cydnini
- סרחן אוכמני Cydnus aterrimus
- שבט Geotomini
- סרחן חום Macroscytus brunneus
- שבט Cydnini
- תת-משפחה Sehirinae
- שבט Amaurocorini
- שבט Sehirini
- סרחן שחור-כנף Canthophorus melanopterus
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ אנציקלופדיה החי והצומח של ארץ ישראל, 1985. כרך 3 - חרקים, עמוד 117
- ↑ History of Insects עמוד 152
- ↑ 1
, אך הם הפכו נפוצים יותר רק בתור הקרטיקון בעקבות שינויים פאוניסטים[2]. מבין כלל מאובני הפשפשים, הסרחניים נפוצים במיוחד ביחידת הפלאוגן והם מאובני הפשפשים הנפוצים ביותר במקבצי פצלים מתור השלישון, אך כמעט שאינם מופיעים בתוך ענבריםשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: 1 וגם 2=1.Thomas, Donald B., 1994ץ Fossil Cydnidae (Heteroptera) in the Dominican Amber [http://www.jstor.org/discover/10.2307/25010092?uid
2129&uid
2&uid70&uid
4&sid=21103363840121 אתר jstor]