אריח על גבי לבנה
אָרִיחַ עַל גַּבֵּי לְבֵנָה (שם מלא: אריח על גבי לבנה ולבנה על גבי אריח) הוא השם שנתנו חז"ל[1] לצורת הכתב שבה נכתבות חלק מהשירות בתנ"ך.
דרשת רבי שילא איש כפר תמרתא (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ט"ז עמוד ב') נותנת טעם לשינוי צורת הכתיבה בין השירות השונות: ”דרש רבי שילא איש כפר תמרתא: כל השירות כולן נכתבות אריח על גבי לבינה ולבינה על גבי אריח, חוץ משירה זו ומלכי כנען, שאריח על גבי אריח, ולבינה על גבי לבינה. מאי טעמא? שלא תהא תקומה למפלתן”.
בצורה זו המילים מסודרות כך ששורה אחת מופרדת ברווח לשלושה חלקים, כששני החלקים הקיצוניים מורכבים ממילה אחת בלבד, ושורה שנייה מופרדת ברווח לשני חלקים. בצורה כזו[2]:
לאמר [****] אשירה לה' כי גאה גאה [****] סוס
ורכבו רמה בים [*********] עזי וזמרת יה ויהי לי
לישועה [******] זה אלי ואנוהו [*********] אלהי
מקור השם הוא בכך שבתקופת התלמוד 'אריח' היה שמה של מחצית ה'לבנה', וכנראה שהיה זה שמה של שיטת בנייה שהייתה נפוצה אז, וכך יש קווי דמיון בין צורת בנייה זו לסדר בה מסודרות השורות בשירות.
בצורה זו מופיעות השירות הבאות:
קיימים דיונים בספרות חז"ל על כשרות הכתיבה בדיעבד באופן הפוך (כתיבה רגילה במקום אריח על גבי לבנה, או כתיבת אריח על גבי לבנה במקום כתיבה רגילה)[5]
אריח על גבי אריח
צורה נוספת היא "אריח על גבי אריח ולבנה על גבי לבנה". כך[6]:
איש[.**************************] ואת
פרשנדתא [,********************] ואת
דלפון [*************************] ואת
אספתא [,**********************] ואת
פורתא [,***********************] ואת
בצורה זו מופיעות:
הערות שוליים
- ↑ תלמוד בבלי מסכת מגילה דף טז עמוד ב
- ↑ שירת הים, ספר שמות, פרק ט"ו.
- ↑ ספר שמות, פרק ט"ו
- ↑ ספר שופטים, פרק ה'
- ↑ מסכת מנחות דף לא עמוד ב; מסכת סופרים פרק א הלכה יא
- ^ 6.0 6.1 מגילת אסתר, פרק ט', פסוקים ז'-ט'
- ↑ ספר דברים, פרק ל"ב, פסוקים א'-מ"ג
- ↑ ספר יהושע, פרק י"ב, פסוקים ט'-כ"ד
- ↑ ספר שמואל ב', פרק כ"ב, פסוקים ב'-נ"א. כך מופיעה השירה בכתר ארם צובא