חסן השני, מלך מרוקו
 | |||||
| חסן השני בביקור בארצות הברית, 1983 | |||||
| לידה |
9 ביולי 1929 רבאט, מרוקו | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 23 ביולי 1999 (בגיל 70) | ||||
| מדינה |
 מרוקו | ||||
| שושלת עלווית | |||||
|
| |||||
|
| |||||
מולאי חסן השני (בערבית: الحسن الثاني; 9 ביולי 1929 – 23 ביולי 1999) היה מלך מרוקו בשנים 1961–1999, והמלך העשרים ואחד בשושלת העלווית המולכת במרוקו מאז אמצע המאה ה-17. הוא אביו של מלך מרוקו הנוכחי מוחמד השישי.
ביוגרפיה
נולד ברבאט, רכש השכלה מערבית, וסיים לימודי תואר שלישי במשפטים באוניברסיטת בורדו שבצרפת. פעל רבות, עם אביו מוחמד החמישי, לשחרור ארצו משלטון החסות הקולוניאליסטי הצרפתי. בין השנים 1955–1953 הוגלה על ידי הצרפתים לקורסיקה יחד עם משפחתו. לאחר שובם מהגלות, מונה חסן בשנת 1956 על ידי אביו לראש המטה הכללי של הצבא המלכותי של מרוקו.
ב-26 בפברואר 1961, בעקבות פטירתו של אביו, הוכרז חסן השני למלך מרוקו והוכתר רשמית ב-3 במרץ 1961. בשנות ה-70 ניצל חסן משני ניסיונות התנקשות. בתקופת המלחמה הקרה נטה חסן לתמוך במערב ובארצות הברית על חשבון ברית המועצות. האמריקאים סייעו לחסן לארגן ולאמן את הכוחות המזוינים במדינה. מסוף שנות ה-60 ועד סוף שנות ה-70 כבשה מרוקו מחדש את אזור סהרה המערבית. המתיחות באזור הביאה לפגיעה ביחסי המדינה עם שכנותיה אלג'יריה ומאוריטניה.
חסן ישב על כס-המלוכה במשך 38 שנה, עד מותו ב-23 ביולי 1999 בגיל 70. הוא הוחלף בידי בנו, מוחמד השישי.
גישתו ליהודים ולישראל
חסן התבלט ביחסו הסובלני כלפי הקהילה היהודית במרוקו (בהמשך למדיניותו של אביו מוחמד החמישי) ובקריאותיו ליהודים להשאר במדינה. הוא ניהל קשרי ידיות ענפים עם רבה של מרוקו שלום משאש. למרות זאת, הוא לא הצליח למנוע את האווירה העממית האנטי-יהודית שהתקיימה במדינה בשנות ה-60 לאחר הצטרפות המדינה לליגה הערבית ב-1958, וביתר שאת לאחר מלחמת ששת הימים ואשר הביאה לעלייתם לישראל של מרבית היהודים שנותרו. חסן תמך בפיוס ובפשרה בסכסוך הישראלי-ערבי, וקשרים גלויים וסודיים התקיימו בינו לבין ממשלת ישראל, גם בטרם כינון היחסים הדיפלומטיים בין המדינות בשנת 1995. הוא סייע ותיווך בין הצדדים בהסכם השלום בין ישראל למצרים ובמשא המתן בין ישראל לפלסטינים.
קישורים חיצוניים
| הקודם: מוחמד החמישי |
מלכי מרוקו | הבא: מוחמד השישי |
