חרגוליים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־02:54, 6 בפברואר 2019 מאת עמוס חדד (שיחה | תרומות) (ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המונח "חרגול" מפנה לכאן. לערך העוסק בהוצאת ספרים, ראו חרגול הוצאה לאור.
קריאת טבלת מיוןחרגול
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: פרוקי רגליים
מחלקה: חרקים
סדרה: חגבאים
משפחה: חרגוליים
שם מדעי
Tettigoniidae

חרגוליים (שם מדעי: Tettigoniidae), היא משפחה של חרקים בעלי גלגול חסר השייכת לסדרת החגבאים ומונה יותר מ-6,000 מינים. הגדול שבהם נקרא סגה.

חרגול צעיר בכרמל

מראה

החרגולים ניכרים ברגליהם האחוריות הארוכות והדקות המשמשות לניתור ובמחושיהם הדקים, הארוכים יותר ממחצית אורך גופם. מחושים אלו הם הסימן החיצוני הבולט ביותר המבדיל בין החרגולים לחגבים. לבני משפחת החרגולים מגוון צורות וצבעים המותאם לסביבתם ומאפשר להם להתחפש ולהסוות עצמם כך שיתמזגו בסביבתם.

תעופה

לחרגולים שני זוגות כנפיים. כנפיהם העליונות הנוקשות והישרות נקראות כנפי חפיה משום שהן חופות על שתי הכנפיים התחתונות הקרומיות הגמישות שהן כנפי תעופה. הכנפיים מנוונות אצל רוב החרגולים שוכני הקרקע.

תזונה

מרבית החרגולים ניזונים מתזונה מעורבת אך יש ביניהם צמחוניים גמורים ויש הטורפים חרקים קטנים.

השמעת קולות

זכרי החרגולים משמיעים קולות למשיכת הנקבות אליהם. בדומה לצרצר הם עושים זאת על ידי חיכוך כנפי החפיה זו בזו. היכולת להפיק קולות נשמרת גם אצל רוב המינים בעלי כנפיים מנוונות. איברי השמע של החרגולים, כמו של הצרצרים, נמצאים בשוקי רגליהם הקדמיות.

רבייה

החרגוליים, כשאר החגבאים, מתפתחים בדרך של גלגול חסר - שלב הגולם אינו קיים אצלם ומן הביצים שמטילה הנקבה בקרקע בוקעים חרקים הדומים בצורתם לבוגרים פרט להיותם חסרי כנפיים. דרגות צעירות אלה קרויות נימפות. לנקבה צינור הטלה ארוך ופחוס בצורת חרב כפופה. בעזרת צינור ההטלה היא מחדירה את הביצים לרקמות צמחים או לאדמה.

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

21971338חרגוליים