יהדות קפריסין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־03:17, 14 בדצמבר 2017 מאת לב רחב (שיחה | תרומות) (ייבוא מוויקיפדיה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כתובה מקפריסין

יהדות קפריסין היא קהילה יהודית עתיקת יומין המתקיימת לסירוגין באי קפריסין שבים התיכון.

היסטוריה

היהודים הראשונים ישבו באי כבר בתקופת בית תלמי. ישנן עדויות לישיבת יהודים באי כבר במאה ה-2 לפנה"ס, ואף נמצאו מטבעות שבהם השתמשו בתקופת שלטון החשמונאים בארץ ישראל, דבר המעיד על קשר כלשהו, כלכלי בכל אופן, בין קפריסין לארץ ישראל. המלך הורדוס קיבל מקפריסין תמלוגים ממכרות הנחושת שבשטחה.

יהודי קפריסין לקחו חלק במרד התפוצות בשנים 115-117. המרד דוכא, כל הקהילה היהודית הושמדה ונאסר על יהודים להתגורר בקפריסין. הכעס על היהודים באותה עת היה חריף כל כך עד שאם בטעות נקלע יהודי מספינה טרופה לאי, היו נוהגים להוציאו להורג. איסור ישיבת היהודים באי היה תקף במשך מאה שנים בקירוב ולקראת סוף המאה ה-2 או תחילת המאה ה-3 חזרו היהודים לאי.

היהודים בניקוסיה בפרט, ובקפריסין בכלל, נהנו משגשוג כלכלי שנמשך שנים רבות. במאה ה-14 הם הוכרחו לשאת את אות הקלון.

בשנת 1571 כבשו הטורקים את קפריסין מידי ונציה ומיד החלו ליישב את האי ב"אנשים שאפשר לסמוך עליהם". הטורקים ניסו ליישב באי יהודים והחליטו להביא לשם-כך מאות משפחות יהודיות עשירות מארצות האזור כמו יוון. הרעיון לא צלח והיהודים שהוגלו לשם על-כורחם מצפת ומיוון שבו עד מהרה על עקבותיהם.

באמצע המאה ה-19, לא התירו ליהודים להתגורר באי.[1] הרצל, בין הצעותיו ליישוב יהודים, הציע ליישב יהודים בקפריסין, אך מכיוון שהתושבים התנגדו, לא הסכימו הבריטים ששלטו באי ליישב בו יהודים.

בתקופת מלחמת העולם השנייה נמלטו פליטים יהודים רבים מגרמניה לקפריסין. בין השנים 1946-1948 שלחו שלטונות בריטניה את כל המעפילים היהודים שניסו להיכנס לארץ ישראל לקפריסין ובמחנות המעצר היו בעת פירוקם כ-52,000 יהודים, שהיו הראשונים שעלו לארץ ישראל.

הקהילה כיום

אחרי הקמת מדינת ישראל הפך האי קפריסין למוקד תיירות ונופש לישראלים רבים.

הקהילה היהודית מונה קרוב ל-1,500 נפשות. במקום פועלים בית כנסת, מקווה טהרה ומרכז יהודי. בחודש ספטמבר 2005 מונה שליח חב"ד הרב אריה זאב רסקין לרבה הראשי של קפריסין.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • יוסי בן-ארצי, אי קרוב-רחוק: התיישבות יהודית חקלאית בקפריסין 1939-1883, רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, 2015

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ויליאם פראנסיס לינטש, מסע מחקר אל הירדן וים המלח, עמ' 72.


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0