יהדות מונקו
יהדות מונקו היא קהילה יהודית ותיקה באופן יחסי, אשר ממוקמת במדינה מונקו. יש המאמינים כי התחילה בסביבות שנת ה-1000 לספירה. לפני השואה, יהדות מונקו הייתה קטנה מאוד, ומנתה כ-300 נפשות.[1] במהלך מלחמת העולם השנייה, הנפיקה ממשלת הנסיך של מונקו תעודות זהות מזויפות לתושביה היהודים, על מנת להגן עליהם מפני גירושם לגטאות ולמחנות ריכוז.[2] לואי השני, נסיך מונקו, סירב לפטר עובדי מדינה יהודים והגן על אדוארד דה רוטשילד, חבר בענף הצרפתי של משפחת רוטשילד, מפני גירוש.[3] עם זאת, משטרת מונקו עצרה והסגירה לנאצים 42 פליטים יהודים ממרכז אירופה.[1] 60 יהודים נעצרו בין 27 ל-28 באוגוסט 1942, ו-90 בסך הכול נעצרו על פי אלגעמיינער זשורנאל.
ב-1948, האגודה "Cultuelle Israelite de Monaco" נוסדה והייתה אגודה רשמית של הקהילה היהודית של מונקו, והיא סיפקה לקהילה בית כנסת, בית ספר עברי וחנות מזון כשר.[2] כיום, יהדות מונקו מורכבת בעיקר מפנסיונרים מצרפת ומבריטניה, ויש גם אוכלוסייה קטנה של יהודים צפון אפריקאים וטורקים.[4]
בעוד שכיום כמעט ואין אזרחים יהודים במונקו, כ-1,000 גולים יהודים מהווים כ-2.86% מכלל תושבי מונקו.[5] המשמעות היא שמונקו היא המדינה עם אחוז היהודיים הגבוהה ביותר חוץ מישראל. בשנת 2017 הסתיימה בעיר מונקו בניית בית הכנסת אדמונד ספרא.
למונקו יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל.[2]
מלחמת העולם השנייה וההתנצלות
באוגוסט 2015, הנסיך אלברט השני התנצל על כך שמונקו גירשה יהודים למחנות הריכוז של גרמניה הנאצית. באותה הזדמנות, הנסיך חשף אנדרטה שהוקדשה ליהודי מונקו שגורשו; האנדרטה ניצבת בבית הקברות של מונקו (אנ').[6]
בית הכנסת אדמונד ספרא
ערך מורחב – בית הכנסת אדמונד ספרא
בית הכנסת אדמונד ספרא (נקרא גם: בית הכנסת של מונקו; בצרפתית: Synagogue de Monaco) הוא בית כנסת הממוקם ב-15 Avenue de la Costa במונטה קרלו, מונקו. הוא מופעל על ידי האגודה Association Culturelle Israelite de Monaco (ACIM) שהיא האגודה הרשמית של הקהילה היהודית של מונקו.
בית הכנסת הוקם על ידי ז'אן-בטיסט כומר (אנ') והקמתו הושלמה בשנת 2017 לאחר שנה וחמישה חודשים.[7] בית הכנסת נחנך במרץ 2017 בטקס בהשתתפות אלבר השני, נסיך מונקו ועליזה בן-נון, שגרירת ישראל בצרפת ומונקו.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Michael Curtis, Verdict on Vichy: Power and Prejudice in the Vichy France Regime, Arcade Publishing, 2002, מסת"ב 978-1-55970-689-6. (באנגלית)
- ^ 2.0 2.1 2.2 Monaco Virtual Jewish History Tour | Jewish Virtual Library, www.jewishvirtuallibrary.org
- ^ Monaco, European Jewish Congress (ב־American English)
- ^ The Jewish Community of Monaco, web.archive.org, 2007-10-09
- ^ Bureau of Public Affairs Department Of State. The Office of Electronic Information, Monaco, 2001-2009.state.gov, 2008-09-19 (באנגלית)
- ^ Prince Albert of Monaco Apologizes for Nazi Deportation of Jews, The Forward, 2015-08-28 (באנגלית)
- ^ Synagogue, JB Pastor & Fils - Monaco (ב־American English)
| יהדות אירופה | ||
|---|---|---|
| מדינות | אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה (סיציליה) • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בלגיה • בלארוס • בוסניה והרצגובינה • בריטניה (גיברלטר • סקוטלנד) • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הולנד • הונגריה • צ'כיה • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונקו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סלובניה • סלובקיה • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צרפת (קורסיקה) • קפריסין • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ • טורקיה • יהדות אשכנז • ספרד • קטלוניה • ברית המועצות • יוגוסלביה • גליציה • יהדות מזרח אירופה | 
|
| מדינות שההכרה בהן מוגבלת | אבחזיה • אג'ריה • קוסובו • צפון קפריסין • דרום אוסטיה • טרנסניסטריה • נגורו קרבא | |
