יהדות הולנד

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הכניסה לבית הכנסת באנסחדה (צולם ב-ה'תשס"ה)

התעודה הראשונה על אודות הקהילה היהודית של הולנד מתוארכת למאה השמינית לאלף החמישי. בימי הביניים היו בה מספר קטן של יהודים שהספרות ההולנדית מאותה תקופה מבטאת שנאה אליהם.

המאה ה־17

במאה השלישית לאלף השישי נוסדו בה קהילות אנוסים, רובם מפורטוגל, שישבו באמסטרדם, רוטרדם, אלקמאר והארלם. באמסטרדם נוסדה קהילת נווה שלום ואף נבחר לה רב. בשנת ה'שע"ט החליטה הולנד שכל עיר תחוקק חוקים בנושא היהודים. לאחר מכן הגיעו יהודים אשכנזים להולנד בעיקר מגרמניה, פולין וליטא והקימו את קהילתם הראשונה בשנת ה'ש"ץ.

למרות שהוטלו מגבלות שונות על היהודים, הם הצליחו להגיע לעצמאות כלכלית מסוימת עד כדי כך שיהודים ספרדים היו בעלי מניות בחברת הודו המזרחית ההולנדית וליהודים היו עמדות חשובות בכמה ענפי כלכלה, בהם ענף היהלומים. עם הזמן אף נוצר מונופול יהודי בענף זה. בשנת ה'שפ"ו הקים הרב מנשה בן ישראל דפוס עברי באמסטרדם ולימים הייתה העיר למרכז הדפוס העברי. באותה עת היו הקהילות היהודיות בהולנד מרכז תרבות גדול בלימודי יהדות ולימודים כלליים.

במאה הרביעית לאלף השישי באו על הקהילה היהודית מספר משברים בין המתבוללים לאורתודוקסים, והמפורסמים שבהם היו פרשיות אוריאל דה קוסטה וברוך שפינוזה. כמו כן רבים מיהדות הולנד נתפסו לרעיונות המשיחיים של שבתי צבי.

ב-ה'תי"ז הכריז שליט הולנד שהיהודים הם נתינים שווי זכויות. לא הוסר הצורך להישבע שבועה נוצרית לשם הצטרפות לגילדות ולכן ההצטרפות המשיכה להיות מוגבלת ליהודים ומאותה סיבה לא יכלו להתמנות למשרות ציבוריות.

המאה החמישית והשישית לאלף השישי

במאה החמישית לאלף השישי הורע מצב היהודים, היקף המסחר שלהם הידרדר והם סבלו משלטון צרפת. 54% מיהודי אמסטרדם תוארו כאנשים שזקוקים לתמיכת הקהילה. ב־ה'תקנ"ו הוכרז שוויון זכויות ליהודי הולנד והשלטונות השתדלו לשלבם בחיי המדינה.

בשנת ה'תק"ע היו בהולנד 49,973 יהודים אשכנזים ו־5,000 יהודים ספרדים. המלך ויליאם ה-1 התעניין בקהילה היהודית ואף הוציא צווים שנגעו לענייניה הפנימיים. בתקופה זו עסקו רוב היהודים במסחר ואף בלט חלקם בין המשפטנים והסופרים וכן בשורות הסופרים והאומנים. ביחס לחינוך בתי-ספר יומיים, ילדים יהודים היו רק באמסטרדם ואף שם הספיקו לקלוט רק שליש מהילדים בגיל בית-ספר. נוסף לכך התקיימו גם מוסדות חינוך יהודי משלים בערים – אמסטרדם, רוטרדם והאג. גם בית המדרש הוותיק להכשרת רבנים המשיך בפעולתו והיו לו כמה עשרות תלמידים מדי שנה ושנה. בעיקר גדלה השפעת היהדות החרדית שהתרכזה סביב אגודת ישראל, ולהבדיל השפעת התנועה הציונית.

המאה השישית לאלף השישי

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שואת יהודי הולנד

ערב מלחמת העולם השנייה נאמד מספר היהודים בהולנד בכ-140,000 נפש ועליהם נוספו 30,000 פליטים יהודים מגרמניה הנאצית. מייד לאחר כניסת הכוחות הגרמנים אל הולנד, הוטלו על היהודים צווים והגבלות. כ־2,000 מהם ברחו וחלק מהאחרים הסתתרו. רבים נשלחו למחנות ריכוז בגרמניה ואל מחנות השמדה במזרח אירופה. בהולנד, על פי תעודות גרמניות, שהה כוח מוגבל מאוד של הוורמאכט, הצבא הגרמני. מרבית ההולנדים לא סייעו ליהודים, וחלקם אף השתתפו בתהליך האיתור, הריכוז וההובלה של יהודי הולנד יחד עם הנאצים. הנאצים הקימו מספר מחנות ריכוז אליהם גורשו היהודים: במזרח הולנד ובצפונה במחנה וסטרבורק (הולנדית: Westerbork) ליד העיר חרונינגן (Groningen) אליה גורשו היהודים על ידי "המשטרה הירוקה" (Groene Politie). עם זאת, היו בהולנד מקרים רבים במיוחד של מסירות נפש למען היהודים, כגון פעולות ההצלה של קבוצת בני-בלי-שם, יוהאן ואן הולסט שפעל יחד עם הנרייטה פימנטל וולטר סוסקינד, גודפריד בומאנס, ואחרים. היחס בין מספר חסידי אומות העולם ההולנדים לבין גודל האוכלוסייה גבוה לאין ערוך מבכל מדינה אחרת. ראוי לציין במיוחד את הכפר ניולנדה, שאנשיו הסתירו יהודים באופן מאורגן. אולם, רובה של יהדות הולנד נספתה בשואה - 101,800 נפש, על פי האומדנים.[1]

המאה השביעית לאלף השישי

הדעות לגבי מספר היהודים חלוקות, הערכות שמרניות מניחות כי בשנת ה'תשס"ה חיו בהולנד כ-26,500 יהודים. הערכות אחרות מניחות כי בהולנד יש בין 40,000 ל-45,000 יהודים, בכללם כ-10,000 יורדים ישראלים. רוב היהודים אינם מסונפים לקהילות היהודיות.

הקהילות היהודיות מאוגדות בשני זרמים עיקריים: האורתודוקסים והליברלים.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • נתן נדל, אחד לאחד ובאין רואה : קורות הצלתם של ילדים יהודים בידי ארגוני מחתרת באזור השאובורג באמסטרדם, ילקוט מורשת, פ"ג, תשס"ז, עמ' 105–135. ‬
  • דן מכמן, מקומה של שואת יהודי הולנד במרקם היסטורי רחב : גישות של היסטוריונים לא-הולנדיים, דפים לחקר השואה, ט"ז, תשס"א, עמ' 41–56. ‬
  • יגאל בנימין, פעולות ההצלה של המחתרת החלוצית בהולנד, דפים לחקר תקופת השואה, י"ד, תשנ"ח, עמ' 77–107. ‬

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ראו: יוסף מכמן, הערך: הולנד, האנציקלופדיה של השואה, (עורך: ישראל גוטמן), כרך ב, ירושלים: הוצאת יד ושם, תל אביב: הוצאת ספרית פועלים, 1990, עמ' 349-340.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0