מוסקט (רובה)
מוסקט (Musket) הוא רובה חלק קדח נטען־לוע בעל מצת פתיל ומאוחר יותר מצת חלמיש. המוסקט היה בשימוש נרחב מהמאה ה-17 עד למאה ה-19 והיה נפוץ במיוחד ביחידות חיל רגלים. לצד המוסקטים הכבדים והארוכים יחסית, נוצרו גם גרסאות מקוצרות שנקראו קרבין בעיקר לשימוש פרשים (בעיקר דרגונים וקרביניירים).
מקור השם
לפי סברה אחת, מקור השם הוא במילה הצרפתית mousquette, סוג של נץ קטן. לפי סברה אחרת, מקור השם הוא במילה האיטלקית moschetto שמשמעותה זבוב קטן.
היסטוריה
המוסקט הופיע לראשונה בסין במאה ה-14. עדות ראשונה להתפשטותו מערבה היא בערך משנת 1440 אצל היניצ'רים בצבא האימפריה העות'מאנית. בשנת 1500 בערך עבר הרובה לספרד ומשם התפשט למערב אירופה.
מן המאה ה-17 עד אמצע המאה ה-19, המוסקט היה נפוץ מאד באירופה, המזרח התיכון ואמריקה, כנשק עיקרי של חיל הרגלים.
רובה המוסקט התחיל כרובה בעל מצת פתיל, מסורבל ולא מדויק.
בתחילת המאה ה-17 הוא היה כל-כך כבד שהיו צריכים להשתמש בחצובה כדי להקל על היורה.
בסוף המאה ה-17 הומצא בריח הצור, והיה מתקדם הרבה יותר מבריח הפתיל שהיה בשימוש לפניו. מהר מאד התפתח רובה המוסקט בעל מצת חלמיש - הוא היה יותר מדויק מקודמו המסורבל. עם הזמן הפך המוסקט לנשק עיקרי של חיל הרגלים בשדה הקרב. במאה ה-18 החל השימוש בכידון רובה מוצמד לקנה. הרובים נעשו קלים יותר, וקוטר הקנה שלהם ירד.
