מחלה אוטואימונית
מחלת חיסון עצמי (בלועזית: אוֹטוֹאִימוּנִיּוּת, auto=עצמי, immune=חיסון) מתאפיינת בכך שתאי מערכת החיסון (נוגדנים ולימפוציטים מסוג T) מאבדים את הסבילות החיסונית ותוקפים תאים ורקמות של הגוף עצמו במקום לתקוף פולשים חיצוניים. מחלות אוטואימוניות פוגעות בלמעלה מ-5% מהאוכלוסייה והן אחד הגורמים העיקריים לתחלואה ולתמותה אצל נשים בגיל הפריון[1].
ביטוי אופייני למחלות אלה הוא מוות של תאים והרס של רקמות בגוף המתרחשים באזור כלשהו בגוף ללא סיבה ברורה. בדיקה מעמיקה יותר תגלה ברקמה הפגועה חדירה של לימפוציטים מסוג T ההורגים תאים וגורמים לנזקים שונים כגון הצטברות חומרים מזיקים המובלים לכיוון הרקמה למטרת הרס ופגיעה בתפקודה התקין. ברוב המקרים עדיין לא ידועה הסיבה להתנהגות זו של מערכת החיסון.
מחלות חיסון עצמי הן לרוב חשוכות מרפא, וגם הגורמים להן ברובם אינם ידועים. הטיפול הוא בעיקר סימפטומלי – טיפול המנסה להקל על התסמינים, אך אינו מתיימר לרפא את המחלה.
מחלות אוטואימוניות
יש קרוב לשמונים מחלות המוגדרות כמחלה אוטואימונית:
- אובאיטיס -מחלת עיניים
- בצליאק תוקפת מערכת החיסון את תאי המעי וגורמת לבעיות חמורות בעיכול ולכאבי בטן
- בטרשת נפוצה מדובר בתאי העצב – הנוירונים; תאי T תוקפים חלק מערכת העצבים במערכת העצבים המרכזית, שם הם מזהים חלקים בריאים כזרים ועוינים לגוף. כתוצאה מכך המיאלין שבתאי העצב נפגע, מה שגורם לקשיים בהעברת זרמים חשמליים במוח, וכתוצאה מכך לקשיים מוטוריים (תנועתיים) חמורים ולנכות. חולי טרשת נפוצה עוברים טיפולים פיזיותרפיים, המאטים את התנוונות השרירים ומשפרים את היכולת המוטורית
- ב-CITP חוסר בטסיות דם גורם לדימומים תת-עוריים.
- אנמיה ממארת פוגעת בתאי הדופן בקיבה Parietal cells, או בפקטור הפנימי Intrinsic Factor, או בשניהם גם יחד.
- סוגים מסוימים של דלקת מפרקים מקורם במחלת חיסון עצמי, בהן מחלת מפרקים שיגרונית
- זאבת אדמנתית מערכתית (SLE)
- מחלת קרוהן הפוגעת במערכת העיכול
- מחלת הפסוריאזיס או ספחת היא מחלה כרונית בה תאי העור מתחלפים בקצב מוגבר בשל זיהויים כפתוגן. המחלה מתבטאת ברבדים עוריים, לרוב בצבע אדום-סגול המכוסים קשקשת.
- דלקת כיבית של המעי הגס (קוליטיס כיבית), מחלה דלקתית כרונית של המעי הגס
- שתי מחלות עור שונות: בולוס פמפיגואיד ופמפיגוס מאופיינות בשלפוחיות בעור ובריריות, דלקת עור אטופית היא מחלת עור התוקפת בעיקר ילדים.
- מחלת בכצ'ט יוצרת כיבים אוראליים וגניטליים.
- מחלת בזדוב (מחלת גרייבס) גורמת בדרך כלל לעודף פעילות של בלוטת התריס (תירואיד) המפרישה הורמונים בשם תריודוטירונין ותירוקסין.
- דלקת כבד אוטואימונית, שבמהלכה מערכת החיסון תוקפת את הכבד. מחלה זו עשויה להוביל לשחמת הכבד ולאי-ספיקת כבד חריפה[2].
- שחמת ראשונית של המרה מאופיינת על ידי הרס של דרכי כיס המרה בכבד.
- מיאסטניה גראביס נובעת מקשירת נוגדנים לקולטנים לאצטילכולין בחלק הבתר סינפטי בחיבור עצב-שריר. בעקבות זאת מתפתחת חולשת שרירים המערבת לעיתים קרובות את העפעפיים, שרירי הבליעה, שרירי הנשימה ושרירי הגפיים, או חלק מהם בלבד.
- סקלרודרמה (טרשת רקמת חיבור) מאופיינת בעודף של קולגן שהוא החלבון התומך העיקרי של רקמות החיבור באזורים הנגועים.
- אופסוקלונוס-מיוקלונוס-אטקסיה (שגשון) מוכרת גם כ-Opsoclonus myoclonus syndrome היא תסמונת אוטואימונית, נירו-התנהגותית. מופיעה בעיקר אצל ילדים בשנתיים הראשונות לחייהם. באה לביטוי בהפרעת תנועה, בנסיגה בהתפתחות, בהפרעת התנהגות ובהחמרה במצב הקוגניטיבי[3].
- בסוכרת סוג 1 תוקפים תאי מערכת החיסון את תאי הבטא שבלבלב, כתוצאה מכך גופם של חולים במחלה זו אינו מייצר אינסולין.
טיפול
הטיפול במחלות אוטואימוניות הוא מורכב. האוטואימונולוגים מנסים שילובים שונים של תרופות אנטי-דלקתיות, תרופה מדכאות מערכת חיסון, סטרואידים, ובמידת האפשר תרופות ממוקדות ובהן נוגדנים חד-שבטיים שמטרתם להרוג מולקולות דלקתיות או נוגדנים המיועדים לווסת את מערכת החיסון.
ראו גם
לקריאה נוספת
- יהודה שיינפלד, המחלות האוטואימוניות - "ירי על כוחותינו", הוצאת משרד הביטחון, 2006
- דונה ג'קסון נקאזאווה, המגפה האוטואימונית, הוצאת פוקוס
- Shoenfeld Y, Isenberg DA. Mycobacteria and autoimmunity. Immunology Today 9:178-181, 1988.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ יהודיה שינפלד, אוטואימונולוג - מקצוע בהתהוות, הרפואה חוברת 10 כרך 148
- ^ American Liver Foundation, Autoimmune Hepatitis. Updated on January 14th, 2015.
- ^ התפתחות הילד: מאמרים באתר ההסתדרות הרפואית
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
