מטאורולוגיה - מונחים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־03:43, 2 בספטמבר 2019 מאת דויד (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – " מאוד " ב־" מאד ")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
  • אינוורסיה: מצב אטמוספירי שבו הטמפרטורה עולה עם הגובה. במצב של אינוורסיה, נמצא האוויר הקר מתחת לאוויר החם והאטמוספירה יציבה.
    • אינוורסיית קרקע: שכבת אינוורסיה המתהווה בגובה נמוך מאד (בסיסה מתחת ל-100 מטר) עקב התקררות קרינתית חריפה של השכבה הסמוכה לקרקע במהלך שעות הלילה.
  • אינדקס סופות רעמים: אינדיקטור מקובל להערכת ההסתברות להתפתחות סופות רעמים, במידה וקיימים תנאים המאפשרים התפתחות ענני גשם.
  • אפיק מים סוף: מערכת לחץ נמוך המהווה שלוחה צפונית של השקע הסודני, המשפיעה על מזג האוויר והאקלים באזורינו.
  • הביל: מזג אוויר המאופיין בשילוב של טמפרטורות גבוהות ולחות יחסית גבוהה, מצב הגורם לעליית טמפרטורת הגוף של בני אדם ובעלי חיים מחד, וזה מקשה על התנדפות הזיעה, ולפיכך מפחית את יעילות מנגנון הקירור הטבעי של הגוף. מזג אוויר הביל מלווה בדרך-כלל בעומס חום כבד, מצב זה מתאפיין בתחושה מעיקה ולא נוחה, ומכביד על העבודה, בעיקר עבודה פיזית, מחוץ לחדרים ממוזגים. התופעה מתרחשת בארץ ישראל במישור החוף ובשפלה, בייחוד במהלך חודשי הקיץ (יולי-אוגוסט).
  • התבדרות: מצב שבו כמות האוויר היוצאת מאזור מסוים, גדולה מכמות האוויר הנכנסת לאותו אזור. כלומר, כמות האוויר באזור קטנה.
  • התכנסות: מצב שבו כמות האוויר הנכנסת לאזור מסוים גדולה מכמות האוויר היוצאת מאותו אזור. כלומר, כמות האוויר באזור גדלה.
  • זרם סילון: זרם אוויר חזק בשכבות הגבוהות של האטמוספירה.
  • חזית מזג אוויר: קו המפגש בין שני גושי אוויר מנוגדים בתכונותיהם.
    • חזית קרה: מצב שבו גוש האוויר הקר יותר, פוגש בזרימתו גוש אויר חם יותר, נכנס מתחתיו ו"זורק" אותו כלפי מעלה. מצב זה אופייני לאי יציבות באטמוספירה ולהיווצרות עננים ערימתיים, דוגמת קומולוס וקומולונימבוס. לפעילות של חזית קרה אופייני מזג אויר פעיל, גשום וסוער, מלווה בסופות רעמים, ברקים וברד.
    • חזית חמה: מצב שבו גוש האוויר החם, פוגש בזרימתו גוש אויר קר ומטפס מעליו. מצב זה מעיד על יציבות באטמוספירה. העננות הנוצרת בחזית חמה, היא על-פי רוב עננות שכבתית, דוגמת ענני צירוסטרטוס, אלטוסטרטוס ונימבוסטרטוס.
    • חזית מלוכדת: נקראת בשפה המקצועית אוקלוזיה, מצב מורכב בו מתקיימת התנגשות בין חזית קרה לחזית חמה. קיימים שני סוגים של אוקלוזיה: אוקלוזיה קרה ואוקלוזיה חמה.
  • חיזוי מזג אוויר: תחום במטאורולוגיה המשתמש את האדם למציאת מידע אודות מצב עתידי של מזג האוויר.
  • חמסין: תופעה אקלימית הבאה לידי ביטוי בעיקר במצרים, ומקורה ברוח יבשה וחמה הנושבת ממדבר סהרה.
  • יורה: הגשם החזק הראשון שיורד בסתיו.
  • כלים וציוד מטאורולוגיים
  • לחץ אטמוספירי: כובד האוויר בעמודה ישרה מהנקודה הנמדדת עד לסוף אטמוספירת כדור הארץ.
  • מדבר צל גשם: היעדר משקעים היוצר מדבר, למרגלות רכס הרים גשום.
  • מונסון: זרימות עונתיות קבועות המתהוות באזור הודו ודרום אסיה עקב הפרשים תרמליים בין הים ליבשה.
  • מזג אוויר: השפעת האטמוספירה על סביבה מסוימת בזמן נתון מסוים.
  • מלקוש: הגשם החזק האחרון שיורד באביב.
  • משקעים:
    • גשם: משקע בצורת טיפות מים נוזליים הנופלות מעננים לקרקע.
    • ברד: משקע בצורת גושי קרח קטנים ואחידים הנופלים מן העננים לקרקע.
    • שלג: משקע בצורת פתיתי קרח גבישיים וגדולים יחסית הנופלים מן העננים לקרקע.
    • טל: אדים שהתעבו לטיפות מים על הקרקע והצמחים.
  • עננות בוקר - תופעה המתקיימת בעונת הקיץ בישראל ובאגן המזרחי של הים התיכון. עננות הבוקר היא תוצר של הבריזה היבשתית, בשילוב לחות גבוהה הקיימת מעל לים ורוח במהירות העולה על 5 קשר. בעונת הקיץ, בעקבות הבריזה היבשתית, הופך האגן המזרחי של הים התיכון לאזור התכנסות הגורם להיווצרות עננות מרובה. לאחר הזריחה האטמוספירה מתחממת בהדרגה ועננות הבוקר הולכת ונמוגה.
  • עננים: אוסף טיפוניות (טיפות זעירות) מים.
    • ענני קומולוס (ערמה):: עננים המעידים על אי יציבות באטמוספירה.
      • אלטוקומולוס: ענן ערמתי בגובה בינוני.
      • סטרטוקומולוס: ענן בעל מבנה ערמתי אשר נבלם באינוורסיה נמוכה ולכן נראה שכבתי.
      • צירוקומולוס: ענן ערמתי גבוה.
      • קומולוס טאורוס: קומולוס מגדלי.
      • קומולוס קונג'סטוס: קומולוס מגדלי רחב ומפותח.
      • קומולונימבוס: (ענן סופת רעמים) ענן ערמתי שבסיסו בגובה נמוך והוא מגיע עד לטרפופאוזה.
    • ענני סטרטוס (שכבה):
      • אלטוסטרטוס: ענן שכבתי בגובה בינוני, לפעמים (בעיקר באירופה) מוריד גשם.
      • נימבוסטרטוס: ענן שכבתי המוריד גשם חקלאי, בדרך כלל.
      • צירוסטרטוס: ענן שכבתי גבוה.
  • ערפל תופעת מזג אוויר שנוצרת במקומות נמוכים כאשר שכבת אוויר לחה מתקררת במהירות, וכתגובה לכך נעשה האוויר סמיך בשל טיפות מים זעירות כבענן, וכאשר הראות נעשית בקושי. תנאי הכרחי להיווצרות ערפל הוא רוח קלה במהירות של מעל ל-2 קשר ומתחת ל-5 קשר. רוח חזקה יותר, תגרום ללחות להתפזר וליצירת עננות נמוכה. רוח קלה יותר, או היעדר רוח, תמנע היווצרות של ערפל, הלחות תצטבר על הקרקע בצורת טיפות וייווצר טל.
  • רוח: תנועה של אוויר.
    • בריזה: כינוי לרוח המתפתחת במהלך שעות היממה עקב הפרשי טמפרטורה בין הים ליבשה. בישראל, השפעתה של הבריזה מורגשת בעיקר בקיץ, אם כי היא קיימת משך כל עונות השנה. קיימים שני סוגי בריזה:
    • בריזה יבשתית - קיימת בשעות הלילה כאשר אז, היבשה המתקררת מהר, הפכה לקרה ומי הים חמים יותר. בתנאים אלה, נוצרת זרימת אויר מהיבשה לים.
    • בריזה ימית - קיימת בשעות היום, בחצי השני של היום, כאשר הבדלי הטמפרטורה בין היבשה החמה יותר לים החם פחות, נמצאים בשיא ואז, נוצרת זרימת אויר מכיוון הים לכיוון היבשה.
    • טורנדו: רוח סיבובית, מהירה מאד והרסנית.
  • רמה ברומטרית: מערכת לחץ גבוה, כלומר אזור שבו הלחץ האטמוספירי גבוה יחסית לאזור שסביבו.
  • רעם: קולו של התהליך אשר יצר את הברק, הנשמע כפיצוץ מאוחר לאוזן אנושית על פני הקרקע.
  • שקע ברומטרי: מערכת לחץ נמוך, כלומר אזור שבו הלחץ האטמוספירי נמוך יחסית לאזור שסביבו.
  • שרב: גלי חום המופיעים בארץ ישראל בעונות המעבר, באביב ובסתיו. השרב מתאפיין בטמפרטורות גבוהות מאד ובלחות נמוכה מאד ויכול שיהיה מלווה באובך. (יכול גם בלעדיו).

לאחר כל אירוע של שרב, קיימת שבירה, המתאפיינת בתופעות הבאות:

    • צניחה דרסטית של הטמפרטורות, כאשר הטמפרטורה צונחת בבת אחת ב-10 מעלות ואף יותר מכך.
    • עליה דרסטית של הלחות.
    • שינוי הזרימה - חיגת הרוחות מרוחות בעלות רכיב מזרחי יבש, לרוחות בעלות רכיב מערבי לח.
    • חדירת עננות נמוכה כאשר במקרים מסוימים, קיימת אפשרות לירידת גשם.

מונחים נוספים

קישורים חיצוניים