נג'ף

נג'ף
نجف
	קבר עלי ה"קדוש" לשיעים בעיר נ'גף
מדינה	עיראק
תאריך ייסוד	791
גובה	34 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	1,000,000 (2013)
אזור זמן	UTC +3
	(למפת עיראק רגילה) בגדאד מוסול בצרה ארביל כירכוכ פלוג'ה סולימאניה כרבלא רמאדי טורקיה סוריה יר. ערב הסעודית כווית איראן המ.; הפ.; נג'ף

נג'ף (בערבית: نجف) היא עיר בעיראק כ-160 ק"מ דרומה מבגדאד. אוכלוסייתה הוערכה ב-1,000,000 נפש בשנת 2013. זוהי אחת הערים הקדושות ביותר לשיעה והיא מוקד הכוח השיעי הפוליטי בעיראק.

מסופר כי העיר הוקמה ב-791 על ידי הח'ליף העבאסי הארון אל-רשיד. היא התפרסמה כאתר הקבורה של עלי אבן אבו טאלב מקים השיעה והאימאם הראשון (אם כי יש המאמינים כי הוא קבור במזאר-י שריף באפגניסטן). כיום העיר נג'ף היא אתר חשוב של עלייה לרגל מכל העולם המוסלמי. רק למכה ולאל-מדינה מגיעים יותר עולי רגל מוסלמים.

תולדות העיר

נג'ף היא עיר עתיקה ובעלת היסטוריה עוד לפני ימי האסלאם המגיעה עד למאה ה-1.

החל מהמאה ה-10 החלו שליטים מוסלמים להקים מבנים מעל קבר עלי והעיר צמחה סביב הקבר ואף מכונה : "עיר מסביב לקבר". תושבי העיר היו בעיקר פרסים וערבים.

הכניסה הראשית למקדש האימאם הראשון עלי

העות'מאנים שלטו בעיר תקופה ארוכה, אך השלטון נתקל בקשיים רבים כתוצאה מתקיפות של שבטים מדבריים וצבא פרסי, אשר גרמו לתקופת רעב ולמחסור במים. בתחילת המאה ה-16 כמות התושבים צנחה והחקלאות קרסה. במהלך המאה ה-18 החלה השפעה עצומה מצד פרס על החיים האינטלקטואליים בעיר. משבר המים נפתר בשנת 1803 ,לאחר ניסיונות רבים להסית את זרימת הנהרות והנחלים בסביבה. בשנת 1915, העיר נפלה לידי האימפריה הבריטית. השיח'ים של נג'ף מרדו בשנת 1918 בשלטון הבריטי, אך המרד דוכא. מספר רב של העולמא השיעי גורשו לאיראן בה חיזקו את מעמדה של העיר קום כמרכז למידה שיעי חשוב במקום נג'ף. נג'ף איבדה את עליונותה הדתית, וצפויה לחזקה שוב לאחר הקמתה של ממשלה עם רוב שיעי בעיראק לאחר שנת 2003.