ענבר

תליוני ענבר

עִנְבָּר הוא אבן חן הנוצרת מהתאבנות שרף עצים במעבה האדמה. מקורות הענבר הם מחצבים, בעיקר באזור הים הבלטי או בצורתם השכיחה ביותר, לחוף נהר הדנובה, שם ידוע על מציאת הענבר כבר בימי קדם. יש מעריכים כי בלשון הקודש נקרא הענבר "חשמל", וזאת על-סמך תרגום השבעים, אשר תרגם את המילה "חשמל" בפסוק ”ומתוכה כעין החשמל מתוך האש” (יחזקאל, א', ד') ל-ήλεκτρον (אלקטרון). (אמנם לדעת המפרשים בפסוק זה "חשמל" בתור המשל בפסוק הרומז למעשה המרכבה הוא סוג של ברק היוצא מן האש).

חומרים מסוימים, למשל צמר, נטענים במטען חשמלי כאשר משפשפים אותם בענבר. היוונים הקדמונים שמו לב לתופעה זו, ועל פי השם היווני לענבר, "אלקטרון", כונתה התופעה החשמלית. כמו כן השם "ענבר" מתאר גון צבע צהוב או כתום נוטה למוזהב.

הענבר הוזכר כמקור אפשרי למציאת שאריות DNA של חיות שנכחדו, דוגמת דינוזאורים, על ידי מיצויו מדם החיה שנמצץ על ידי חרק שעקץ אותה, וזמן קצר אחר כך נלכד בשרף צמיגי ונכלא באבן הענבר. על בסיס רעיון זה נכתבה עלילתו של הספר והסרט "פארק היורה" למרות שמאז התגלה שהרעיון לא נכון: הדם של החיה, שמכיל את ה-DNA שלה, צריך להישמר בתנאי קור, אך מכיוון שהיה לכוד בתוך הענבר מתחת לאדמה, ה-DNA לא נשמר.

הרמב"ם מזהה את הענבר ככיפת הירדן שהוא אחד מסימני קטורת הסמים שהיו הכהנים מקטירים פעמיים בכל יום בבית המקדש.

בדורנו ניתן לייצר גם ענבר מלאכותי. ואחת הדרכים לבדיקת הענבר היא הכנסתו למי מלח: ענבר אמיתי יצוף.

ראו גם

שרף מור לבונה

מסטיקא גומי ערבי חדר הענבר

קישורים חיצוניים

• ענבר, באתר מכון היהלומים הישראלי

ערך זה הוא קצרמר בנושא גאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.