פרעה

ערך זה עוסק בתוארם של מלכי מצרים העתיקה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו פרעה (פירושונים).

פסל של ראש פרעוני אמנחותפ השלישי, המוזיאון הבריטי

פַּרְעֹה הוא תוארם של מלכי מצרים העתיקה, שנחשבו לאלילים. מקור השם מהמילה המצרית פָר-עָה, שמשמעותה "בית גדול", או פר-רע ביתו של רע אליל השמש.

פרעה
בכתב חרטומים

המילה שימשה לתיאור ארמון המלך, ובמהלך השנים שונתה משמעותה לתיאור המלך עצמו. הפעם הראשונה בה נעשה שימוש במונח פרעה לציון מלך מצרים הייתה בתקופת תחותמס השלישי, שמלך בתקופת השושלת ה-18 (1539 - 1292 לפנה"ס). החל מתקופת השושלת ה-22 (945 - 720 לפנה"ס), נוסף תואר הכבוד פרעה לכל אחד משליטי השושלת.

המקרא, לרבות ספר שמות, משתמש בתואר פרעה כשם עיקרי למלך מצרים, ובעקבותיו הפך השם פרעה בקרב העולם המערבי כשם נרדף למלך מצרים, וכך מתייחסים למלכי מצרים כאל "פרעונים", גם כאשר מדובר בתקופה שבה התואר עדיין לא היה נהוג.

פרעה במקרא

ערך מורחב – פרעה (אישיות מהתנ"ך)

פרעה מוזכר בהרחבה בסוף ספר בראשית, בתיאור ירידתם של יוסף, ואחריו יעקב ויתר בניו, למצרים. בתחילת ספר שמות מצוין ”וַיָּקָם מֶלֶךְ-חָדָשׁ, עַל-מִצְרָיִם, אֲשֶׁר לֹא-יָדַע, אֶת-יוֹסֵף”, אך גם המלך החדש קרוי פרעה, וספר שמות עוסק בו בהרחבה, בתיאור שהייתם של בני ישראל במצרים ובתיאור יציאת מצרים. פרעה מוזכר גם בספרי תנ"ך נוספים, הן במסגרת אזכור יציאת מצרים (למשל בספר תהלים) והן בתיאור מלכים מאוחרים יותר, המוזכרים בספרי נביאים יחד עם שם נוסף, כגון ”פַרְעֹה נְכֹה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם” ספר מלכים ב', פרק כ"ג, פסוק כ"ט, ”פַּרְעֹה חָפְרַע מֶלֶךְ-מִצְרַיִם” ספר ירמיהו, פרק מ"ד, פסוק ל'.