צריום

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־18:35, 22 בינואר 2017 מאת יוסף (שיחה | תרומות) (יוסף העביר את הדף חול:צריום לשם צריום תוך דריסת הפניה ובלי להשאיר הפניה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:יסוד כימי

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

צריום
פרסאודימיום - צריום - לנתן

Ce
Th
   
 
58
Ce
 
               
               
                                   
                                   
                                                               
                                                               
   
                                           
נתונים בסיסיים
מספר אטומי 58
סמל כימי Ce
סדרה כימית לנתנידים
מראה
לבן כסוף
Cerium2.jpg
תכונות אטומיות
משקל אטומי 140.116 u
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה 2, 8,18,19, 9, 2
תכונות פיזיקליות
צפיפות 6689 kg/m3
מצב צבירה בטמפ' החדר מוצק
נקודת רתיחה 3633K (3360°C)
נקודת התכה 1068K (795°C)
מהירות הקול 2100 מטר לשנייה ב-20K
שונות
אלקטרושליליות 1.12
קיבול חום סגולי 190 J/(kg·K)
מוליכות חשמלית 1.15/m·Ω
מוליכות חום 11.4 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה 534.4 kJ/mol

צריום (Cerium) הוא יסוד כימי מסדרת הלנתנידים שסמלו הכימי Ce ומספרו האטומי 58.

תכונות

צריום הוא יסוד מתכתי, רך, חשיל ורקיע שמזכיר בצבעו הכסוף ובברקו את היסוד ברזל. מתלקח בקלות, ניתן להצית אותו בשריטה עם סכין. מתחמצן במהירות במים חמים ובאיטיות במים קרים, באוויר ניתן להבחין בהיווצרות שכבת תחמוצת בתוך מספר דקות.

לצריום תכונות כימיות מעניינות, ניתן לשנות את דרגת חימצונו מ-3 ל-4 בעזרת קירור או דחיסה והוא היחיד ממשפחת הלנתנידים היכול להימצא בדרגת חמצון 4 באופן יציב.

צבעם של מלחי צריום תלת ערכי הוא לבן, בעוד צבעם של מלחי צריום ארבע ערכי הוא כתום-אדום.

שימושים

  • בסגסוגות:
    • יישומים בסגסוגות אלומיניום.
    • הוספתו לברזל מקלה על חישולו.
    • 3%-4% צריום המוספים לסגסוגות מגנזיום יחד עם 0.2%-0.6% זירקוניום מעניקים עמידות גבוהה יותר בפני חום.
    • יישומים בסגסוגות מגנטיות.
    • בתעשיית הסרטים, לצריום יישומים בתאורת פחמן.
  • תחמוצת צריום Ce2O3
    • תחמוצות צריום (III) משמשות בתעשיית הרכב בממיר הקטליטי לצורך חימצון פחמן חד-חמצני ותחמוצות חנקן.[1][2]
    • תחמוצות צריום משמשות כתוספי דלק לדלקי דיזל, על מנת לשפר את יעילות המנוע ולצמצם את פליטת החלקיקים.[3] עם זאת ההשלכות הבריאותיות של שימוש בתוספי הדלק נתונות תחת מחקר ומחלוקת.[4][5][6]
  • תחמוצת צריום CeO2
    • לצריום דו-חמצני יישומים בייצור זכוכית (צביעה בצבע אדום).
    • לצריום דו-חמצני יישומים בזיקוק נפט.
    • צריום דו-חמצני המוסף לזכוכית בולע קרינה על-סגולה.
  • לתרכובות צריום יישומים בצביעת אמאיל.
  • לתרכובות צריום כמו למשל CeCl3 תפקיד בזירוז ריאקציות כימיות.

היסטוריה

הצריום זוהה ב-1803 בשוודיה על ידי הכימאים יונס יעקב ברצליוס (Jöns Jakob Berzelius) ווילהלם פון היסינגר (Wilhelm von Hisinger), ובאופן בלתי תלוי בגרמניה על ידי מרטין היינריך קלפרות (Martin Heinrich Klaproth). ברצליוס קרא לצריום על שם האסטרואיד "קרס" (Ceres) שנתגלה שנתיים קודם כן ב-1801.

צורה בטבע

ממשפחת הלנתנידים, צריום הוא הנפוץ ביותר והוא מהווה 0.0046% מקרום כדור הארץ. הוא נמצא במספר מינרלים, והמקורות החשובים ביותר שלו הם מונזיט ובסטנסיט.

מרבצים גדולים של מונזיט ובסטנסיט מהווים מקור חשוב לצריום, תוריום ולנתנידים אחרים. ישנן מספר טכניקות להפקת צריום, אחת מהן היא חילוף יונים.

אמצעי זהירות[7]

כלנתנידים אחרים, לצריום רעילות נמוכה, וחסר מידע מספק לגבי הרעילות והשפעת הצריום על גוף האדם. באוויר, צריום ניצת ספונטנית כשמחומם לטמפרטורה בין 65-80 מעלות צלזיוס. בתגובה עם אבץ, ביסמוט או אנטימון נפלטת אנרגיה רבה.

יש לשמור אותו הרחק ממים, מכיוון שהוא מגיב איתם ופולט מימן שעלול להתלקח. עובדי ייצור שנחשפו לצריום ברמה גבוהה, דיווחו על גירוי וחבורות בעור ורגישות לחום. חיות שהוזרק להן צריום במינון גבוה מתו בעקבות קריסה של הלב וכלי הדם.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Bleiwas, D.I. (2013). Potential for Recovery of Cerium Contained in Automotive Catalytic Converters. Reston, Va.: U.S. Department of the Interior, U.S. Geological Survey
  2. ^ "Argonne's deNOx Catalyst Begins Extensive Diesel Engine Exhaust Testing".
  3. ^ "Exploring Nano-sized Fuel Additives EPA scientists examine nanoparticle impacts on vehicle emissions and air pollution". {{cite web}}: line feed character ב-|title= במיקום 36 (עזרה)
  4. ^ "Nanoparticles used as additives in diesel fuels can travel from lungs to liver, November 18, 2011. Marshall University Research Corporation".
  5. ^ "Inhal Toxicol. 2008 Apr;20(6):547-66. doi: 10.1080/08958370801915309 .Hazard and risk assessment of a nanoparticulate cerium oxide-based diesel fuel additive - a case study".
  6. ^ "Exploring Nano-sized Fuel Additives EPA scientists examine nanoparticle impacts on vehicle emissions and air pollution". {{cite web}}: line feed character ב-|title= במיקום 36 (עזרה)
  7. ^ מידע בטיחות צריום, MSDS