קטאנה
קטאנה (בקאנג'י: 刀, ברומאג'י: katana) היא חרב יפנית ארוכה, אם כי בשפה היפנית המילה היא שם כללי לכל חרב, וגם לסכין.
כאשר דנים בקטאנה, לרוב הכוונה היא לחרב המסורתית שבה השתמשו הסמוראים - חרב מעוקלת, בעלת להב חד צדדי וניצב ארוך המאפשר אחיזה בשתי הידיים, כיוון שמשקלה נע בין 1 קילוגרם עד 1.5 קילוגרם. אורך הלהב נע בדרך כלל בין 60 ל-80 סנטימטרים. בדרך כלל הסמוראים חגרו את הקאטנה יחד עם ואקיזאשי (חרב יפנית קצרה). שילוב זה של שתי החרבות נקרא "דאישו" (daisho), וייצג את מעמדו החברתי של הסמוראי. הנדן של הקאטנה, נקרא "סאיה" (saya). השימוש הרגיל בחרב הוא לחיתוך ושיסוף, אם כי גם דקירות אפשריות. בדרך כלל מחזיקים את הקטאנה בשתי ידיים, אך ניתן להחזיקה גם ביד אחת, וחוגרים אותה כך שהלהב פונה כלפי מעלה. השימוש העיקרי בקטאנה לא היה בשדה הקרב - שם הסמוראים השתמשו בעיקר בחץ וקשת מסוג יומי ובחניתות, והחרב הייתה נשק להגנה עצמית - אלא בחיים האזרחיים, שם שימשה כנשק מרכזי באמנויות לחימה רבות, בקנגו, ובדו-קרבות רבים בערים ובתוך מבנים כגון טירות.
הקטאנה פותחה ביפן במאה ה-16 והחליפה את חרב הטאצ'י (ביפנית "חרב גדולה") שדמתה לה במראה אך הייתה מעוקלת וארוכה יותר עם להב עם קצה חיתוך באורך 80 סנטימטר. עוד הבדל הוא שהטאצ'י נחגרה כך שהלהב פנה כלפי מטה.
תהליך חישול הקטאנה היה ארוך ומורכב ושוכלל לדרגת אמנות. הקטאנה מורכבת מפלדה ממספר סוגים: קצה החיתוך בלהב חושל מפלדה חזקה, קשה וחדה במיוחד בעוד שלב הלהב וגוף החרב חושל מפלדה חזקה וגמישה. שילוב זה יצר להב חזק וחד שיכל לעמוד בכוחות והמאמצים הנוצרים מחיתוך חומר קשה וספיגת מכות וזעזועים. הלהבים הטובים והאיכותיים ביותר, בידיהם של סמוראים חזקים ומיומנים, היו חזקים מספיק כדי לחתוך דרך קסדת הקאבוטו.
הקטאנה שימשה כנשקו העיקרי של הסמוראי במשך מאות שנים, עד שבסופו של דבר איבדה את חשיבותה המבצעית בגלל אימוץ הנשק החם ביפן. אף על פי שהשימוש המקורי איבד ממשמעותו, הקנג'וטסו (אמנות הלחימה בחרב) התפתחה למספר אמנויות לחימה וענפי ספורט מזרם הגנדאי בודו. למשל, איאיידו היא אומנות שליפת הקטאנה, וקנדו הוא ספורט הדומה לסייף, אך עם חרבות יפניות מעוקלות. אף על פי כן, הקוריו (koryu - האסכולה העתיקה) עדיין מלמדים את השיטות וטכניקות הלחימה מהזמנים הפאודליים של יפן.
קטאנות מיוצרות עד היום על ידי אומנים מומחים בתהליכים מסורתיים בני מאות שנים, יצירת קטאנה אחת נמשכת כשלושה חודשים. כיום, מחירן של הקטאנות עומד על אלפי עד עשרות אלפי דולרים ליחידה. קטאנות מודרניות שמחושלות בידי נפחים אומנים בימינו משמשות כפריט אספנות וכן לאימוני אמנויות לחימה. חרבות קהות (חרבות לא חדות דמויות קטאנה) נקראות איאייטו והחרבות החדות (שהן למעשה קטאנה מודרנית) נקראות שינקן.
ראו גם
לקריאה נוספת
- Stephen Turnbull (Ph.D.), Katana: The Samurai Sword, אוספרי הוצאה לאור, 2010
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קטאנה |
- פרופ' דב שרמן, איך הם עשו את זה?, באתר כלכליסט, 8 בדצמבר 2010
- רועי קורן, סכין יפנית, באתר כלכליסט, 8 בדצמבר 2010
כלי נשק יפניים מסורתיים | ||
---|---|---|
חרבות | חרב יפנית • אודאצ'י • טאצ'י • קודאצ'י • קטאנה • ואקיזאשי • נינג'אטו • שינקן | |
חרבות אימון | בוקן • שינאי • איאייטו • שינקן | |
נשקי מוט | בו • יארי • נגינטה • ביסנטו • סאסומאטה • סודגאמארי • טורימונו סאנדוגו • צוקובו | |
פגיונות | טאנטו • קאיקן • סאי | |
כלי ירייה והטלה | יומי • שוריקן • קונאי | |
שריון | שריון יפני • קאבוטו • בוגו • דו • דו מארו • סאנגו • קארוטה • האראמאקי • קיקו • קוסארי • או יורוי • טאטאמי • ממפו |