רצ
 | |
| מנהיגים | שולמית אלוני, יוסי שריד |
|---|---|
| אפיון | מפלגה למען זכויות אדם ואזרח, מפלגת שמאל |
| אידאולוגיות | זכויות אדם ואזרח, שתי מדינות לשני עמים, צדק חברתי, חופש המידע, דמוקרטיה, חירות האדם, הפרדת הדת מהמדינה, חופש מדת, פמיניזם, ליברליזם אזרחי. |
| כנסות | שמינית - ארבע עשרה |
| ממשלות | 17, 25, 26 |
| אותיות | רצ |
| שיא כוחה | 6 מנדטים (הכנסת ה-13) |
| שפל כוחה | 1 מנדט (הכנסת התשיעית) ו(הכנסת העשירית) |
| נוצרה מתוך | נוצרה כמפלגה עצמאית |
| התמזגה לתוך | יעד, עצמאית, מערך, עצמאית ולבסוף מרצ |
| מיקום במפה הפוליטית | שמאל |
רצ - התנועה לזכויות האזרח - מפלגת שמאל שפעלה משנות ה-70 עד שנות ה-90 של המאה ה-20.
מפלגת רצ הוקמה לקראת הבחירות לכנסת השמינית ב-1973 על ידי שולמית אלוני. רצ חרתה על דגלה את ההגנה על זכויות האזרח וזכויות האדם, את הפרדת הדת מהמדינה ואת שינוי שיטת הבחירות. בהדרגה התחזק בה גם רעיון הנסיגה מיהודה, שומרון ועזה וזה התבטא גם בשינוי שמה להתנועה לזכויות האזרח ולשלום.
בבחירות לכנסת השמינית זכתה רצ בשלושה מנדטים ובמערך נדונה האפשרות להקים ממשלה בלא המפד"ל בתמיכת ל"ע ורצ, אולם התמרדות פנימית בתוך מפלגת העבודה, ובקורת קשה של שולמית אלוני על יצחק רבין מנעו זאת.[1] בכנסת השמינית הצטרפה רצ לחבר הכנסת לובה אליאב בהקמת סיעת יעד, שפורקה כעבור חודשים ספורים. בתשיעית הייתה סיעה קטנה ואילו במרבית הכנסת ה-10 הייתה רצ חלק מהמערך. במהלך הכנסת ה-11 הצטרפו אליה חברי הכנסת יוסי שריד שפרש מה"מערך" על רקע מלחמת לבנון הראשונה ומרדכי וירשובסקי שפרש מ"שינוי" שהתפוררה והסיעה גדלה. בבחירות לכנסת ה-12 קיבלה המפלגה 97,513 קולות וזכתה ב-5 מנדטים. בשלהי הכנסת ה-12 התאחדה סיעת רצ עם סיעות מפ"ם ושינוי לסיעת מרצ המאוחדת.
בראש רצ עמדה שנים רבות מייסדתה, שולמית אלוני. בשנת 1996 היא הוחלפה בתפקיד זה על ידי יוסי שריד בבחירות פנימיות בהן בחרה שולמית אלוני לא להשתתף לאחר שהבינה שאין לה סיכוי של ממש לנצח.
מכיוון שרצ הייתה סיעה בעלת אורינטציה יונית, היא יכלה להצטרף רק לקואליציה של השמאל. בממשלתו הראשונה של יצחק רבין שימשה שולמית אלוני כשרה בלי תיק. לאחר מכן, עקב הסיבות שצויינו לעיל, נשארה רצ זמן רב באופוזיציה, וחזרה לממשלה רק בשנת 1992 בתור חלק מגוש מרצ.
עם איחודן הסופי של המפלגות רצ מפ"ם ופורשי שינוי שהרכיבו את סיעת מרצ, והיווצרות מפלגת מרצ המאוחדת בשנת 1997, בא הקץ לקיומה של רצ כישות עצמאית.
נציגי המפלגה בכנסת
ח"כים בסיעה בכנסות שבהן פעלה
|
|---|
 |
| כנסת | ח"כים | הערות |
|---|---|---|
| הכנסת השמינית (1973) | 3 מנדטים: שולמית אלוני, בועז מואב, מרשה פרידמן | ב-3 ביוני 1975 הצטרפו חברי הסיעה לאריה (לובה) אליאב בהקמת סיעת יעד. ב-27 בינואר 1976 פרשו אליאב ופרידמן מהסיעה והקימו את הסיעה הסוציאל-דמוקרטית, ואילו אלוני ומואב שינו את שם סיעתם חזרה ל"רצ". |
| הכנסת התשיעית (1977) | מנדט אחד: שולמית אלוני | |
| הכנסת העשירית (1981) | מנדט אחד: שולמית אלוני | ב-16 בנובמבר 1981 הצטרפה רצ למערך. ב-14 במאי 1984 פרשה ממנו. |
| הכנסת ה-11 (1984) | 3 מנדטים: שולמית אלוני, מרדכי בר-און2, מרדכי וירשובסקי3, רן כהן, דוד צוקר2, יוסי שריד1 |
|
| הכנסת ה-12 (1988) | 5 מנדטים: שולמית אלוני, מרדכי וירשובסקי, רן כהן, דוד צוקר, יוסי שריד | ב-9 במרץ 1992 לקראת הבחירות לכנסת ה-13 התאחדה הסיעה עם מפ"ם ושינוי בהקמת סיעת "מרצ - רצ, מפ"ם, שינוי - ישראל הדמוקרטית" (מרצ). |
| הכנסת ה-13 (1992) במסגרת מרצ | 6 מנדטים (מתוך 12 לרשימה כולה): שולמית אלוני, רן כהן, דוד צוקר, יוסי שריד, נעמי חזן, בנימין טמקין | |
| הכנסת ה-14 (1996) במסגרת מרצ | 4 מנדטים (מתוך 9 לרשימה כולה): נעמי חזן, רן כהן, דוד צוקר2, יוסי שריד |
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ יהושע ביצור, המערך לא נואש מהסכם עם המפד"ל, מעריב, 7 במאי 1974
