שמאל וימין בפוליטיקה
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: טענות שגויות שמקורן בהשקפות שמאל וימין בישראל, אך אינן מתאימות למדינות אחרות וגם לגבי ישראל הן שנויות במחלוקת.
| |
שמאל וימין בפוליטיקה הם מונחי מיון של אידאולוגיות, תנועות פוליטיות ומגמות בחברה.
חלוקה בין שמאל לימין אינה מוגדרת בצורה מוחלטת, והיא משתנה במידה מסוימת ממדינה למדינה ומתקופה לתקופה. לעיתים קרובות פוליטיקה של שמאל ופוליטיקה של ימין מוצגות כמנוגדות, אם כי אדם או קבוצה מסוימים עשויים לנקוט עמדת שמאל בעניין אחד ועמדת ימין בעניין אחר; וכמה עמדות עשויות לחפוף ולהיחשב שמאלניות או ימניות בהתאם לאידאולוגיה.
מקור המונחים "ימין" ו"שמאל" הוא במקומות הישיבה של הסיעות השונות בפרלמנט הצרפתי שהורכב אחרי המהפכה הצרפתית אך לפני הדחתו של המלך. בפרלמנט זה, שנקרא "האספה הלאומית" ישבו הז'ירונדינים שצידדו בשינויים מתונים במבנה המשטר והשלטון ובהמשך המלוכה והנהגת מונרכיה חוקתית, בימין הבית, ולעומתם היעקובינים, שצידדו בביטול המלוכה ובשינויים חברתיים רדיקליים, ישבו בשמאלו.
השקפה "גדורה" ו"בלתי גדורה"
לפי הכלכלן והפילוסוף תומאס סואל החלוקה בין ימין לשמאל היא למעשה חלוקה בין השקפה גדורה - כלומר השקפה שמקבלת את המצב הנתון כפי שהוא וטוענת שצריך להוציא את המיטב האפשרי מהמצב - לבלתי גדורה - כלומר השקפה שעל פיה ניתן וצריך לעשות שינויים חברתיים דרסטיים[1].
לפי ההשקפה הגדורה אין לאדם יכולת להנדס את המציאות, והפוטנציאל לנזק הכרוך בשינוי גדול מהפוטנציאל לתועלת. זו הסיבה שליברלים בימין חוברים לשמרנות, מפני שהם מעדיפים להישען על הסדרים חברתיים שנוצרו במשך אלפי שנים, מאשר הסיכון של עיצוב עולם חדש שטומן בחובו אפשרות של דיקטטורה[2].
לעומת זאת ההשקפה הבלתי גדורה מאמינה שהפוטנציאל, הן של טבע האדם והן של המבנה החברתי גדול ממה שהוא כיום, ואשר על כן היא נוקטת שצריך לעשות מה שאפשר כדי לשכלל את האדם ולדחוף ללא סוף למטרות טובות יותר.
למעשה, שורשם של מרבית הוויכוחים הפוליטיים בין שמאל לימין נעוץ בדיכוטומיה הזו.
עמדות אופייניות - השוואה
המונחים ימין ושמאל משתנים ממשמעותם ממקום למקום, ולפעמים גם עם הזמן. ככלל, השמאל מאופיין בדגש על רעיונות כמו שוויון, אחווה, זכויות, קידמה, רפורמה ובינלאומיות ואילו הימין מאופיין בדגש על מושגים כמו קפיטליזם, סמכות, שמרנות, לאומיות, היררכיה, סדר, חובה, מסורת וריאקציוניזם. מדענים פוליטיים ואנליסטים אחרים רואים בשמאל ככוללים קומוניסטים, סוציאליסטים, סוציאל-דמוקרטים, שמאל-ליברטריאנים, פרוגרסיבים וליברלים סוציאליים. תנועות לשוויון גזעי ואיחוד סחר נקשרו גם הם עם השמאל. לעומת זאת, הם רואים בימין ככוללים שמרנים, ימין-ליברטריאנים, נאו-שמרנים, אימפריאליסטים, מונרכיסטים, פשיסטים, ריאקציונרים ומסורתיים.
עם זאת, להלן מובא סיכום קצר המתאר עמדות אלה באופן גס. על הקורא לזכור שישנן דקויות וגישות ביניים בנוסף לאלה המוצגות כאן, ושייתכן שיהיו תנועות שיחזיקו בנושא אחד בדעות "ימניות" אך בנושא אחר בדעות "שמאלניות".
- דת:
- הימין ברובו שמרני ודוגל בחוקים שמקורם בדת. מנגד, מחנה הימין הליברלי קורא להפרדה בין דת ומדינה.
- השמאל ברובו חילוני ודוגל בהפרדה בין דת ומדינה ובמדינות מסוימות גם ביחס מסויג לדת עד כדי חקיקה אנטי דתית[3]. עם זאת, ייתכנו עמדות שמאליות, גם במחנה דתי מסוים, למשל בשל פציפיזם דתי.
- לאום:
- הימין מייחס משמעות רבה ללאום ולמורשת הלאומית, ומתייחס אל הלאום כאל המסגרת המאחדת הגדולה ביותר. אי לכך, הימין נוטה להעדיף את בני לאומו על פני בני לאום אחר ומקדש ערכים הקשורים בלאום, כגון אדמת מולדת וכבוד לאומי. בימין הקיצוני ישנה אף לאומנות. בימין קיימת הטענה שמערכת של מדינות לאום בה כל לאום מסדר את ענייניו כראות עיניו ולא מפריע לאחר היא הפתרון האידיאלי.
- השמאל מייחס פחות חשיבות ללאום ונוטה להתנגד לגבולות גאוגרפיים, שמבחינתו מפרידים בין בני אדם. ישנן גישות בשמאל שאף מבקשות לראות בחברה כחברה נטולת לאומים בה אנשים מאוחדים על בסיס הקוסמופוליטיות. מנגד, יש גם עמדות שמאלניות הנוטות בעד הלאום ומורשת העם, אך מכבדות גם את המורשת והלאום של מי שמכונה "אויב" ותומכות בשוויון ובקבלה של העמים השונים.
- כלכלה:
- בעבר, זוהה הימין עם המשטר הפיאודלי והתנגד למעמדות העירוניים (שזוהו עם "השמאל" של אותם ימים). כיום, דוגל הימין בדרך כלל בצמצום המעורבות הממשלתית בכלכלה ובהגברת הקפיטליזם שמבחינתם נחשבת לשיטה המוצלחת ביותר לפיתוח הכלכלה והחברה, על חשבון מדיניות רווחה סוציאליסטית. הימין מאמין בליברליזם כלכלי (שוק חופשי) ויוזמה חופשית ככלי לפתח את המשק.
- השמאל דוגל בשוויוניות על חשבון היוזמה החופשית. השמאל המתון מעדיף מדיניות סוציאל-דמוקרטית ומדיניות רווחה-חברתית, סוציאליסטית. בשמאל הקיצוני נכללת האידאולוגיה הקומוניסטית, השוללת את הסוציאל-דמוקרטיה. בדרך כלל, מעדיף השמאל, במידה רבה או מועטה, התערבות ממשלתית במסחר ובהון הפרטי, מתוך הנחה כי תחרות חופשית מדי והעצמת בעלי נכסים גדולים תרחיב פערים חברתיים ותביא לפגיעה בשכבות פחות מבוססות.
- הגירה:
- כפועל יוצא מהרצון של הימין לחזק את הזהות הלאומית, רבים המזדהים כימנים מתנגדים ברמה זו או אחרת להגירה ותומכים בהתבדלות, הפרגמטים תומכים בהגברת האכיפה של מוסדות המדינה נגד הגירה לא חוקית של מהגרי עבודה לתחום הריבוני של המדינה וגירוש שוהים בלתי חוקיים, בעוד הרדיקלים תומכים בהפסקת ההגירה באופן מוחלט. במקרים רבים יש קבוצות יוצאות מן הכלל שלהן הימין מוכן לאפשר להגר (כך לדוגמה מרבית מתנגדי ההגירה היהודים במדינת ישראל יהיו מוכנים לקבל עליה, של יהודים לשטח המדינה). בעולם המערבי לעיתים ההתנגדות מופנית בעיקרה להגירה ממדינות מתפתחות מתוך חשש כי תגדל התחרות על משרות צווארון כחול שתפגע באזרחים בני המעמד הנמוך במדינה או מתוך חשש כי המהגרים יהוו נטל כבד מידי על מערכת הרווחה במדינה (אם מדובר במדינת רווחה) וכן מסיבות נוספות. רבים מהימין המערבי מתנגדים להגירת מוסלמים לשטח מדינתם מתוך חשש שיבצעו פיגועי טרור בשם דתם.
- השמאל תומך פעמים רבות ביצירת חברה רב-תרבותית, ולכן רבים המשייכים עצמם לשמאל תומכים בגיבוש מדיניות הגירה מקלה ואף בעידוד הגירה, בייחוד של פליטים.
שיטות חלופיות לחלוקה פוליטית
בטענה לפיה החלוקה הפוליטית לימין או שמאל אינה מדד אמין אוניברסלי, הוצעו מספר שיטות חלופיות לחלוקת קבוצות לפי גישתן הפוליטית.
דוגמה לשיטה חלופית כזו היא חלוקה דו-ממדית. בחלוקה כזו, במקום להשתמש בציר אחד בלבד (לדוגמה, ימין או שמאל), משתמשים בשני צירים - ציר X וציר Y. באתר Political Compass[4], לדוגמה, ציר אחד משקף את המיקום הכלכלי (ימין או שמאל כלכלי), וציר שני משקף את המיקום החברתי שיכול לנוע בין סמכותנות (כשבקצה העליון נמצא הפשיזם) ובין אנטי-סמכותנות (כשבקצה התחתון נמצא האנרכיזם). באופן זה ניתן למקם על המפה הפוליטית אישים ודעות, כאשר הן הגישה הכלכלית והן הגישה החברתית-מדינית באות לידי ביטוי.
עוד דוגמה לחלוקה פוליטית היא חלוקת פרסת הסוס, שלפיה, בשונה מהמקובל, אנשים עם דעה ימנית קיצונית דומים יותר לאנשים עם דעה שמאלנית קיצונית. התאוריה מיוחסת לסופר הצרפתי ז'אן-פייר פיי[5].
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: ימין ושמאל בפוליטיקה |
- הבדלים שבמהות בין שמאל וימין באתר כתמים
- הרב שמואל ריינר, השמאל הדתי לא מת, באתר ynet, 23 ביוני 2008
- אסף שגיב, תוגתו של השמאל הרדיקלי, תכלת 38, חורף התש"ע 2010
הערות שוליים
- ^ תומאס סואל, עימות בין השקפות, הוצאת שלם, 2001
- ^ בספר הדרך לשעבוד של פרידריך האייק ישנה הרחבה בנושא
- ^ למשל, במשטרים הקומוניסטיים כגון ברית המועצות והרפובליקה העממית של סין
- ^ The Political Compass, www.politicalcompass.org
- ^ "United States-Israel: A friendship that needs to be demystified".
