תעניות גשמים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־07:57, 4 בספטמבר 2019 מאת מוטיאל (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "לעתים" ב־"לעיתים")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תעניות גשמים הן סדרת צומות שנהגו בתקופת חז"ל בעקבות בצורת. הצומות לוו בתפילות מיוחדות המפורטות במסכת תענית העוסקת בחלקה הגדול בתעניות גשמים. תפילות אלו הן תפילות הציבור הקדומות ביותר שנשתמרו בידינו. כיום, מוכרזת לעיתים תענית גשמים, אולם מדובר בתענית בה צמים רק יחידים באופן וולנטרי.

הצומות בתקופת חז"ל

סדרת הצומות, מתחילה בחודש חשוון, כאשר הצומות נעשים חמורים יותר ויותר ככל שעובר הזמן ולא יורדים גשמים.

לתעניות הגשמים מספר רמות שונות. המעבר לרמות השונות תלוי בתאריך.

  • בשבעה עשר במרחשוון רק יחידים מתענים.
  • בראש חודש כסליו כל הציבור מתענים שלוש תעניות קלות.
  • לאחר שהסתימו תעניות אלו גוזרים על כל הציבור שלוש תעניות חמורות.
  • לאחריהן גוזרים עוד שבע תעניות על הציבור הכרוכות גם באיסורים נוספים.

על מנת לגזור תעניות גשמים יש צורך שבית דין יחליט על כך. אין גוזרים תענית על הציבור בראשי חודשים, ובחנוכה, ובפורים.

המשנה במסכת תענית מתארת את סדר התפילה במהלך הצום:

סדר תעניות כיצד מוציאין את התיבה לרחובה של עיר ונותנין אפר מקלה על גבי התיבה ובראש הנשיא ובראש אב בית דין וכל אחד ואחד נוטל ונותן בראשו. והזקן שבהם אומר לפניהם דברי כיבושים... עמדו בתפילה מורידין לפני התיבה זקן ורגיל, ויש לו בנים, וביתו ריקן, כדי שיהא ליבו שלם בתפילה. ואומר לפניהם עשרים וארבע ברכות...

קישורים חיצוניים