G4

G4
	מדינות ה-G4
	מדינות ה-G4
חברים	ברזיל גרמניה ; הודו יפן

G4 הוא שמה של קבוצה המכילה ארבע מדינות, ברזיל, גרמניה, הודו ויפן, המחויבות לתמוך אחת בשנייה למושב קבוע בקריאות לשינויים במועצת הביטחון של האו"ם. בניגוד לקבוצת G7, שבה המכנה המשותף הוא כלכלי ומניעים פוליטיים משותפים ארוכי טווח.

כל ארבע המדינות היו בין חברי המועצה הנבחרים אך שאינן בעלי קביעות מאז ייסוד המועצה. העוצמה הכלכלית של חברי G4 גדלה משמעותית עם השנים עד שכוחה כבר בר השוואה עם כוחן המשותף של חברי המועצה הקבועים (ה-P5). עם זאת, מספר הצעות של חברי ה-G4 נדחו על ידי תנועת "United for Consensus" ובפרט על ידי היריבים הכלכליים או הפוליטיים שלהן.^[1]

חלק ממדינות העולם מתנגדות לתת מושב קבוע לחלק ממדינות ה-G4, למשל: הרפובליקה העממית של סין מתנגדת לצירופה של יפן כחברה קבועה במועצת הביטחון. פקיסטן מתנגדת לצירופה של הודו וחלק ממדינות אירופה מתנגדות לצירוף גרמניה.

כל אחת מהחברות בברית, מסיבותיה שלה, רואה עצמה כמועמדת מתאימה למושב קבוע במועצת הביטחון של האו"ם:

הודו הודו לבדה מהווה כשישית מאוכלוסיית העולם (יותר מהממלכה המאוחדת, צרפת, ארצות הברית ורוסיה גם יחד), והיא המדינה המאוכלסת ביותר בעולם^[2]. כיום היא הכלכלה השלישית בגודלה בעולם^[3].

עקב סיבות אלה מבקשת הודו להצטרף למועצת הביטחון כחברה קבועה. כל חמש החברות הקבועות במועצה הביעו תמיכה בצירופה של הודו^[4]^[5]^[6]^[7] (האחרונה שבהן היא סין שהודיעה על תמיכתה באפריל 2011).

המתנגדת העיקרית לצירופה של הודו היא יריבתה הגדולה, פקיסטן, החוששת שהודו תנצל את כוחה במועצת הביטחון כדי לפגוע באינטרסים שלה בקשמיר.

הודו מחזיקה בנשק גרעיני והיא אחת מחמש המדינות שאינן חתומות על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני של האו"ם. נתון זה משפיע לרעה על מעמדה של הודו.

יפן יפן תרומתה של יפן לתקציב האו"ם היא השנייה בגודלה (אחרי ארצות הברית) – הסכום אותו תורמת יפן כל שנה לתקציבי האו"ם גדול מהסכום שאותו נותנות הממלכה המאוחדת, צרפת, רוסיה וסין גם יחד. ככלכלה הרביעית בגודלה בעולם^[3] (נכון ל-2012) יפן סבורה כי גם לה מגיע מושב קבוע במועצת הביטחון של האו"ם. רבות ממדינות אסיה הקשורות בקשרים כלכליים עם יפן תמכו בהענקת מושב קבוע במועצת הביטחון ליפן. ארצות הברית, רוסיה והממלכה המאוחדת תומכות בצירופה של יפן כחברה קבועה במועצת הביטחון^[5]^[8]. עם זאת, סין השמיעה בעבר התנגדות לצירוף יפן כחברה קבועה במועצת הביטחון^[9].

קולות המתנגדים למושב יפני קבוע במועצת הביטחון טוענים שליפנים לא מגיע מושב קבוע בגלל מעשי הזוועה אותם ביצעו החיילים היפנים במהלך מלחמת העולם השנייה, שכן יפן עדיין לא התנצלה באופן מלא על מעשי הזוועה.

גרמניה גרמניה היא התורמת השלישית לתקציב האו"ם (אחרי ארצות הברית ויפן) והיא הכלכלה הגדולה ביותר באירופה^[3] והכלכלה החמישית בעולם. מסיבות אלה רואה עצמה גרמניה כזכאית למושב קבוע במועצת הביטחון^[10].

הקולות המתנגדים לצירופה של גרמניה באים בעיקר מאירופה – מדינות אירופיות רבות, כמו הולנד ואיטליה, אינן רוצות שגרמניה תגדיל את השפעתה הפוליטית בעולם (שכן הדבר יגרום להקטנת ההשפעה של מדינות אלה עצמן). חששות דומים הביעו הממלכה המאוחדת וצרפת, אך עם זאת הן לבסוף תמכו במושב קבוע לגרמניה.

אחת ההצעות שעלו מתוך אירופה עצמה היא שצרפת והממלכה המאוחדת יוותרו על מושבן במועצת הביטחון של האו"ם ובמקומן יהיה מושב אחד קבוע לאיחוד האירופי. עם זאת, הצעה זו אינה זוכה לתמיכה רבה עקב העובדה שאירופה כיחידה שלמה עדיין לא מנהיגה מדיניות אחידה, ולכן מעדיפות מדינות אירופה פיצול של הכוח הפוליטי^[11]. בנוסף לזאת, ישנם הטוענים שאין לצרף את גרמניה למועצת הביטחון (הגוף שאחראי על שמירת השלום בעולם) בגלל זוועות השואה והשלטון בימי גרמניה הנאצית.

ברזיל ברזיל היא המדינה הגדולה ביותר באמריקה הדרומית במונחים של אוכלוסייה, כלכלה ושטח. האוכלוסייה שלה היא החמישית בעולם וכלכלתה מדורגת במקום השביעי בעולם^[3]. לאמריקה הדרומית, בדומה לאפריקה, אין נציגות קבועה במועצת הביטחון, ורבות ממדינות העולם תומכות בהענקת מושב קבוע לאחת ממדינות אמריקה הדרומית^[7]^[12]. ברזיל רואה עצמה כמייצגת את האינטרסים של כל היבשת הדרום אמריקנית. כל חמש החברות הקבועות תמכו בצירופה של ברזיל. ההסתייגות היחידה הייתה של ארצות הברית שמוכנה לקבל את ברזיל כחברה קבועה, אך ללא זכות וטו.