IC 10
 | |
| IC 10 בתמונה של מצפה הכוכבים לוול | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | קסיופאה |
| מגלה | לואיס סוויפט |
| תאריך גילוי | 8 באוקטובר 1887 |
| סוג | גלקסיה לא-סדורה ננסית |
| בהירות נראית | 9.5[1] |
| סיווג מורפולוגי | dIrr[1] |
| עלייה ישרה | 00ʰ 20ᵐ 23.2ˢ |
| נטייה | 34.7″ 17′ 59°+ |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 15- |
| מרחק[2] |
2,590,000 שנות אור 794,088.79 פארסק |
| קוטר | 6,020[1] שנות אור |
| מסה | 1.6×108[3] ☉M |
| הסחה לאדום | 348-[1] ק"מ/שנייה |
IC 10 היא גלקסיה לא-סדורה ננסית שנמצאת בקבוצת הכוכבים קסיופאה במרחק של כ-2.6 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לקבוצה המקומית. לגלקסיה בהירות מדרגה 9.5 והיא התגלתה ב-8 באוקטובר 1887 על ידי האסטרונום האמריקאי לואיס סוויפט, שתיאר אותה ככוכב חלש מוקף בערפילית מאוד גדולה ומאד מאוד מאד חלשה וחסרת צורה מוגדרת.[4] היא הוכנסה בשנת 1895 על ידי ג'ון דרייר לתוספת הראשונה (IC I) של הקטלוג הכללי החדש תחת הציון IC 10, כשהיא מתוארת ככוכב חלש מוקף בערפילית חלשה מאוד וגדולה מאד.[5] הגלקסיה נמצאת כמעלה וחצי ממזרח לכוכב כף (β בקסיופאה) וכ-3.8 מעלות מצפון-מערב לכוכב שדר (α בקסיופאה), כך שקל יחסית לאתרה באמצעות טלסקופ חובבים.
מאפיינים
גודלה הזוויתי של הגלקסיה הוא כ-8 דקות קשת שממרחקה שקול לקוטר של כ-6,000 שנות אור, מסתה מוערכת בכ-1.6×108 מסות שמש, כ-300 מיליוניות ממסת שביל החלב, כאשר כ-8.6×107 מסות שמש ממנה היא מסת הכוכבים הנראים שבה וכ-5×107 מסות שמש ממנה היא מסת המימן הנייטרלי שבה,[6] כך שבניגוד לרובן המוחלט של הגלקסיות הננסיות שבקבוצה המקומית, יש בה מעט מאוד חומר אפל ולעומת זה יש בה הרבה מימן נייטרלי שמאפשר יצירה של כוכבים חדשים. בשל כך יש בה מספר גבוה יחסית של כוכבים צעירים ומסיביים וביניהם כוכבי וולף ראייה בצפיפות של פי 2.5 מזו של הענן המגלני הגדול, שנחשב לגלקסיה עם פעילות גבוהה של יצירת כוכבים חדשים.[7] את IC 10 מקיף ענן עצום של גז מימן נייטרלי שמשתרע עד לרדיוס של פי 10 מרדיוסה הנצפה, זאת בדומה לגלקסיית ברנרד ול-IC 1613.[7] לא ברור אם IC 10 היא גלקסיית לוויין של גלקסיית אנדרומדה, אך אם כן, היא מקיפה את מרכזה של גלקסיית אנדרומדה במרחק שנע בין 690,000 שנות אור ובין 1,050,000 שנות אור בזמן הקפה של קרוב ל-11 מיליארד שנים,[8] כלומר מאז היווצרותה של הקבוצה המקומית היא ביצעה הקפה אחת בלבד. מרחקה מגלקסיית אנדרומדה דומה למרחק מגלקסיית אנדרומדה של גלקסיית פגסוס האליפסואידית הננסית, שנחשבת לגלקסיית לוויין שלה, כך שסביר שגם IC 10 היא אכן גלקסיית לוויין.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 SIMBAD: IC 10
- ^ A. W. McConnachie: The Observed Properties of Dwarf Galaxies in and around the Local Group, The Astronomical Journal, Vol. 144, Iss. 1, article id. 4, p. 9 (2012)
- ^ S.-H. Oh, D. A. Hunter, E. Brinks, B. G. Elmegreen, A. Schruba, F. Walter, M. P. Rupen, L. M. Young, C. E. Simpson, M. Johnson, K. A. Herrmann, D. Ficut-Vicas, P. Cigan, V. Heesen, T. Ashley & H.-X. Zhang: High-resolution Mass Models of Dwarf Galaxies from LITTLE THINGS, The Astronomical Journal, Vol. 149, Iss. 6, article id. 180, p. 9 (2015)
- ^ L. Swift: Catalogue No. 7 of Nebulae discovered at the Warner Observatory, Astronomische Nachrichten, volume 120, Issue 3, p. 33 (1889)
- ^ J. L. E. Dreyer: Index Catalogue of Nebulæ found in the years 1888 to 1894, with Notes and Corrections to the New General Catalogue, Memoirs of the Royal Astronomical Society, Vol. 51, p.188 (1895)
- ^ A. W. McConnachie: The Observed Properties of Dwarf Galaxies in and around the Local Group, The Astronomical Journal, Vol. 144, Iss. 1, article id. 4, p. 23 (2012)
- ^ 7.0 7.1 S. van den Bergh: The Local Group of Galaxies, Cambridge University Press, p. 54-6 (2000)
- ^ L. L. Watkins, N. W. Evans & G. van de Ven: A census of orbital properties of the M31 satellites, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 430, Iss. 2, p. 9 (2013)
