איידק
איידק, או בשמו הלועזי המוכר יותר IDEC (ראשי תיבות של International Democratic Education Conference) הוא כנס בינלאומי של תנועת החינוך הדמוקרטי. הכנס מתרחש מדי שנה במקומות שונים בעולם, ללא ארגון מרכזי המארגן כנסים ובוחר מיקומים. בכל כנס נבחרים מארגני הכנס הבא. הכנס הראשון התקיים בשנת 1993 בבית הספר הדמוקרטי בחדרה, בישראל, ואורגן על ידי יעקב הכט, שלקח מאז חלק פעיל בכנס כמעט בכל שנה. בשנת 2017, חוזרת מדינת ישראל לארח את הכנס[1] בעיר חדרה ובגבעת חביבה, בשיתוף פעולה של ארגון ערי חינוך והמכון לחינוך דמוקרטי.
היסטוריה
מאז 1993 התקיים כנס IDEC בכל שנה, למעט שנת 2001. באותה השנה נאלצו לבטל את התוכניות לכנס שמאורגן בשיתוף פעולה ישראלי-פלסטיני, ובמקומו התרחש אירוע קטן יותר בארגון ישראלי, בו השתתפו יהודים, ערבים, וגרמנים.
לאחר שקבוצה הסכימה לארגן כנס, הפרטים כולם נמצאים בידי אותה הקבוצה - תאריכים, משתתפים, מחירים, לינה, וסגנון הכנס. אורכו של הכנס משתנה מדי שנה - הכנס הראשון ארך יומיים, ולעומתו ארך הכנס ב-1997 שבועיים. תלמידים מבתי הספר המארחים כמו גם תלמידים אורחים לוקחים חלק פעיל בארגון הכנסים; הכנס בבית הספר סאנדס בשנת 1997 והכנס בטוקיו בשנת 2000 אורגנו כמעט לגמרי על ידי תלמידים.
מטרות הכנסים
ישנן דעות שונות בנוגע למטרות הכנסים:
- הכנס הוא הזדמנות לדון בבעיות משותפות באווירה תומכת.
- הכנס משמש לעיתים להפצת רעיון החינוך הדמוקרטי באמצעות הזמנות מעוניינים אפשריים ומשיכת פרסום חיובי.
- הכנס נתפס כאמצעי לגיבוש של קשרים טובים בין בתי הספר כדי שיוכלו להציע אחד לשני תמיכה בעת מצוקה.
- הכנס מאפשר לשפר הראייה הציבורית של בתי הספר המארחים בתוך מדינתם.
המטרה של כנס נתון מוכרעת על ידי בית הספר שמארח אותו.
רשימת כנסים
להלן רשימה של כנסים שהתקיימו, הקבוצות שארגנו אותם, והמדינות שיוצגו בכנס:
- 1993 - בית הספר הדמוקרטי בחדרה, ישראל: אוסטריה, ארצות הברית, בריטניה וישראל.
- 1994 - בית הספר סאנדס, אנגליה: אוסטריה, בריטניה, וישראל.
- 1995 -WUK, וינה, אוסטריה: אוסטריה, ארצות הברית, בריטניה, גרמניה, הונגריה, ישראל ונורווגיה.
- 1996 - בית הספר הדמוקרטי בחדרה, ישראל: אוסטריה, אוסטרליה, אוקראינה, ארצות הברית, בריטניה, גרמניה, דנמרק, הונגריה, הרשות הפלסטינית, ישראל, צרפת וקנדה.
- 1997 - בית הספר סאנדס, אנגליה: אוסטריה, אוקראינה, ארצות הברית, בריטניה, גרמניה, הרשות הפלסטינית, טורקיה, יפן, ישראל, ניו זילנד וצרפת.
- 1998 - בית ספר משפחת סטורק, ויניצה, אוקראינה: אוקראינה, ארצות הברית, בריטניה, גרמניה, יפן, ישראל, ניו זילנד, פולין ורוסיה.
- 1999 - בית הספר סאמרהיל, אנגליה: אוסטריה, ארצות הברית, בלגיה, בריטניה, גרמניה, הולנד, הרשות הפלסטינית, יוון, יפן, ישראל, ניו זילנד, צרפת וקנדה.
- 2000 - טוקיו שורה, יפן: אוסטרליה, אוקראינה, ארצות הברית, בריטניה, גוואטמלה, גרמניה, הודו, הונגריה, הפיליפינים, הרשות הפלסטינית, יפן, ישראל, ניו זילנד, סין, פולין, קוריאה, רוסיה ותאילנד.
- 2002 - טמריקי, ניו זילנד: אוסטרליה, ארצות הברית, בריטניה, גרמניה, הודו, יפן, ישראל, נפאל וקוריאה.
- 2003 - בית הספר הפתוח באולבני[2] וארגון AERO[3], ארצות הברית: אוסטרליה, אוקראינה, ארצות הברית, ברזיל, בריטניה, גוואטמלה, גרמניה, דרום אפריקה, הודו, הולנד, הונגריה, הרשות הפלסטינית, טאיוואן, יפן, ישראל, ניו זילנד, נפאל, סין, פולין, צרפת, קנדה, רוסיה, שווייץ ותאילנד.
- 2004 - , בובאנשוואר, הודו
- 2005 - KRÄTZÄ, ברלין, גרמניה: אוסטריה, אוסטרליה, איטליה, ארצות הברית, בלגיה, ברזיל, בריטניה, גרמניה, דנמרק, הודו, הולנד, יפן, ישראל, נורווגיה, ניו זילנד, צרפת, קוריאה ושווייץ (רשימה חלקית).
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
