INSTEX
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| מיקום המטה |
 פריז |
| ענפי תעשייה | ייעוץ עסקי |
| מוצרים עיקריים | מערכת תשלומים וסליקה |
INSTEX (ראשי תיבות של Instrument in Support of Trade Exchanges) היה מנגנון פיננסי שנוצר על ידי מדינות האיחוד האירופי במטרה להקל על סחר עם איראן. המנגנון הוקם ב-31 בינואר 2019, לאחר יציאתה של ארצות הברית מההסכם הגרעין עם איראן. מטרתו המוצהרת הייתה להקל על ביצוע עסקאות עם איראן שלא מבוססות על הדולר האמריקאי ושאינן עוברות דרך מערכת "SWIFT", כדי להימנע מהפרת הסנקציות של ארצות הברית. זאת בניסיון לשמר את אפשרויות הסחר של איראן עם מדינות אירופיות, במיוחד בנוגע ליצוא מוצרים שאינם קשורים לאנרגיה. המנגנון פורק במרץ 2023, ולאחר שבוצעה בו עסקה אחת בלבד.
רקע
לאחר יציאתה של ארצות הברית מההסכם הגרעיני, ארצות הברית החלה להטיל סנקציות נרחבות על איראן, כולל על התחום הכלכלי והפיננסי. האיחוד האירופי, אשר היה חלק מההסכם, רצה לשמור על קשרי סחר עם איראן כדי למנוע את קריסת הכלכלה האיראנית, ובמיוחד את היכולת של איראן לייצא נפט, למרות הסנקציות האמריקאיות. למרות ההתנגדות של ארצות הברית וההגבלות שהוטלו, מדינות האיחוד האירופי ביקשו להימנע מהשפעה על הסחר עם איראן, במיוחד לאור החשש מפני השפעה שלילית על סחר במוצרים חיוניים כמו תרופות ומזון.
מנגנון "INSTEX " נועד לספק פתרון ביניים, כך שסחר עם איראן יתבצע על בסיס מערכת של תשלומים בלתי ישירים, כלומר, לא דרך חשבונות בנק איראניים. המנגנון מבוסס על חישובי זיכוי/חיוב בין צדדים המאפשרים למנוע את המעורבות של המערכת הפיננסית הבינלאומית וכוללים בעיקר סחר במוצרים שלא מסקטור האנרגיה, כמו תרופות ומוצרי צריכה בסיסיים. המנגנון נועד גם לעזור למדינות אירופה להימנע מהתמודדות ישירה עם סנקציות אמריקאיות שיכולות להטיל קנסות על עסקים וגורמים פיננסיים שמעורבים בסחר עם איראן.
היסטוריה
ב־1 בינואר 2019 הכריזו צרפת, גרמניה ובריטניה על הקמת INSTEX (Instrument in Support of Trade Exchanges) — מנגנון פיננסי ייעודי שמטרתו לאפשר סחר עם איראן תוך עקיפת הסנקציות האמריקאיות. לפי ההודעה, המטה של INSTEX ימוקם בפריז, ובראשו יעמוד פֵּר פישר, שכיהן בעבר כראש אגף המוסדות הפיננסיים בקומרזבנק (Commerzbank) בין השנים 2003 ל־2014. בתגובה לכך, הקימה איראן מנגנון מקביל בשם "STFI", ראשי תיבות של "Special Trade and Finance Instrument", שפועל באופן דומה: התאמת תשלומים בין גופים מקומיים כך שאין מעבר כספים אל מחוץ לגבולות איראן. עלי חמנאי, המנהיג העליון של איראן, ביקר את היוזמה האירופית וכינה אותה "בדיחה מרה".
השימוש ב־INSTEX הוגבל למטרות הומניטריות בלבד, כגון אספקת מזון ותרופות. המנגנון הוצע לכל מדינות האיחוד האירופי, וב־11 בפברואר 2019 אף הצהיר סרגיי ריאבקוב, סגן שר החוץ של רוסיה, על רצונה של רוסיה להצטרף למיזם. ב־28 ביוני 2019 הודיעו שלוש המדינות המייסדות בפגישה של הוועדה המשותפת להסכם הגרעין כי INSTEX החל לפעול באופן רשמי וזמין לכל חברות האיחוד. פדריקה מוגריני, נציבת האיחוד האירופי למדיניות חוץ וביטחון, הדגישה כי ייעודו של INSTEX הוא לאפשר "סחר לגיטימי" עם איראן, וכי הוא פתוח גם להצטרפות של מדינות שאינן חברות באיחוד. בהמשך לכך, ב־29 בנובמבר 2019 הצטרפו למנגנון חמש מדינות אירופיות נוספות: בלגיה, דנמרק, הולנד, פינלנד ושוודיה.
העסקה הראשונה באמצעות INSTEX הושלמה רק ב־31 במרץ 2020, ועסקה בייבוא ציוד רפואי לצורך המאבק במגפת הקורונה באיראן. לבסוף, במרץ 2023, הודיעו מדינות אירופה על סיום פעילות INSTEX, לאחר שבמהלך קיומו בוצעה עסקה אחת בלבד.
המנגנון
מודל הפעולה של INSTEX מתבסס על פקטורינג של חשבוניות: החברה רוכשת חשבוניות שלא נפרעו מיצואנים אירופאים, משלמת להם 95% מהסכום, וגובה עמלה של 5%. היבואן האיראני משלם לחברה האיראנית המקבילה (STFI). יתרון המנגנון הוא שאין קשר ישיר בין החברות האירופיות לאיראניות, ולכן הן לא נופלות ישירות תחת הסנקציות האמריקאיות. המנגנון מבוסס על החלפת סחורות בין איראן למדינות אירופה, כמו גרמניה, צרפת ובריטניה, כך שהסחורות שיימסרו ייחשבו כ"סחר סביר" ואינם חשופים לסנקציות. על פי המנגנון, חברות אירופיות המספקות מוצרים לאיראן אינן עוברות דרך המערכת הפיננסית הבינלאומית, דבר המונע מהן להיתקל בסנקציות של ארצות הברית. במקום להעביר כספים ישירות, המנגנון מבצע עסקות באמצעות אמצעים של ניהול חובות וזיכויים, כלומר, מדובר במערכת חילופי סחורות וערכים בין המדינות המעורבות. פתרון זה מאפשר סחר במוצרים שאינם נחשבים למוצרים אסורים, כמו תרופות, מזון וציוד רפואי. המערכת מבוססת על עקרון של איזון פיננסי, שבו כל צד בתהליך הסחר מתחשב בערך הסחורות ששלח ושהתקבל. אינסטקס מאפשר לקיים את פעולתה של מערכת זו, תוך שמירה על האינטרסים הפיננסיים של המדינות האירופיות, אך מבלי להפר את הסנקציות שמטילה ארצות הברית על איראן.
המדינות האירופיות העיקריות המעורבות במנגנון זה הן גרמניה, צרפת ובריטניה, שהן המדינות המובילות באיחוד האירופי. בנוסף, מדינות נוספות מחוץ לאיחוד האירופי, כמו שווייץ, גם הצטרפו למנגנון במטרה לסייע לעסקים הפועלים עם איראן. ההשתתפות של מדינות נוספות במנגנון פוקחה בקפידה, במיוחד עקב החשש שהסנקציות האמריקאיות יפגעו בעסקים שישתמשו במנגנון ויעשו סחר עם איראן. ההשתתפות של מדינות כמו שווייץ ונורווגיה באה להקל על הלחצים הכלכליים, אולם בשורה התחתונה, INSTEX נותר כלי מצומצם וממוקד בעיקר בהחלפת סחורות שאינן קשורות לחומרי אנרגיה.
אתגרים וקשיים
אף על פי שהמנגנון INSTEX נועד להקל על הסחר עם איראן, הוא נתקל במספר אתגרים. במיוחד, חברות ועסקים אירופיים רבים היססו להיכנס לעסקאות עם איראן מתוך חשש לסנקציות אמריקאיות. הרבה עסקים פרטיים סבלו מההשלכות של סנקציות אמריקאיות, דבר שגרם לכך שלמרות שהמנגנון היה פעיל, לא היו בו עסקאות רבות. בנוסף, INSTEX לא הצליח להציע פתרון מלא לכל תחום הסחר, במיוחד בתחום הנפט והגז, שהוא בעל ערך כלכלי מרכזי לאיראן. בנוסף, המנגנון נתקל בקשיים תפעוליים רבים, בעיקר בגלל שהמערכת פיננסית בינלאומית לא הייתה מוכנה להתמודד עם סחר בסכומים גבוהים באמצעות מנגנון שמכסה רק חלק מהמוצרים. מצד שני, בעוד שההאיחוד האירופי מיהר להפעיל את המנגנון כדי לשמור על קשרי סחר עם איראן, ארצות הברית המשיכה להפעיל לחצים דיפלומטיים על מדינות העולם להפסיק כל קשר עם איראן, ובמיוחד בתחום הכלכלה והפיננסים. המנגנון לא הצליח לספק מענה כולל לכל הצרכים של סחר עם איראן, במיוחד בתחומים אסטרטגיים כמו אנרגיה, ובסופו של דבר נכשל.
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של INSTEX
INSTEX40993194Q61275219